בעולם המשיכו אמש (יום ג') לעסוק בהרחבה בהשלכות ובמשמעויות של מתקפות המל"טים שמיוחסות לאוקראינה בבסיסי צבא בעומקה של רוסיה, מאות קילומטרים מהגבול בין המדינות. גורמים במערב העריכו כי המתקפות הללו צפויות לחולל "מכה פסיכולוגית" במוסקבה, ובמקביל כלי תקשורת בעולם דיווחו על היכולות שמפתחת קייב למתקפות ארוכות-טווח, גם בלי סיוע של המערב – החושש שמתקפות שכאלו, באמצעות הנשק שהוא מספק, עלולות לגרור אותו לעימות ישיר מול רוסיה.
9 צפייה בגלריה
מל"ט ביירקטאר טורקי ששימש את אוקראינה היטב בתחילת המלחמה. כעת היא מפתחת מל"ט משלה
(צילום: AFP)
במתקפה שלשום, נזכיר, נהרגו לפחות שלושה חיילים רוסים בפיצוץ בבסיס באזור ראיזאן, עיר ששוכנת במרחק של כמה שעות נסיעה ממוסקבה. בפיצוץ השני, בבסיס בסרטוב ששוכן 600 ק"מ מהגבול האוקראיני, נמצאים מפציצים אסטרטגיים וארוכי טווח של הצבא הרוסי שמשמשים אותו במתקפות באוקראינה. לפי הדיווחים נגרם נזק לשניים מהמטוסים. אתמול דווח על מתקפת מל"ט נוספת בתוך רוסיה, בשדה תעופה צבאי בעיר קורסק שנמצאת במרחק של כ-100 ק"מ מאוקראינה, ושם עלה באש מחסן דלק.
אוקראינה לא קיבלה אמנם אחריות פומבית למתקפות הללו, כחלק ממדיניות של עמימות עליה שמרה גם במתקפות קודמות שיוחסו לה בגבולות רוסיה או בחצי האי קרים שסופח ב-2014, אבל בכירים בקייב סיפקו רמזים עבים לאחריות הזו בהודעות שבהן חגגו את הפיצוצים. בכיר אוקראיני ששוחח עם "ניו יורק טיימס" בעילום שם אף אמר שהמל"טים שוגרו משטח אוקראינה, ושלפחות אחת התקיפות נעשתה בסיוע של כוחות מיוחדים שהיו בקרבת אחד הבסיסים שהותקפו ביום שני. גורם מערבי בכיר ששוחח אמש עם סוכנות הידיעות רויטרס אמר מפורשות שמדובר במתקפה אוקראינית, והעריך שזו המתקפה העמוקה ביותר בשטחה של רוסיה מאז תחילת הפלישה לאוקראינה בפברואר השנה.
גם מוסקבה האשימה את אוקראינה באופן ישיר. היא אמנם טענה כי המל"טים שתקפו את הבסיסים שלה יורטו, אבל עצם העובדה שהם הצליחו לחולל נזק למפציצים אסטרטגיים ולהגיע לעומק רב כל כך מעוררת כעת שאלות באשר ליעילות מערך ההגנה האווירי שלה. הגורם המערבי הבכיר ששוחח עם רויטרס אמר כי המתקפה הזו מעידה שאוקראינה יכולה "לפעול בחופשיות" ברוסיה: "זה ידאיג מאוד את הרוסים". לדבריו זו מכה מבחינה "פסיכולוגית", שתפגע ביכולתה של רוסיה להאמין ש"כל מקום" בשטחה בטוח. הוא ציין כי ייתכן שבעקבות הפגיעה במפציצים האסטרטגיים בסרטוב, רוסיה תבחר לפזרם בבסיסים נוספים.
פיצוץ שלישי בתוך יומיים: השריפה אתמול בקורסק
(צילום: רויטרס)
אולה זדנוב, אנליסט צבאי מקייב, מעריך כי מדובר יותר במכה תדמיתית מאשר במכה צבאית: "המשמעות היא שאין אתרים במערב רוסיה שלא נמצאים בהישג ידה של אוקראינה". תרעומת הביעו אתמול גם בלוגרים צבאיים רוסים שתומכים במלחמתו של פוטין, ובחודשים האחרונים השמיעו ביקורת חריפה על הצבא הרוסי בעקבות תבוסותיו בשדה הקרב. "אני, כמו אזרח נאיבי וטיפש, חשבתי שמטוסים אמורים להיות שמורים בתוך מקלטי בטון בזמן מלחמה... לא?", כתב הבלוגר הרוסי ולאדן טטרסקי. "מסתבר שמל"טים קטנים, שהסכנה מהם הייתה כל כך זניחה, יכולים לתקוף מטוסי קרב אסטרטגיים".
