שר המשפטים יריב לוין הודיע היום (שני) לבג"ץ כי עדיין לא הושגו הסכמות בינו לבין ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על זהות הנשיא הבא - ולכן הוא לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, במכתבו לבג"ץ לוין חשף את הצעת הפשרה שנתן לממלא מקום נשיא העליון, שיפרוש לגמלאות ב-6 באוקטובר. שעה קלה לאחר מכן ענה לו פוגלמן במכתב משלו, שבו דחה את ההצעה וכתב כי היא "פוגעת בשוויון, ואין בה כל התקדמות". יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הגיב: "אין פרטנר".
לפי הצעת לוין, השופט יוסף אלרון - ש"אתגר" את שיטת הסניוריטי ונחשב למועמד המועדף על לוין - יכהן במשך כשנה כנשיא, עד פרישתו. אחריו ייכנס לתפקיד השופט יצחק עמית, השופט הוותיק בעליון, שאמור היה להתמנות לנשיא אחרי פרישת נשיאת העליון אסתר חיות - לפי שיטת הסניוריטי. במסגרת אותה פשרה של לוין ימונו שלושה שופטי עליון: מערכת המשפט תציע שני מועמדים - ואחד מהם ייבחר בוועדה - נבחרי הציבור בוועדה יציעו שני מועמדים משלהם - ואחד מהם ייבחר בוועדה - ועוד אחד ייבחר בהסכמה משופטי המחוזי.
לוין מציג את הצעת הפשרה, היום
(צילום: דוברות משרד המשפטים)
בתשובתו של פוגלמן ללוין נכתב כי "הופתעתי הן מעיתוי הפנייה, הן מתוכנה. במכתבך אתה מציין כי הימים הקשים והמאתגרים מחייבים את כולנו לעשות מאמץ עליון כדי להגיע להסכמות. למרבה הצער התנהלותך זה מספר חודשים, שבמסגרתה אתה מונע הפעלת סמכויות שונות שנדרשות לצורך פעילותה התקינה של הרשות השופטת, אינה מתיישבת עם דבריך אלו ומקשה באופן שיטתי על עבודתה ועל השירות שניתן לציבור בישראל".
ממלא מקום נשיא העליון האשים את לוין בכך שביטל את הפגישות הקבועות בין השניים מאז 9 ביוני, ובכך שבחמשת השבועות האחרונות קיים רק פגישה אחת בניסיון למצוא פתרון מוסכם: "לצערי, גם פגישה זו לא צלחה. כפי שציינו בפניך, גם באותה פגישה, שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו. שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, והצעה המבוססת על ביטולה אינה מייצגת כל התקדמות".
לדברי פוגלמן, "ההצעה למנות בו זמנית שני שופטים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שיכהנו זה לאחר זה, מעוררת קשיים משפטיים ניכרים. אסתפק בכך שאומר כי גם הצעתך למינוי שופטי עליון, אף שנחזית כהצעה שוויונית, פוגעת למעשה בשוויון שבין חברי הוועדה ומייתרת את קולם של חלק מחבריה. אני שב ועומד על כך שהוועדה לבחירת שופטים תכונס בהקדם, כמתחייב מהוראות הדין".
נזכיר שאחד מתפקידיו של נשיא העליון, שם מעוניין לוין לראות את אלרון בשנה הקרובה, הוא לבחור את זהות השופטים בדימוס שחברים בוועדות חקירה ממלכתיות. הצעתו של לוין מגיעה בצל הלחצים שמופעלים על הממשלה להקים ועדה כזו, שתחקור את המחדלים שהובילו לטבח 7 באוקטובר. חברי כנסת באופוזיציה, בהם ולדימיר בליאק וגלעד קריב, רמזו כי מטרתו של לוין בפשרה שהציע היא "להבטיח שכאשר תוקם ועדת חקירה ממלכתית - השופט אלרון המקורב אליו יהיה זה אשר ימנה את חבריה".
בג"ץ ביקש שוב, לפני כחודש, מפוגלמן ומלוין לנסות להגיע להסכמות על הבחירה, כדי לייתר פסיקה בעתירות שביקשו את כינוס הוועדה לשם בחירת הנשיא. לאחר הודעתו דרשה התנועה לאיכות השלטון, שעתרה לבג"ץ על אי-מינוי הנשיא, לפרסם "פסק דין מיד". היא דחתה את הצעת לוין בתוקף ונימקה: "התנועה רואה בהצעה זו המשך ישיר לניסיונותיו של השר לפגוע במערכת המשפט ולהחליש את מעמדו של בית המשפט העליון".
