ידועה האימרה שטחנות הצדק טוחנות לאט, ויש האומרים כי קיים ספק אם הן טוחנות בכלל. דוגמאות מן העבר הרחוק והקרוב מעלות חשש כבד שמערכת אכיפת החוק שלנו חדלה לתפקד, בכל הנוגע ליעילות ומהירות החקירות, כמו גם הסחבת בניהול המשפטים עצמם.
בחודש מאי 2015 הוגש כתב אישום נגד פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, עו"ד רות דוד (יחד עם עו"ד רונאל פישר), שבו יוחסו לה עבירות חמורות של שיבוש מהלכי משפט וקבלת נכסים שהושגו בפשע. בתקשורת פורסם כי זו "הפרקליטה הבכירה ביותר שהסתבכה בעבירות שחיתות". מאז ועד היום - תשע שנים מאז הגשת כתב האישום - טרם הסתיים המשפט, שבקושי החל. לא יאומן – גם אם יסופר.
במאי 2024 עוכבו לחקירה עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, והשופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. החקירה נפתחה בעקבות הקלטת שיחות בין השניים שמהן עולה בעליל משא ומתן של "קח ותן" – תמיכה במינוי השופט אורנשטיין לנשיא בית-המשפט המחוזי, תמורת הרחקת שופטת מסויימת מלדון בתיקי נזיקין שבהם עוסק משרדו של עו"ד נוה. עד היום – כשישה חדשים לאחר שנפתחה החקירה – אין כל מידע על התפתחות החקירה ושלביה.
ב-29 ביולי 2024 אירעה הפריצה ההמונית וחסרת התקדים למחנה הצבאי בשדה תימן (ומאוחר יותר למחנה בו שוכן בית-הדין הצבאי בבית ליד), שבראשה עמדו חברי הכנסת ניסים ואטורי וצבי סוכות. מאחר שמדובר בחברי כנסת, נמסר ממשרד המשפטים כי "נפתחה בדיקה בנושא" - בדיקה הנמשכת כבר למעלה משלושה חודשים. לא ברור מה יש לבדוק כאן, נוכח התמונות והצילומים הברורים ששודרו ופורסמו, שבהם מצולמת הפריצה האלימה למחנות הצבאיים מכל זוית אפשרית. ומדוע טרם הוגשו כתבי אישום נגד יתר הבריונים והחוליגנים, שאינם חברי כנסת, שהשתתפו בפריצות הללו? לגביהם בוודאי שאין צורך ב"בדיקה מוקדמת", ותמונותיהם מתנוססות בכל אתר.
השיהוי והסחבת בטיפול בתיקים הנ"ל – ואלה רק דוגמאות בודדות – בולטים במיוחד, ועומדים בניגוד מוחלט ובחוסר צדק משווע נוכח הטיפול המהיר, המיידי והיעיל שמנהלת מערכת אכיפת החוק, ובמיוחד משטרת ישראל, בגין עבירות פעוטות ושוליות. כך לגבי משליכת החול לעבר השר לביטחון לאומי בן גביר, שנעצרה למספר ימים; כך לגבי שלוש הנשים שפיזרו עלונים הקוראים לשחרור החטופים בבית כנסת בהרצליה, ובתגובה נאזקו באזיקים והובאו בפני שופט בבקשה למעצר. ולא אחרונה – אותה מורה מטמרה שנעצרה בגין הקרנת ריקוד לא ראויה, והובאה למעצר אזוקה וכאשר עיניה מכוסות. לאן הגענו?
דווקא כאשר מדובר בתיקי חקירה בעלי "פרופיל גבוה" - כגון החקירות לעיל נגד חברי כנסת, שופטים, פרקליטים ועורכי דין – ניתן היה לצפות ליתר יעילות ומהירות בקידום החקירות ובסיומן, בין בהעמדה לדין ובין בסגירת התיק
דווקא כאשר מדובר בתיקי חקירה בעלי "פרופיל גבוה" - כגון החקירות לעיל נגד חברי כנסת, שופטים, פרקליטים ועורכי דין – ניתן היה לצפות ליתר יעילות ומהירות בקידום החקירות ובסיומן, בין בהעמדה לדין ובין בסגירת התיק. אולם מערכת אכיפת החוק שלנו כמעט אינה עוסקת ואינה מזרזת חקירות בנושא השחיתות הציבורית, ומעדיפה על פניהן להיות חכמה על חלשים.
האם כל זה קורה בגלל המשטרה הרופסת שמצייתת לקול אדוניה? האם זה בגלל פרקליט המדינה שקולו כמעט ולא נשמע? או שמא זה בגלל חוסר האונים של היועצת המשפטית לממשלה, שנאלצת להלחם בשבע חזיתות כדי לשמור על שלטון החוק? ייתכן שכל התשובות נכונות.
אולי יתכבד האיש אשר נושא בתואר שר המשפטים, ויחדל לנהל קרבות נואשים ופתטיים (שבהם הוא ממילא, מפסיד) נגד בית-המשפט העליון, או שיפנה מקומו לאדם שכן מסוגל לטפל בבעיות הקשות של מערכות אכיפת החוק הכושלות.
אמנון סטרשנוב הוא שופט (בדימוס), לשעבר שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב
