האמריקנים מדברים על הצעת גישור ש"סוגרת את הפערים" אך מודים שיש עוד כברת דרך עד לחתימה על עסקה, לשכת נתניהו טוענת ל"אופטימיות זהירה" בעוד גורמים בישראל משמיעים דווקא פסימיות – ואצל חמאס, שרשמית סירב להשתתף בפסגה בקטאר אך כן היה מעורב בשיחות, טוענים: "המתווכות מוכרות אשליות".
אחרי 317 ימים שבהם נמקים החטופים בשבי חמאס ברצועת עזה, ממשיכות ארה"ב והמתווכות קטאר ומצרים להפעיל לחץ כבד על שני הצדדים – ישראל וחמאס – להגיע לעסקה שתביא לשחרור החטופים ולהפסקת אש שעשויה להפוך גם לסיומה מוחלט של המלחמה בעזה. האמריקנים מקווים שבדרך יצליחו לרסן את הנקמה המובטחת מצד איראן ושלוחיה, להביא להפחתה של המתיחות בכל המזרח התיכון – ואולי גם לקדם נורמליזציה עם סעודיה.
אבל כשברקע מרחפות שתי שאלות גדולות – האם בכלל מנהיג חמאס יחיא סינוואר מעוניין כעת בעסקה והאם ראש הממשלה בנימין נתניהו יסכים לסיום המלחמה חרף האיומים של שותפיו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לפירוק הקואליציה – יש גם שורת מחלוקות קשות בשלל סוגיות קריטיות. אלו הנקודות המרכזיות שמעיבות על המשא ומתן, הדרישות השונות של הצדדים – והפתרונות שהוצעו לחלקן.
המו"מ על המו"מ לסיום המלחמה
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות שעיכבו במשך חודשים התקדמות בשיחות הייתה דרישת חמאס שבמסגרת עסקה תובטח הפסקת אש מוחלטת, כזו שתביא לסיום המלחמה. על פי "מתווה 27 במאי" שהגישה ישראל, נזכיר, העסקה אמורה להתחיל בשלב ראשון של שחרור עשרות חטופים חיים ומתים מהקטגוריות ההומניטריות – נשים, ילדים, מבוגרים וחולים; במהלך השלב הראשון, שיימשך 42 יום, ייפתח לפי המתווה משא ומתן חדש על השלב השני שיכלול הפסקת אש קבועה ושחרור של שאר החטופים החיים (הגופות יוחזרו לפי המתווה בשלב השלישי של שיקום ארוך-טווח לרצועת עזה).
המתווה הישראלי, שהנשיא ג'ו ביידן חשף בזמנו, קובע כי אם בתום השלב הראשון לא תושג הסכמה על סיום המלחמה, המשא ומתן על כך יימשך וכך גם הפסקת האש הזמנית. ראש הממשלה נתניהו התעקש שהמתווה מאפשר לחדש את המלחמה אם חמאס "יגרור רגליים" ולא תושג הסכמה בשיחות, אבל ייתכן שהוא כבר נערך לכישלון המו"מ העתידי הזה: פרשננו נדב איל דיווח החודש שאמנם יש טיוטות ל"מכתב התחייבות" אמריקני לכך שניתן יהיה לחדש את הלחימה אם המו"מ ייכשל, אבל הדגיש כי באותן שיחות עתידיות נתניהו מתכוון לדרוש, בין היתר, את פירוקו של חמאס מנשקו והגליית הנהגתו כתנאי לחלק השני בעסקה – ולכן הן לא צפויות לעלות יפה.
גם מהצד של חמאס לא ברור עדיין אם הוא מוכן לנוסח שיאפשר בסופו של דבר את חידוש הלחימה: בתשובה שהגיש ארגון הטרור בתחילת יולי, ואשר הוגדרה כהתפשרות מצדו וככזו שמאפשרת "פריצת דרך" במגעים, הוא ויתר על ההתעקשות לנוסח חד-משמעי לסיום המלחמה – תוך הסכמה לקבל ערבויות לכך מהמתווכות, אבל עדיין לא ברור כמה התגמש בסוגיה הזו.
