בשבוע שעבר, בעיצומה של המלחמה ולפני הפסקת האש עם חיזבאללה, קיבלו שרי הממשלה בזה אחר זה הודעות מיוחדות משר התקשורת שלמה קרעי שביקש כמה דקות מזמנם. עם מרביתם הוא נפגש באופן אישי והסביר להם שהוא יוזם מהלך להדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הוא הציג בפניהם מסמך שכלל שורת סעיפים, שמוכיחים לשיטתו שהיא לא מאפשרת להם לעבוד במשרדיהם. רובם קראו את המסמך בנוכחותו, בעוד הוא בוחן אותם בעיניו. 13 תמכו וחתמו, חלקם על המקום. אחרים ביקשו לחשוב.
קרעי, שלאורך תקופה ארוכה מתבטא נגד בהרב-מיארה ומוביל את הקו הניצי שדורש לפטר אותה, לא פועל בחלל ריק. כמה ימים לפני שהוציא לפועל את היוזמה הזאת נחשף ב-ynet שראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאופן רשמי עד אותו רגע לא רצה לשמוע על פיטוריה, הפך פתאום אדיש לנושא, ולמעשה הסיר את ההתנגדות.
באופן רשמי נתניהו כמובן לא יכול לטפל בנושא בשל ניגוד עניינים העולה מהמשפט נגדו, ומעלה חשש שהוא יוצא לנבצרות, אבל מן הסתם יש מספיק שרים בממשלתו שישמחו לעשות זאת ברגע שיוסבר להם לאן נושבת הרוח. על הנייר, שר המשפטים יריב לוין, הציר שסביבו מיטלטלת הממשלה, הוא האיש שאמור להוציא יוזמה כזאת אל הפועל שעה שנתניהו מנוטרל. אלא שלוין הבהיר לשרים הדורשים את פיטורי היועמ"שית שהוא לא מתכוון לצאת לאירוע קיצון כזה ללא גיבוי ותמיכה גורפת וחד-משמעית של רוב החברים בממשלה.
לוין לא מסתפק באגף המיליטנטי בליכוד, ומבקש תמיכה גם מהמפלגות האחרות. במילים אחרות: הוא רוצה לשמוע את שרי עוצמה יהודית, הציונות הדתית, יהדות התורה וש"ס מצהירים שהם רוצים בהחלפתה ולא מסוגלים לעבוד איתה. "31-29 שרי ממשלה שקוראים להחלפתה בנימוק שהם לא יכולים לעבוד איתה זה אירוע גדול יותר מפיטורים דה-פקטו, שיפורשו בחלקים גדולים בציבור כהדחה על רקע פוליטי", הוא הסביר לשרים שמנסים לדרבן אותו בעניין. "בלי תמיכה גורפת, רחבה, חוצת קואליציה - לא אתקדם לשם".
שר המשפטים צבר ניסיון עגום בנושא בשנתיים האחרונות. הוא יצא לחקיקת הרפורמה המשפטית, שבה האמין בכל ליבו, כשסבר שהוא נתמך על ידי רוב חברי מפלגתו, אבל ראה כיצד רובם נעלמים במעלה הדרך, ככל שהנושא נתקל בחומה בצורה של הציבור המתנגד. הוא לא מוכן ליפול לבור הזה שוב.
בין 13 החתימות שאסף השר קרעי – שאליהן צפויות להתווסף ארבע אחרות בימים הקרובים - נכללים גם שרים ממפלגות שאינן הליכוד, אולם לוין דורש יותר מזה. שחקן המפתח המסומן במהלך הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי.
בליכוד מעריכים שתמיכה של ש"ס תמריץ את התהליך ותגרור גם את המתלבטים, אבל עד כה אף אחד משרי המפלגה לא חתם על הבקשה של קרעי, ובשלב זה גם לא ברור אם זה יקרה. על כן מנסים גורמים בליכוד להפעיל עליהם לחץ באמצעות אזכור ציפור הנפש שלהם - לטפטף באוזניהם שחוק הגיוס הסתבך בגלל בהרב-מיארה, ושכל עוד היא שם לא יהיה באמת פתרון להסדרת הפטור ללומדי תורה. ואולם, למרות הלחצים, דרעי עוד לא שם. בינתיים.
גורמים בממשלה סבורים שעצם התנעת ההליך, ללא קשר לשאלה כמה שרים יחתמו, כבר מאותתת לבהרב-מיארה שהממשלה מניפה לה כרטיס צהוב. אם המסר יובן, אומרים שרים, זה לא חייב להסתיים בהדחה מלאה. אלא שעל המהלך יש להסתכל בהקשר המלא שלו: המסמך נגד בהרב-מיארה מצטרף ליוזמות חקיקה אחרות הקשורות ברפורמה, בבג"ץ ובייעוץ המשפטי, שצפות ועולות מחדש ככל שהמלחמה דועכת. גם אם התותחים בגבולות רועמים פחות, צפויים ימים סוערים.
