נתחיל מהסוף: את הנזק התדמיתי העצום שגרם השר איתמר בן גביר למדינת ישראל בראיון שלו בשבוע שעבר לחדשות 12 – שבו לכאורה שטח את סולם הזכויות שלו לערבים ויהודים - אפשר יהיה לתקן בטווח הארוך. אבל זה ייקח זמן וידרוש לא רק פעולות הסברה חיצוניות, אלא גם מהלך פוליטי פנימי שישאיר אותו ואת הדומים לו מחוץ לקואליציה.
בשנים האחרונות, ובעיקר מאז פורסמו שלושת הדוחות של אמנסטי, "בצלם" ו-human rights watch שלפיהם ישראל היא מדינת אפרטהייד, עמלו רבים במשרדי החוץ, ההסברה, המשרד לעניינים אסטרטגיים ובארגונים פרו-ישראלים לשכנע את העולם שהקביעה שקרית. הודות לבן גביר, העבודה שלהם הפכה במקרה הטוב לקשה שבעתיים, ובמקרה הרע פשוט נזרקה לפח.
הרי ברמה העקרונית, כפי שהוא ניסה להסביר בדיעבד, ברור שהזכות לחיים (של בן כל לאום) חשובה יותר מהזכות לחופש התנועה (של בן כל לאום). אבל הטיעון הזה כלל אינו רלוונטי במקרה שלנו. רבעי אמיתות, שקרים ועריכה מגמתית של סרטונים וטקסטים הם ליבת העשייה של תנועת החרם, שמטרתה מיתוג ישראל כמדינה גזענית שמבצעת בפלסטינים רצח עם וטיהור אתני. ואכן, הרשתות החברתיות בעולם מוצפות כעת במקטעים מתורגמים מהריאיון. בן גביר פשוט העניק ל-BDS אקדח מעשן, ולא פחות חשוב - זריקת מרץ לחיזוק המוטיבציה.
על תנועת החרם עברה תקופה לא פשוטה. מאז הודעת "בן אנד ג'ריז" לפני שנתיים על הפסקת מכירת גלידות בהתנחלויות (חרם שנכשל לבסוף אחרי שחברת האם יוניליבר הצליחה להגיע למתווה עם משרד החוץ), הארגון לא רשם הישגים משמעותיים. להיפך: מאז אפילו נעשתה התקדמות חיובית מבחינת ישראל בקידום חוקים במדינות באירופה שמגבילים את סל הכלים שבו משתמשת תנועת החרם.
תומכי תנועות ה-BDS ברשתות החברתיות הכירו היטב את הנפשות הפועלות בימין הקיצוני בישראל. גם את בצלאל סמוטריץ', אבל בעיקר את בן גביר. הם ידעו את מי הוא רואה כמורו ורבו (הרב כהנא), ותמונה של מי הייתה תלויה בסלון ביתו (הטרוריסט ברוך גולדשטיין). אבל הם גם ידעו שעד נובמבר האחרון התייחסה אליו ישראל הרשמית כ"ח"כ מהספסלים האחוריים של האופוזיציה ועשבים שוטים כמוהו תמצאו בכל פרלמנט בעולם". והנה, הגענו למצב אבסורדי שבו בן גביר הוא לא רק שר בכיר ועתיר סמכויות בקואליציה, אלא שראש הממשלה בנימין נתניהו מפרסם הבהרות באנגלית להתבטאויות שלו, ובעצם מדברר את כוונותיו.
ינאי דוד מגדל דווקא הרכבה של הקואליציה הקודמת, שבה הייתה לראשונה מפלגה ערבית כשותפה פעילה, הקשתה על תנועת החרם וחייבה את פעיליה להתמקד בפלג הימני של הממשלה (ימינה). הרכב הממשלה הנוכחית הוא החלום הרטוב של ה-BDS ושל כל מי שחפצים ברעתה של ישראל. מבחינתם, הבחירה של הציבור היהודי בממשלה פשיסטית היא בגדר הסרת המסכה שחושפת את פניה הגזעניות של המדינה.
לכן כאן גם נמצא הפתרון: רק ממשלה שתושיב את הימין הקיצוני באופוזיציה, ושתוקיע באופן מוחלט אמירות מן הסוג הזה, תאפשר לתקן את הנזק שגרם וגורם בן גביר. רק אם נציגי הימין הקיצוני יחזרו להיות ח"כים קולניים מהספסלים האחוריים של האופוזיציה ניתן יהיה לשקם את ההסברה הישראלית.
- ינאי דוד מגדל הוא חוקר BDS עצמאי ויועץ תקשורת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