שני סעיפים בטיוטת העסקה המדוברת עומדים כאן במחלוקת: סעיף 8 שלגביו דווח בעבר כי הוויכוח הוא על המילה "Including", שממנה השתמע כי סיכום מפתחות שחרור החטופים תמורת האסירים הוא רק אחד מהתנאים של ישראל להפסקת אש, ואולי אף לא החשוב שבהם. חמאס דרש את הסרת המילה כדי שיהיה ברור שרק סיכום המפתחות ייכלל באותו מו"מ עתידי. ביולי דווח שחמאס התפשר במידה מסוימת בסוגיה הזו בגלל הלחץ מצד המתווכות, אבל כעת מדווח רונן ברגמן כי הדיונים על הסעיף הזה עדיין לא הסתיימו, וכך גם לגבי הסעיף השני שבמחלוקת – סעיף 14.
סעיף 14 עוסק בשאלת משך המו"מ העתידי וקובע כאמור שהפסקת האש הזמנית תימשך כל עוד המו"מ על השלב השני נמשך, גם אם השלב הראשון כבר הסתיים. ישראל חוששת ממצב שבו תידרש למעשה לנהל מו"מ לעולמי עד, והתעקשה שהנוסח יאפשר לה לסיים את המו"מ ולחדש את הלחימה – אך לפי הפרסום אמש של ברגמן, חמאס מתעקש על ניסוח הסעיף באופן שיהיה לו נוח, אף שהוא חורג באופן בוטה מהחלטת מועצת הביטחון שאימצה את ההצעה הישראלית. בעבר דיווח ברגמן כי חמאס דורש למחוק את ההתחייבות העמומה של המתווכות ("לעשות כמיטב יכולתן להבטיח") ולהשאיר רק את "להבטיח", או "לערוב", לכך שהמו"מ יימשך עד להסכם.
ציר נצרים
מסדרון נצרים שמבתר את רצועת עזה במרכזה הוא אחד מ"קלפי המיקוח" הגדולים של ישראל במגעים, ונוכחות צה"ל בו מונעת את חזרתם של המוני פליטים פלסטינים – וגם מחבלים – לצפון הרצועה.
חמאס דורש נסיגה ישראלית מוחלטת משטחי הרצועה, כולל מציר נצרים, אבל ישראל התעקשה זמן רב למנוע חזרת חמושים באמצעות בידוק התושבים שיחזרו דרך הציר הזה. במתווה מאי היא הסירה למעשה את הדרישה הזו – על רקע הבטחות של מערכת הביטחון שיש לכך פתרונות מבצעיים, טכנולוגיים ומודיעיניים שונים – אך ב"מסמך ההבהרות" של נתניהו מ-27 ביולי הוא חזר בפועל על אותה דרישה. בשבוע שעבר כבר הצהירה לשכתו שהוא דורש "מנגנון" שימנע את חזרת החמושים. בלשכה טענו כי בניגוד לטענות לא מדובר בדרישה חדשה, אבל בפועל במתווה הישראלי ממאי דובר רק על כך שהעקורים שיחזרו לבתיהם לא יישאו נשק – ולא על מנגנון שיוכל לוודא זאת.
המתווכות הבהירו לנתניהו שחמאס לא יסכים לכל מנגנון סדור לבחינת התושבים שחוזרים לבתיהם בצפון הרצועה, ובכירי מערכת הביטחון אמרו לראש הממשלה כי ממילא אם צה"ל מפנה את פרוזדור נצרים – לא תהיה דרך לוודא שמנגנון כזה ייושם. לפי הפרסום הבוקר של נדב איל, גם האמריקנים הבהירו שלא יהיו הגבלות בזמן אמת, או כל מנגנון סדור וקבוע לסינון האוכלוסיה. כרגע נראה שהסוגיה הזו פשוט נדחית לסוף – וכשתגיע נקודת ההכרעה ייתכן שתביא לפיצוץ המגעים.
ועדיין, ייתכן שבסופו של דבר ניתן יהיה למצוא פשרה. בכיר מאחת המדינות המתווכות טען כי בפסגה בקטאר הושגה כנראה פריצת דרך בסוגיה הזו, שפרטיה עדיין לא ברורים. כתבנו איתמר אייכנר דיווח במקביל כי קטאר הציגה במגעים האחרונים הצעות חדשות מחמאס לגבי חלק מהפתרונות שנוגעים למערך הבקרה שישראל דורשת. מצד אחד, כך דיווח, הדבר מאפשר לישראל לשמור על עקרונותיה – ומצד שני מייצר מרחב גמישות. בכיר אמריקני אמר בהקשר זה כי לא ניתן להגיע ל"עסקה מושלמת", והזהיר שאם יהיה עוד עיכוב ממושך במגעים – חטופים נוספים עלולים למות: "העסקה בנויה כך שהיא עונה על צורכי הביטחון של ישראל", הדגיש.
