"תבואי אליי לתל אביב", הזמנתי את שירין אבו עאקלה, "תנוחי, תקראי, נכין יחד ארוחות ואקח אותך לים". למחרת היא התייצבה. הנסיעה הוגדרה בינינו סודית בהחלט. סיפרתי לה שגם עיתונאית ותיקה מעזה התארחה אצלי בלי שאיש ידע.
שירין שהתה אצלי זמן לא רב, כמה שעות. "אני לא מרגישה בנוח לבלות פה", הסבירה, "מישהו עלול לזהות אותי אצלכם". אפילו לאחיותיה לא סיפרה על התוכנית לשוטט ברחובות תל אביב בלי מטרה מוגדרת.
2 צפייה בגלריה
גופתה של שירין אבו עאקלה נישאת בידי חמושים בג'נין. לא האמינה שתראה פתרון לבעיה הפלסטינית
לראשונה נפגשנו כשהכנתי כתבה על ערוץ אל ג'זירה שרק החל לפעול. קראו לה "הילדה הטובה". אישה נאה, תמיד עם חיוך. לעיתים נהגה לצלצל אליי, לבקש מספרי טלפון או תגובות של הצד הישראלי. היא לא האמינה שתראה פתרון לבעיה הפלסטינית. פעם אחת, כשחלתה, ביקשה ממני להתייעץ בדיסקרטיות עם רופא ולהשיג עבורה תרופות. "יותר מזה", אמרה, "אני לא צריכה מישראל".
דיברנו לאחרונה לפני שבועיים. שירין ניסתה לשכנע אותי להתראיין לערוץ שלה. הסברתי לה שלא אופיע על המסך של אל ג'זירה בגלל העמדות הקיצוניות של הרשת. והיא, העיתונאית הוותיקה והמנוסה, לא התאמצה לשכנע אותי.
עקבתי אתמול במשך שעות ארוכות אחרי שידורי אל ג'זירה בעקבות הירי בראשה של שירין. לא בסמכותי לקבוע מי הרג את הילדה הטובה מבית חנינא. רק ראיתי אותה מוטלת על הקרקע, כאשר שכפ"ץ העיתונות הכחול לגופה. בכל מקרה, כוחות הביטחון אצלנו חייבים לבדוק לעומק מה בדיוק קרה שם.
