בית משפט השלום בפתח תקווה גזר אתמול (חמישי) 16 חודשי מאסר על ליטל ברסי (44), מנהלת הפעוטון "המשפחתון של טולי" ברמלה, שהורשעה בהסדר טיעון בריבוי עבירות של תקיפת קטינים והפרת הוראת דיווח. לאחר הרשעת מנהלת המשפחתון שקיבל את הכינוי "פעוטון הזוועות", דרשה הפרקליטות לגזור על ברסי שנתיים מאסר בפועל. בפברואר בשנה שעברה נשלחו ארבע סייעות בפעוטון לשלוש וחצי עד חמש שנות מאסר בגין התעללות ב-26 תינוקות ופעוטות.
גזר דינה של ליטל ברסי בבית משפט השלום בפתח תקווה
השופט ארז מלמד קבע בגזר הדין של ברסי כי "אלמלא מצלמות האבטחה, האלימות לא הייתה מתגלה והיה נותר קשר השתיקה. אין צורך להכביר מילים על חומרת המעשים של הנאשמת. ליטל, הבעלים ומנהלת הגן, עודכנה על-ידי ההורים על סימני חבלה של הילדים, צפתה במצלמות תדיר ותכוף, עודכנה על ההתנהלות האלימה מצד סייעת והייתה מודעת לאווירה האלימה".
בנוסף גזר בית המשפט תשעה חודשי עבודות שירות על הסייעת בטי זיתון ושמונה חודשי עבודות שירות על הסייעת ענבר דוניו, שהורשעו בהסדר טיעון בתקיפת פעוטות. בהתייחס אליהן, ציין השופט מלמד: "בטי זיתון תקפה שמונה פעוטות. כל אותן עבירות אלימות ותקיפה נעשו ללא סיבה, הצדקה לאלימות כלשהי. ענבר דוניו תקפה שמונה פעוטות גם היא. הנאשמות הותירו חותמן על הפעוטות וכך תיארו הורי הפעוטות שהעידו על הנזקים שנגרמו לילדיהם הרכים בשנים".
כתב האישום המקורי שהוגש נגד ברסי לבית המשפט המחוזי בלוד ייחס לה עבירות חמורות של תקיפת קטין בידי אחראי הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם, שידול לתקיפה ועוד. לפי כתב האישום המקורי, במהלך השנים 2020-2018, בהיותה מנהלת הגן, ברסי הייתה מודעת לאווירה האלימה, בין היתר, על-ידי כך שעודכנה מספר רב של פעמים מהורי הקטינים בדבר סימני חבלה על גופם. כמו כן הייתה עדה לאירועים שבהם סייעות נקטו אלימות ותקפו קטינים, ואף עודכנה על כך מצד סייעות אחרות.
אחרי שנחתם עם ברסי הסדר טיעון והוגש נגדה כתב אישום מתוקן, ביוני 2022 הרשיע אותה בית משפט השלום בפתח תקווה בעבירות של ריבוי עבירות תקיפה כלפי קטינים והפרת הוראת דיווח. בשלב הטיעונים לעונש העידה נגדה האם גולדי וסרציאר. "הבן שלי התחיל לחזור לעיתים קרובות עם עיניים אדומות מבכי, לא פעם היו סימנים כחולים על גופו והוא החל לסרב להיכנס לגן", סיפרה אז האם.
וסרציאר אמרה אז עוד: "לצד הסימנים האלה, גם ההתנהגות שלו השתנתה והוא החל להרביץ לאחים שלו. הוא סבל מהתקפי חרדות וזעם. הוא היה נתקף בבכי. בכל יום דרשנו מליטל תשובות בתור מנהלת הגן והיא טענה שהיא בדקה והכול תקין בגן. בעלי החליט לבדוק במצלמות הגן ומשם חיינו השתנו. אני התעלפתי ולא יכולתי לצפות. הטיחו בילד שלי מכות בראש בידיים ועם חפצים. זרקו לו לפנים חפצים. סטרו לו, משכו לו בשיערות, סטרו לו. דחפו אותו בכוח על ילדים אחרים כשכולם כואבים ובוכים.
"לא הייתה יד אחת להושיע. היא טענה שהיא לא ראתה ולא שמעה. היא אפילו איימה בתביעות דיבה. לא התנצלה ולא לקחה אחריות. החיים שלנו מאז הפכו למרוץ של בדיקות, טיפולים וטיפול פסיכולוגי. הילד אובחן כסובל מפוסט טראומה והוא לומד בגן מיוחד. כל הבית נהרס, כל המשפחה נהרסה. אנחנו לא אותם אנשים. שמחת החיים שלנו נעלמה. הבן שלנו נכנס ילד שמח לגן ויצא משם כחיה נרדפת".
"ליטל אמרה שזה הגיל וצריך להציב לו גבולות"
מירי נדאטו, אם לילד בגן, העידה בבכי: "אחרי תקופה בגן התחלנו לשים לב לשינויים. הוא היה קם בלילה בבכי ומרביץ לעצמו בראש. חזר מהגן עצבני והחל להרביץ לאחרים. הרביץ לבובות, בועט וטורק דלתות. הוא היה צועק. הוא נהג לדפוק את ראשו בשולחן. אמרתי לליטל שמשהו נראה לי מוזר. היא אמרה שזה הגיל וצריך להציב לו גבולות. בתקופת הקורונה שלא היה גן ראינו שיפור בהתנהגות. כשהגן נפתח שוב ראיתי ששוב הוא מתנהג באלימות, קם בלילה ומרביץ לעצמו בראש.
"לאחר גילוי הפרשה התחלנו טיפול פסיכולוגי. באחד המפגשים הוא שיתף את הפסיכולוגית על מה שהוא עבר בגן. הוא אובחן כסובל מפורט טראומה. השנה הוא לא עלה לכיתה א' כמו כל החברים שלו. הוא קיבל סייעת שתסייע לו עם הכעסים. רמת התפקוד שלו נמוכה והוא סובל מהפרעות נפשיות. הוא עדיין מתעורר בבהלה בלילות ועדיין בורח לו פיפי בלילה למרות שהוא כבר בן שש. החיים שלנו השתנו לחלוטין. פעם אחר פעם פניתי לליטל בעלת המעון והעליתי את החששות שלי. היא כל הזמן שיקרה לי והשתיקה את החששות שלי. כל זה כדי שאשאיר את הילד במקום שהוא חווה התעללות יומיומית".