ציר פילדלפי
גם הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי, בגבול של דרום הרצועה עם מצרים, מהווה מכשול מרכזי. מדובר ב"צינור החמצן" של חמאס שדרך מנהרות ההברחה בו ארגון הטרור העביר תחמושת ונשק רב שסייעו לו להתעצם לאורך השנים. מאז כיבוש הציר בחודש מאי האחרון ישראל פועלת לחשוף ולפרק את המתווים התת-קרקעיים הרבים באזור. במתווה הישראלי שהוגש באותו חודש לא הייתה התייחסות לציר פילדלפי, אבל בפועל ישראל הסכימה לסגת משטחי הרצועה – והקטארים הבטיחו לחמאס שהדבר יכלול גם את ציר פילדלפי.
אולם במסמך ההבהרות של נתניהו מיולי נכללה הדרישה להישאר בציר, ובחמאס האשימו כי מדובר בניסיון של נתניהו לטרפד את העסקה. נתניהו טוען מצדו כי חמאס הוא זה שהעלה שורת תיקונים למתווה ממאי, וכי התעקשות ארגון הטרור על נסיגה מציר פילדלפי היא חלק מתוכניתו להתחמש מחדש.
בפסגה בקטאר דווח על "צמצום פערים" מסוים בסוגיית פילדלפי: ישראל אמנם הסכימה לרידוד כוחות בציר שגובל במצרים, אך לפי שעה חמאס דורש נסיגה ישראלית מלאה. היום טענו גורמים בקהיר, בשיחה עם סוכנות הידיעות AP, כי ייערכו דיונים עם ישראל על "מנגנון נסיגה" מהציר בגבול.
מצרים מהווה בסוגיה זו גורם מרכזי, וכבר נערכו מולה מגעים על הקמת מכשול תת-קרקעי (בדומה למכשול שכבר קיים בגבול הישראלי עם הרצועה). שר הביטחון יואב גלנט הצהיר גם שמציאת פתרון לסוגיית ההברחות – כזה שיאפשר לדבריו נסיגה ישראלית מהציר – תקדם עסקה, והרמטכ"ל הרצי הלוי אמר רק בשבוע שעבר שנסיגה מהציר מקובלת עליו: "פילדלפי זה דבר חשוב כי זה מטפל בהתעצמות. אנחנו מכינים אפשרויות לכל דבר שהדרג המדיני יחליט. אם יחליט שאנחנו נשארים על פילדלפי, נדע להישאר שם ולהישאר חזק. יחליט שאנחנו מנטרים ופושטים כל פעם שיש לנו אינדיקציה, נדע לעשות את זה", אמר הלוי בביקור שערך בפילדלפי.
אבל כשברקע כאמור איומי השותפים של נתניהו בפירוק הקואליציה, גורם מדיני מיהר להבהיר אחרי דברי הלוי: "בניגוד לתדרוכים, ראש הממשלה נתניהו עומד בתוקף על העיקרון שצה"ל יישאר פיזית בציר פילדלפי". היום חזרו בכירים בסביבתו של נתניהו על המסר הזה, ואמרו כי ראש הממשלה "לא יוותר על פילדלפי" – כיוון שמדובר בצינור החמצן והטרור של חמאס.
מעבר רפיח
גם שאלת מעבר רפיח, שנכבש במסגרת ההשתלטות על ציר פילדלפי, מהווה מכשול בדרך לעסקה. המעבר שימש לאורך חודשים להכנסת סיוע הומניטרי נרחב לרצועה, וסגור מאז שישראל השתלטה עליו בחודש מאי. מצרים מסרבת לאפשר את פתיחתו כל עוד ישראל שולטת בצד העזתי שלו, והשאלה הגדולה היא למי תועבר האחריות על ניהולו: חמאס הוא כמובן קו אדום מבחינת ישראל, אבל נתניהו מסרב לאפשר לרשות הפלסטינית לקבל אחריות על המעבר. אופציה נוספת שהועלתה בדיונים היא שגורמים פלסטיניים אחרים – שייתכן מאוד שיהיו מזוהים עם הרשות – ינהלו את המעבר.
