כמי שקמה כל יום בשעה 5:30 לטובת תוכנית רדיו, ומתעדכנת בזריזות בעמודי החדשות, התרגלתי לבשורות קשות עוד לפני הקפה הראשון של הבוקר. אבל אפילו אני, שיחסית מחוסנת, נתפסתי לא מוכנה מול הידיעה המטלטלת שפשטה ברשת: ג'סטין ביבר נאצי.
הלם היא מילה קטנה מכדי לתאר את התחושות. גם הלם, הלם, הלם לא יספיקו. ג'סטין ביבר? נאצי? אבל מי יכול היה לתאר לעצמו. אני מגלגלת בזריזות בראש את להיטיו הגדולים בחיפוש אחר רמזים מקדימים. "בייבי, בייבי, בייבי. תאהבי את עצמך. הישארי. אפרסקים". על פניו, שום דבר מעורר חשד. אז מה, גם את הצופן הנאצי "אניגמה" לקח שנים לפצח.
במקרים כאלה, כשהרגשות גועשים, חשוב לשמור על איפוק ולהיצמד לפרטים. ובכן, מתברר שהזמר המפורסם, שנאלץ לאחרונה לקחת פסק זמן מהופעות בגלל שיתוק בפניו, שב ביום שלישי אל הבמה, בקאמבק חגיגי בהלסינקי. שם, לעיני קהל של 20 אלף פינים נלהבים - במידה שפינים יכולים להיות נלהבים - מדווחים כי הוא הצדיע על הבמה במועל יד.
במקביל עלו ברשת הממצאים המרשיעים מהלסינקי. אני בוחנת את הסרטון בקפדנות, פריים אחר פריים, כבלשית בסדרה סקנדינבית: הנה ג'סטין חוצה הלוך ושוב את הבמה בצעד מונוטוני, ידו האוחזת במיקרופון מושטת קדימה, מאיים כחייל מיחידת הדגלנים בטקס הדלקת המשואות. אני צופה בסרטון פעם נוספת, ההיסטוריה מלמדת שהעם היהודי לא יכול להרשות לעצמו להירדם בשמירה: מוסיקה קצבית, זרועות מתוחות, ברכיים באוויר. מה אני אגיד לכם, יכול להיות שהוא נאצי. מצד שני, לפי הקריטריון הזה, גם כל מי שהשתתפה אי פעם בחוג אירובי מדרגה.
כמו תמיד, כשיש צורך באבחנה רפואית מבדלת - נאצי או לא נאצי - מומלץ לקבל חוות דעת שנייה. הפעם מפי העיתונאי רז שכניק, שלגמרי במקרה היה בהופעה בהלסינקי בשליחות "ידיעות אחרונות". תראו מה זה, בנאדם מקווה לשלב קצת ביזנס ופלז'ר ומוצא את עצמו בתפקיד צייד הנאצים, שמעון ויזנטל. שכניק, מבקר מחמיר, פסק חד-משמעית: לא נאצי, כן פלייבק.
אלא שמים רבים לא יכבו את האהבה, וגם לא יכבו עלבון על רקע אנטישמי. ועידת רבני אירופה, מתברר שיש כזו, מיהרה לפרסם גינוי חריף של הזמר הנערץ, בשם "כל הקהילות היהודיות באירופה". אם נדמה לכם שהתואר כל הקהילות היהודיות באירופה הוא מעט גורף או כוללני - בכל זאת, קיימת אפשרות שבכל אירופה יימצא יהודי שלא נעלב מג'סטין ביבר - אתם כמובן צודקים לגמרי, אבל למה לחשוב בקטן.
וזו לשון ההודעה שהפיץ באמצעי התקשורת נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט: "הזמר המפורסם סטר בפרצופם של מיליוני יהודים ברחבי העולם, כשבחר להעלות על נס את תנועת ה'זיג הייל' שמסמלת הזדהות עם ערכי המפלגה הנאצית, והעומד בראשה, הצורר הנאצי אדולף היטלר. לא יעלה על הדת שזמר בעל עשרות מיליוני מעריצים, מרשה לעצמו לבצע תנועה כזאת על אדמת אירופה, הספוגה בדם… אני דורש הסברים מהזמר על התנועה המבזה, וקורא למדינת ישראל לשקול לבטל את הופעתו המתוכננת בישראל באוקטובר הקרוב".
עינב גליליצילום: אביגיל עוזיעכשיו, שיהיה ברור: אני ממש לא מקילה ראש בהתגברות האנטישמיות. כשמסתכלים על הנתונים היבשים, והם מתועדים בעולם לא רע, מגלים שיש סיבות טובות להיות מודאגים. הדו"ח השנתי של הליגה נגד השמצה, למשל, חושף זינוק עצום במספר התקריות האנטישמיות ב-2021, כשבארה"ב, מספר התקריות על רקע שנאת יהודים, הגיע בשנה החולפת לשיא של כל הזמנים.
אלא שאין שום קשר בין מלחמת חורמה באנטישמיות, לבין היעלבות אוטומטית, קורבנית, וחסרת פרופורציה, מהסוג שארגונים יהודים מסוימים נוטים כל כך לחבב. בוודאי כשמדובר, כמו במקרה הזה, בניסיון לגרוף כותרות וסימפטיה באמצעות כתב אישום מופרך, וגם שטני, נגד אייקון בקנה מידה של ג'סטין ביבר, על מאות מיליוני מעריציו. ניסיונות כאלה, מלבד המבוכה שהם מעוררים, פועלים, מבחינה טכנולוגית, כמו רקטה כושלת מעזה: משוגרים בלהט, ואז מבצעים באוויר סיבוב פרסה, נוחתים חזרה על ראשנו, ועושים רק נזק.
- עינב גלילי היא אשת תקשורת וסטריקנית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