לדברי העותרת, "בעקבות פרסום ההצעה, התנועה לאיכות השלטון מבקשת להדגיש ביתר שאת את דרישתה הדחופה מבית המשפט העליון למתן פסק דין מיידי בעתירה שהגישה בנוגע למינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון".
מקורבי לוין הגיבו על תשובתו של פוגלמן ואמרו כי "הטענות של מ"מ הנשיא לא ענייניות ולא נכונות. ראשית, רק בשבועיים האחרונים מונו נשיא לבית המשפט המחוזי בחיפה וסגני נשיא לכמה בתי משפט, וכן בוצעו שורה נוספת של מינויים המצריכים הסכמה והתייעצויות משותפת בין השר למ"מ הנשיא. כל זאת לצד מינויים של 162 שופטים בחודשים האחרונים, מספר שיא שלא היה כמוהו בשנה אחת. מה שמפריע באמת למ"מ הנשיא פוגלמן זה דבר אחד: הרצון של השר לוין לגוון את הרכב בית המשפט ולהבטיח שיהיה בו ייצוג להשקפות עולם שונות. ההסתתרות של השופטים וההתנגדות שלהם לכל פשרה רק מוכיחות עד כמה הדרישה לגיוון מוצדקת".
עוד הם טענו כי "מ"מ הנשיא חושב שבכוח צווים שיפוטיים אפשר יהיה לבחור נשיא שיהיה מקובל על הציבור, והוא יביא במו ידיו את בית המשפט לנקודת שפל באמון הציבורי. במקום להתבצר, ראוי שיקבל את הצעת הפשרה ההוגנת והמאוזנת שהציע השר לוין, או שיציע מתווה פשרה הגון ומאוזן אחר. זו אחריותו כמי שעומד בראש בית המשפט העליון של כלל אזרחי ישראל".
לוין, כך עלה מהדיון בעתירה, סבור כי בית המשפט העליון לא מוסמך להעביר ביקורת שיפוטית על שיקול דעתו, בעוד שבית המשפט עצמו נוגע בדבר. במגעים הקדחתניים עוסקים השר לוין, עורך הדין המייצג אותו בעתירה, ציון אמיר, מנהל בתי המשפט צחי עוזיאל המייצג את השופט פוגלמן, וכן נציגים מטעם לשכת עורכי הדין.
לוין הצהיר בעבר כי הוא מוכן להגיע לפשרה בדמות "עסקת חבילה" שתכלול את בחירת השופט יצחק עמית כנשיא הבא, למרות עמדתו העקרונית השוללת בחירת נשיא על-פי עקרון הסניוריטי. במקביל ייבחרו שלושה שופטים לעליון – שני שופטים "שמרנים" מטעם לוין ונציגי הקואליציה, ושופט "ליברלי" המקובל על שופטי העליון. כעת, הפשרה שמציע לוין מעט שונה - ולפיה מועמדו המועדף לנשיאות - השופט יוסף אלרון - יכהן כשנה בתפקיד.
"עד עתה טרם התגבשו הסכמות באופן סופי. שר המשפטים הציע מספר הצעות לפשרה", כתב לוין לבג"ץ. הוא טוען כי "סביר שבנסיבות העניין אף זמן לא ארוך, יביא איתו את ההסכמות". באמצעות עורך דינו ציון אמיר לוין גם אמר ש"יהיה ברור לכל כי לא תהיה כפייה והעברת סמכויות השר לנציגי מערכת המשפט, ניתן יהיה להגיע להסכמות".
עם או בלי קשר לזהות נשיא העליון הבא - נציגי העליון הביעו עד כה התנגדות בלתי מתפשרת לגבי מועמדיו של לוין לעליון - ד"ר אביעד בקשי, איש פורום "קהלת", וד"ר רפי ביטון מ"מכללת ספיר", שליוו את הגיית המהפכה המשפטית. הסיבה העיקרית להתנגדות היא שהם נחזים בעליון כבשר מבשרה האידאולוגי של המהפכה המשפטית, הכופרים בכללי המשחק שעל פיהם מתנהלים העליון ומערכת המשפט.
פורסם לראשונה: 16:16, 26.08.24
