"מהרגע שהוא התגייס לצבא - הוא השאיר רושם מדהים על כל מי שפגש אותו". כך מתאר מנחם וולט, גיסו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, את האדם שהיה. גרינברג, מפקד גדוד 13 בגולני, נפל אתמול (שלישי) בקרב הקשה בשג'אעיה שגבה קורבנות נוספים. היום יצאו מאות אנשים אל הצמתים שמקיבוץ אלמוג, שם התגורר, ועד ירושלים לקראת מסע הלווייתו, כשהם אוחזים בדגלים. "זה סיוט שמתגשם", אמר וולט, "אתה לא רוצה להתכונן לזה, וכשאתה קם בבוקר ואלה החדשות - אין גרוע מזה".
"תומר היה באמת עם מסירות טוטאלית לצבא, ברמה הכי גבוהה", סיפר וולט, "הוא היה איש מדהים ואיש משפחה מדהים, ואבא ובן זוג. הוא נתן לכל אחד תחושה שמה שהוא עושה זה מצוין - בין אם זה למען ביטחון המדינה או בין אם זה למען עצמו והמשפחה שלו".
איך באמת הוא היה כאיש משפחה?
"תומר הוא לוחם מרגע שהוא התגייס, אז הוא היה המון בצבא. אבל כל רגע שלו בבית עם המשפחה היה רגע של אושר עילאי. הייתה לו מערכת יחסים מאוד מיוחדת עם הבת שלו, ארבל המתוקה, שהיום כבר כמעט בת 4. הם גרים בקיבוץ אלמוג וגם שם הוא היה חבר קיבוץ וחלק מהקהילה. תומר היה דוד מדהים לבן שלי ולכל האחיינים שלו. יש לנו קבוצת וואטסאפ שבה אנחנו משתפים תמונות של כל האחיינים. תומר קרא לה 'כל החמודים'. הוא פשוט היה חלק בלתי נפרד מהמשפחה, והכאב מאוד גדול".
וולט מתאר שבעצם מרגע שהתחילה המלחמה ב-7 באוקטובר, תומר לא חזר הביתה. "הוא יצא מיד ונלחם. תומר הוא מהאנשים הכי ערכיים שאני מכיר, וזה פשוט הפסד עצום למדינה, הפסד עצום לצבא והפסד עצום למשפחה שלנו. הוא היה אדם שבזכותו היית הולך לישון רגוע בלילה, כי אתה יודע שיש לך מנהיגים טובים. מאז ומתמיד תומר היה חוד החנית. האנרגיה והמוטיבציה שהוא העביר לחיילים שלו לא הגיעו ממילים ומסיסמאות אלא מדוגמה אישית של אדם שהערכים פשוט מובילים אותו. זה אובדן גדול למשפחה שלי ולכל המדינה".
מרים פרץ, ששכלה את שני בניה אוריאל ואלירז, שיתפה בדברים שכתב לה בעבר סא"ל גרינברג. "רציתי להגיד לך תודה שגידלת אדם ומפקד כמו אלירז", כתב גרינברג, "הוא דמות לחיקוי בשבילי. כמה אנחנו צריכים אנשים כמוהו היום. אני מתחייב לך בכול לבי שאעשה הכול כדי שבגדוד 13 שעליו אני הולך לפקד בעוד כמה חודשים, רוחו של אלירז תהיה ותישמר לעד. זאת הייתה זכות וגאווה עבורי לדבר על אלירז ביום האזכרה".
היא הוסיפה: "תומר גרינברג, מג"ד 13 של גולני, אהוב ויקר, חבר נפש, מפקד משכמו ומעלה. איש חזון. לפני המפקד, קודם כל אדם. תומר, שנשא את רוחו של אלירז לפניו, נפל הלילה בקרב. זכיתי שיישא דברי זיכרון באזכרה האחרונה של אלירז, הוא הגיע אליי הביתה ואף ארגן מפגש של כל הלוחמים בביתו של בני. אני לא ידעתי שלא יישא רק את רוחו, אלא יילך מאיתנו היום וייפגש עם מפקדו אלירז שכה אהב".
ברוך בן יגאל, אביו של לוחם סיירת גולני עמית בן יגאל שנפל בשומרון ב-2020, אמר: "לא ייאמן ולא מאמין ולא רוצה להיפרד ממך. אני כותב ובוכה. תומר גרינברג מפקדו הנערץ של עמית הבן שלי. תומר היה מפקד בית הספר של סיירת גולני בשטח 100, עמית היה תחת פיקודו מדריך לוחמה. מאז נפילתו של עמית, תומר הקפיד להגיע אלינו ולהשתתף בכל האירועים לכבודו של עמית בן יגאל. תומר אהוב, תודה לך, מצדיע לך. משפחת גרינברג, מהיום אתם חלק מהמשפחה שלנו".
גם בקיבוץ אלמוג התקשו הבוקר להיפרד. "תומר הוא איש מקסים, שמאז שנכנס לחיי הקהילה הפכנו כולנו למשפחה", סיפרה מיטל הראל כהן, חברת קיבוץ וחברה של המשפחה. "לא מזמן הוא קיבל את התפקיד של מפקד גדוד 13, ותמיד היה ברור שהוא יתקדם בגדול כי הוא אדם שעושה הכול ב-200 אחוז. הצבא היה בשבילו הבית השני. הילדים והנוער שלנו הלכו אחריו, היו יושבים איתו במרפסת לשיחות אל תוך הלילה ומתייעצים איתו על התפקידים שהם יכולים לעשות בצבא. תמיד אמרנו שכשהוא שם אנחנו יודעים שאנחנו בטוחים. אנחנו לא מאמינים שהוא לא יהיה יותר".
סא"ל גרינברג נכנס לתפקידו כמג"ד 13 בגולני ביולי האחרון, ותועד מניף ומחבק בטקס החלפת הפיקוד את בתו הקטנה ארבל. שלושה חודשים אחר כך החלה המלחמה, שביום הראשון שלה איבד הגדוד שלו 41 לוחמים בקרבות קשים, בעיקר באזור נחל עוז. התיעודים שלו מהמלחמה מראים את גבורתו, ואת גבורת לוחמיו.