בזמן שוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה בהחלטת היועצת המשפטית לממשלה להקפיא את סבסוד מעונות היום למשפחות חרדיות בהן האבא בגיל גיוס לצבא, הבוקר (רביעי) חסמו יותר מ-100 חרדים את כביש הגישה למחנה מחו"ה אלון, ששערו תוגבר בחיילים שנאלצו לפנות שוב ושוב בכוח את ניסיונות החסימה שלו - במחאה על גיוס חרדים צעירים. 12 נעצרו במהלך המחאה, שכללה עימותים עם שוטרים.
חלק מהצעירים החרדים קיבלו זימון ללשכת הגיוס בטבריה, וכבר בראשית השבוע הודיעו הפלגים הקיצוניים בחברה החרדית, הפלג הירושלמי והעדה החרדית, כי יגיעו לשבש את ימי הצו הראשון לחרדים שקיבלו זימונים להתייצב בלשכת הגיוס, כפי שעשו בשבוע שעבר. אולם הם נעצרו בדרכם, כשניסו לחסום כאמור את הכניסה למחו"ה אלון. בהמשך ניסו כמה חרדים לחסום את כביש 65 בצומת כפר תבור. בנוסף, במחוז צפון בכיבוי אש טענו כי כמה שריפות פרצו סמוך לעיר מרר כתוצאה מהצתות שמאחוריהן עומדים לפי החשד המוחים החרדים.
הוועדה להצלת עולם התורה, שמארגנת את המחאות נגד הגיוס לצה"ל, מסרה: "עקב ניסיונות המשטרה למנוע מאלפי מפגינים שזורמים ללשכת הגיוס בטבריה להגיע ולהשתתף בהפגנה, תוך שימוש בכוח בניגוד לחוק ועצירת אוטובוסים בכבישים המובילים לטבריה, אנו מתריעים שאם המשטרה לא תמנע את זכותם החוקית של אלפי האברכים להפגין מול שערי לשכת הגיוס, מאות האוטובוסים יעצרו את נסיעתם כעת, ואלפי מפגינים יעצרו את תנועת הרכבים בכל רחבי הארץ במספר רב של הפגנות".
המהומה במחו"ה אלון
(צילום: אביהו שפירא)
"כל הצפון כמדורת אש", נכתב במודעה שהופצה בריכוזים החרדיים, "להט חרב גיוס החרדים לצבא השמד שהחלה בשבוע שעבר להשתולל בלשכת הגיוס תל השומר ושנעצרה על ידי אלפי בני היהדות החרדית שנלחמו בעוז ותעצומות - מופנית השבוע על כ-120 מצעירי היהדות החרדית בצפון שהוזמנו ללשכת הגיוס טבריה, חרדי ערי הצפון מתקוממים איש אחד בלב אחד לצאת לישע הקנוטיסטים שנבחרו להחטף לטרקליני הצבא הטמא".
גם הרב דב קוק, רב קהילה חרדית גדולה ומשמעותית בטבריה, קרא אמש לתלמידיו להצטרף למחאה. בשבוע שעבר, בשל הלחצים מהחברה החרדית, מכתבי הרבנים הזועמים והפגנת הקיצונים מחוץ לבקו"ם הגיעו לימי ההתייצבות הללו 48 צעירים בלבד מתוך 900 שזומנו. בצה"ל הבהירו כי מי שלא הגיע לצו הראשון יקבל צו שני והתראה שלישית לפני שינקטו נגדו הליכים פליליים ועיצומים על אי-התייצבות.
במקביל למחאות בלשכות הגיוס השונות, פורסמה החלטת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה בתחילת השבוע - ועוררה ביקורת רבה בחברה החרדית וגם מחוצה לה, בקרב הקואליציה ותומכיה. נציג משרד העבודה שהשתתף בדיון היום הזהיר כי המצב עלול להביא לפגיעה בשיעורי תעסוקה של נשים חרדיות או צמצום היקפי משרד ואף פיטורי נשים חרדיות מהעבודה או שליחתם של ילדים למעונות יום פרטיים לא מפוקחים וללא התאמה מקצועית לכך.
"ראינו גם בחברה הערבית שכשלא היו מעונות יום שלחו את הילדים למקומות לא מועילים", אמר. נציגת הרשות לקידום מעמד האישה אמרה כי מדובר בפגיעה בנשים שיכולות להגיע ליציאה משוק העבודה באופן מלא כדי להיות עם הילדים או להפך, לקחת עבודות נוספות כדי לשלם על המעונות ללא המימון. המשנה ליועמ"ש גיל לימון הופיע גם הוא בוועדה.
לדבריו, יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר ביקש ממנו להתייחס ל"גזירה", כלשונו, ולימון אמר כי הוא מעדיף לא להשתמש במינוח הקשה הזה ומדובר בסך הכול בחוות דעת משפטית. המשנה ליועמ"שית הסביר כי הסוגיה עלתה במסגרת עתירות לבג"ץ על מעמדם של צעירים חרדים אחרי שפקע תוקף החוק המסדיר את מעמדם כמי שתורתו אומנותו והוא פטור מגיוס.
לדבריו, העתירות עסקו הן בנושא הגיוס עצמו והן בנושא התמיכות התקציביות השונות למי שלא גויס כאשר החוק מחייב אותו. לימון הוסיף כי, "בג"ץ קבע פה אחד שבהיעדר חוק גיוס, יש לגייס את כל בחורי הישיבות. בית המשפט אמר שהמדינה לא יכולה לא לעמוד בחובתה לגייס את בחורי הישיבות ומצד השני לתת את התמיכות שקשורות לזה".
עוד אמר כי במענה לבג"ץ הממשלה הציגה לוח זמנים לחקיקת חוק גיוס, אך לא עמדה בו. לסיכום דבריו הוסיף: "המצב הזה לא נעים, אבל הדרך לפתור אותו הוא חוק הגיוס. בג"ץ נתן שנה וחצי לחקיקה, כל עוד הוא לא עובר יש פה הפרת חוק". בנוגע לבקשות מצד שר העבודה יואב בן צור לדחות את ההקפאה בשנה, כדי לאפשר להורים החרדים להתאים עצמם למציאות החדשה, עליה בישרה היועמ"שית כשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, אמר: "הנושא ייבחן בימים הקרובים".
במהלך הדיון, חברת הכנסת לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית, טענה כי מדובר בעונש לנשים החרדיות על מעשי בעליהן והן עצמן לא מיוצגות בכנסת ולא יכולות להשיב. ח"כ אייכלר שאל ממתי נענשת אישה בגלל בעלה - ותהה האם תהיה החלטה כזאת גם בנוגע לנשים ערביות שבעליהן לא גויסו לצה"ל.
לימון נימק את דבריו בכך שתכלית התמיכה היא לאפשר ולעודד יציאת הורים לשוק העבודה או לימודים, שהמדינה רואה בהם ערך כמו לימוד מקצוע, לימוד באקדמיה או לימוד בישיבה וכי במגזר הערבי גם ניתנת התמיכה למי שלומד או עובד.
פורסם לראשונה: 11:14, 14.08.24