ארה"ב: "לא מעודדים את קייב לתקוף מעבר לגבול"
אף שכעת ברור למדי שאוקראינה עמדה מאחורי התקיפות שלשום, בעולם תוהים גם באשר לסוג המל"ט שבאמצעותו תקפה עמוק כל כך בשטח האויב. ההצהרות הרוסיות רמזו לשימוש במל"טים מדגמים סובייטיים ישנים משנות ה-70 של המאה הקודמת – טופולב Tu-141 או Tu-143. אלו נועדו במקור לצורכי תצפית ואיסוף מודיעין, אבל מומחי צבא ציינו כי ניתן היה לציידם בחומרי נפץ. לשאלה באיזה מל"ט השתמשה אוקראינה יש גם משמעות מדינית: במערב מבקשים כאמור להימנע מהרחבת מעגל הלחימה מול רוסיה, ומדגישים כל העת כי הסיוע הצבאי לקייב, הכולל לעיתים גם מל"טים ורחפנים, נועד לצרכים הגנתיים בלבד – ולא למתקפות בשטחה של רוסיה. על העמדה הזו חזר אמש מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שאמר כי וושינגטון לא תומכת במתקפות של אוקראינה מעבר לגבולותיה, ולא מעודדת אותה לפעול כך.
אבל קייב מחזיקה כאמור במל"טים משלה, ובכירים בה מקדמים בשבועות האחרונים רעיון של פיתוח "צבא מל"טים". שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב אמר לרויטרס שכלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים הם "העתיד" של הלוחמה המודרנית. רק ביום ראשון האחרון דיווחה קייב על התקדמות בפיתוח מל"ט קרבי חדש, ולדבריה טווח הטיסה שלו יעמוד על 1,000 ק"מ. חברת כלי הנשק האוקראינית שמפתחת אותו, Ukroboronprom, מסרה כי בכוונתה לבחון כעת את יכולתו לעמוד בפני שיטות של שיבוש אלקטרוני. מנכ"ל החברה יורי גוסב אמר בסוף החודש שעבר כי המל"טים הללו יאפשרו לקייב לספק "תגובה א-סימטרית" למתקפות הטילים הרוסיות שפוגעות קשות בתשתיות החשמל והמים של אוקראינה בשבועות האחרונים. "מערכות לא-מאוישות הוכיחו את עצמן כיעילות, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מקדיש תשומת לב מיוחדת לפיתוחן", הוא הוסיף אז.
9 צפייה בגלריה
פוטין ומל"ט מתוצרת איראנית במתקפה על קייב. "המלאי נגמר, רוסיה תקבל עוד משלוח"
(צילום: EPA, AFP)
9 צפייה בגלריה
זלנסקי, בביקור אתמול בחבל דונבאס. "הוא מקדיש תשומת לב מיוחדת לפיתוח מל"טים"
(צילום: רויטרס)
שעות לאחר המתקפות על הבסיסים הרוסיים שלשום, נזכיר, שיגרה מוסקבה מתקפת טילים נרחבת נוספת על אוקראינה. הנשיא זלנסקי דיווח כי לפחות ארבעה בני אדם נהרגו במתקפות הללו. לטענת קייב הרוסים שיגרו כ-70 טילים, והצבא האוקראיני הצליח ליירט את רובם. כמו בתקיפות קודמות, שנועדו לפגוע בתשתיות אזרחיות של אוקראינה, גם הפעם נגרמו הפסקות חשמל משמעותיות. במתקפה הזו לא עשתה רוסיה שימוש במל"טים האיראניים המתאבדים ששימשו אותה בתחילתו של קמפיין ההפצצות נגד התשתיות האוקראיניות, ואמש אמרו גורמים מערביים לרויטרס כי מאגר המל"טים האיראניים הללו אזל למוסקבה. לדבריהם היא צפויה לקבל משלוח חדש מטהרן.
