לפי המילונים, אומץ הוא תכונה אנושית המגלמת את היכולת להתמודד עם פחד, כאב, סכנה, אי-ודאות או איום, לעתים תוך מילוי משימות חיוניות. יש שלושה סוגים עיקריים של אומץ: פיזי, מוסרי ואזרחי/חברתי. לפי הגדרה אחת אומץ משמעו היעדר פחד. הגדרה אחרת גורסת שהיעדר פחד הוא לא אומץ אלא גבורה, ויש טענה כי אומץ בא לידי ביטוי דווקא אצל אלו שחשים פחד ומתגברים עליו. כולנו מזהים אומץ כשאנחנו נתקלים בו, ואת הסוגייה וההגדרות נותיר ללשונאים.
במלחמה הנוכחית, כמו בכל מלחמות ישראל, ראינו ביטויי גבורה ואומץ עילאיים של הסתכנות אישית. בין היתר - ובמקרה האמור התוצאה ודאית - מי שזורק את עצמו על רימון כדי להציל אחרים. אין זמן לשקול בעד ונגד, אין אפשרות להתייעץ, אין דרך להתחרט. החלטה של שנייה, וזהו. אני לא מצליחה לדמיין מה עובר בראשו של מי שפועל כך, באותו הרף העין בין ההבנה מה מוטל על הכף, מה האפשרויות העומדות בפניו, ההחלטה, הביצוע, והמוות. תחושת שליחות? צער על אובדן חייו, על הפוטנציאל האישי שלא יתממש? תקווה שהאוהבים יקבלו את הצעד בהבנה, אולי בגאווה, שלא יכעסו עליו? לעולם לא נדע. אין מילים לתאר את המסירות וההקרבה של מי שפועל כך.
זכיתי לפגוש בליטא ובלטביה חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים בזמן השואה. מדובר באנשים מכל הסוגים – עירוניים וכפריים, דלים ובעלי אמצעים, משכילים ובורים. כל אחד מהם סיכן את חייו ואת חיי סביבתו הקרובה כדי להגן ממוות על יהודים, ובהם זרים גמורים. בטקסים למסירת תעודות מטעם יד ושם נהגתי לשאול בקול, את הנוכחים ובעיקר את עצמי, מי מאיתנו בטוח שהיה פועל כך ברגע האמת. אותו רגע התארך לעתים לכדי חודשים ושנים, ודרש החלטה מחודשת מדי יום, האם להמשיך להסתכן, או להפסיק. כל זאת ללא תמורה, תנאי להכרה במעמד. הלוואי שהייתי בטוחה שהייתי עומדת במבחן המוסרי-אנושי הזה. אין בפי מילים לתאר את גדלות הנפש של מי שעמד בו.
מאחורי הקלעים, גורמים בקואליציה אומרים שנתניהו חייב ללכת. חברי כנסת מהליכוד לוחשים לעיתונאים שכל יום שהוא נשאר בתפקיד פוגע לא רק במפלגה, אלא גם במדינה. יש בהם מי שמודה שהוא מחכה שמישהו אחר, אולי במפלגה אחרת, ייזום פעולה. הם קוראים את הסקרים, הם חשים מה רוב העם חושב, הם מבינים יותר טוב מכול אחד אחר מי מוביל את המדינה בימים אלו וכיצד הוא עושה זאת, הם יודעים היטב מה חייב לקרות.
טובה הרצלאבל נוכח האיום הממשי, למשל ציוץ ממיאמי, השמצה מפי נתן אשל, פחות הזמנות מערוץ 14 ואולי חשש מפגיעה במעמדם בפריימריז עתידיים, הם נאלמים דום. אין מילים.
אלו היו 400 מילים/60 שניות על אומץ אישי וגבורה בעת משבר.
- טובה הרצל הייתה השגרירה הראשונה במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ, כיהנה כשגרירה בדרום אפריקה ואחראית על הקשרים עם הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