הנקמה של אורבן: וטו על הסיוע האירופי לקייב
בתוך כך, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן עורר אתמול זעם באיחוד האירופי, אחרי שהטיל וטו על חבילת סיוע כלכלי בהיקף של 18 מיליארד אירו לאוקראינה. המהלך נתפס כנקמה וכניסיון ללחוץ על בריסל לשחרר לו מיליארדי אירו אחרים שאותם היא מאיימת להקפיא, בצל טענות לשחיתות בהונגריה והעימותים בין מנהיג הימין לבין מנהיגי האיחוד על שלל נושאים – בהם על קליטת פליטים ומהגרים, זכויות הקהילה הגאה ומעמד התקשורת ומערכת המשפט.
אורבן, ששמר לאורך השנים על קשרי ידידות חמים עם פוטין, נוקט לאורך המלחמה בעמדה זהירה הרבה יותר משאר מנהיגי האיחוד האירופי. הוא אמנם לא הטיל וטו על הסנקציות הקשות שהטיל האיחוד על רוסיה כעונש על פלישתה, אבל מתח עליהן ביקורת חריפה ותקף לא אחת גם את התנהלותו של נשיא אוקראינה זלנסקי. עם זאת, ממשלתו של אורבן מסרה כי הווטו על הסיוע לקייב נעשה משום שהיא מתנגדת ללקיחת הלוואות משותפת על ידי מדינות האיחוד, כאלו שהיו נדרשות כדי לממן את הסיוע – וכי במקום זאת היא תסייע לאוקראינה באופן בילטרלי.
9 צפייה בגלריה
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. ישלחו סיוע לקייב גם בלי הונגריה, אבל זה יהיה מסובך יותר
(צעלום: EPA )
בכירים באיחוד מסרו אמש כי הווטו ההונגרי לא יחסום באופן מעשי את הזרמת הכספים לקייב בשנה הבאה, אבל לדבריהם כדי לממן את הסיוע תידרש תוכנית חלופית, סבוכה וממושכת יותר. "לא נתייאש. השאיפה שלנו היא להתחיל בחלוקת הסיוע בינואר", מסר שר הכלכלה הצ'כי זבינק סטנג'ורה. "המשמעות היא שנצטרך למצוא פתרון שבו יתמכו 26 מדינות חברות, ללא הונגריה". דניאל פראונד, מחוקק גרמני בפרלמנט האירופי, הביע זעם על התנהלותו של אורבן: "הוא מנצל את זכות הווטו שלו יותר מכל אחד אחר לפניו, הוא אפילו הופך כספים לבתי חולים באוקראינה לבני ערובה". פראונד הוסיף כי האיחוד "ימצא דרכים לתמוך באוקראינה", גם בלי תמיכה הונגרית: "אבל זה אומר עוד זמן, עוד מאמץ, עוד עלויות. אורבן לא היה יכול לתת היום לפוטין מתנה נחמדה יותר".
את הווטו שלה הטילה בודפשט בכינוס של שרי הכלכלה והאוצר בבריסל, ועל רקע המחלוקות מולה החליטו אתמול השרים האירופים לדחות גם את ההכרעה בהצעתה של הנציבות האירופית – הרשות המבצעת של האיחוד – להקפיא 7.5 מיליארד אירו בכספים שהונגריה אמורה לקבל בשגרה מהאיחוד. ההצעה הוסברה בחשש מפגיעה בדמוקרטיה בהונגריה, בשחיתות ובניהול לא-ראוי של אותם כספים. השרים דחו גם החלטה שתאפשר הזרמת 5.8 מיליארד אירו נוספים להונגריה, כחלק מתוכנית שיקום כלכלית אחרי מגפת הקורונה. כדי לקבל את הכספים הללו נענתה הונגריה לכמה דרישות שהוצבו לה, ובין היתר הקימה גוף חדש למאבק בשחיתות, אבל בנציבות האירופית טוענים כי לא עשתה די.
אורבן, ממנהיגי הימין הבולטים באירופה ששולט בהונגריה כבר 12 שנה, ניהל כאמור שלל עימותים מול האיחוד האירופי, כשבין היתר מביעים בבריסל התנגדות מצעדי ממשלתו להגברת הפיקוח על התקשורת, בתי המשפט, האקדמיה וארגונים עצמאיים. אורבן הואשם גם כי בזבז את כספי האיחוד הניתנים לארצו וכי העניקם למקורביו, על מנת לבצר את שלטונו, אבל הוא טוען כי ארצו אינה מושחתת יותר ממדינות אחרות באירופה.