האמריקנים, יצוין, מעוניינים שאנשי הרשות ינכחו במעבר. לפי דיווח היום בערוץ הסעודי "א-שרק", הצעת הגישור האמריקנית מדברת על החזרת הרשות הפלסטינית לניהול מעבר רפיח – בפיקוח ישראלי שצורתו עוד לא נקבעה. אתמול נטען בעיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי נתניהו דחה הצעה שכללה ערבויות ולפיהן ארה"ב תפקח על המצב בגבול ולא תאפשר לחמאס להשתמש במעבר למטרות צבאיות. נתניהו, כך נטען, סירב להצעה הזו ודרש שישראל תיקח חלק בתהליך ההפעלה.
במתווה הישראלי מ-27 במאי לא הייתה התייחסות למעבר רפיח ולציר פילדלפי – ובסביבת נתניהו טענו כי ישראל עדיין לא הייתה שם וכי הנושא לא היה רלוונטי באותה עת. לא מדובר בטענה נכונה: מעבר רפיח נכבש כבר ב-7 במאי, יחד עם רוב ציר פילדלפי שההשתלטות עליו הושלמה בימים שלאחר מכן.
רשימות חטופים
גם סוגיה זו עיכבה במשך חודשים את המו"מ, ועדיין לא נפתרה. ישראל אמנם הסירה את הדרישה לרשימת החטופים שישוחררו בשלב הראשון, אך היא החזירה אותה במסמך ההבהרות של נתניהו מיולי. ישראל מתעקשת למעשה על קבלת 33 שמות של חטופים – חיים ומתים – שישוחררו בשלב הראשון, ונתניהו הצהיר החודש שמטרתו היא "למקסם" את מספר החטופים החיים שישוחררו.
"איפה הטריק של נתניהו פה?", תהה בשבוע שעבר גורם ביטחוני הבקיא בפרטים, "שאין ויכוח על הגדרה של אישה, או גבר מעל גיל מסוים, אבל יש ויכוח על מי יוגדר 'חולה'. חמאס יכול לטעון, וכבר טען, שפלוני הוא לא חולה לדעתו, או לא חולה מספיק כדי להיכלל ברשימה, והופ – אתה שוב תקוע לשבועות או חודשים של ויכוחים".
וטו על מחבלים, ושאלת ההגליה
מחלוקת נוספת היא האם ישראל תוכל להטיל וטו על שחרור מחבלים "כבדים" מסוימים שחמאס צפוי לדרוש לשחרר במסגרת העסקה, ולהגלות את חלק מהמחבלים שישוחררו. בעבר דווח שחמאס ביקש מישראל "לוותר" על זכות הווטו, ובלשכת נתניהו מסרו בשבוע שעבר כי במתווה 27 במאי דובר על כך שישראל תוכל להטיל וטו על "מספר מסוים" של מחבלים שישוחררו – וגם להגלות "מספר מסוים" שלהם. מסמך ההבהרות מ-27 ביולי, כך מסרה הלשכה, כולל "הבהרות חיוניות לצורך יישום הנכתב במתווה 27 במאי".
בדיווח היום של הערוץ הסעודי "א-שרק" צוטט גורם בחמאס שטען כי הצעת הגישור האמריקנית "כוללת גירוש של מספר רב של אסירים פלסטינים, שישוחררו על ידי ישראל במסגרת העסקה אל מחוץ לשטחים הפלסטיניים". כאמור, אמינות הדיווח אינה ברורה.
מה צפוי כעת?
בתום הפסגה בקטאר, שנערכה בימים חמישי ושישי, טענו האמריקנים שהשיחות היו "הקונסטרוקטיביות ביותר זה חודשים", והנשיא ביידן עצמו הצהיר שהעסקה כעת "קרובה מאי-פעם", אם כי הוא הדגיש: "אנחנו עדיין לא שם". ארה"ב, קטאר ומצרים הכריזו על פסגת המשך בקהיר, שתיערך לדבריהן עוד לפני סוף השבוע הנוכחי – ובנימה אופטימית הן מסרו כי היעד של הפסגה הזו תהיה "לסכם עסקה".
עד אז יימשכו דיונים בניסיון לסגור את הפערים – על בסיס הצעת הגישור האמריקנית שהוגשה לצדדים בדוחא. היום צפוי לצאת צוות עבודה ישראלי לקהיר כחלק מהמגעים לצמצום הפערים, והוא ידון בסוגיית ציר פילדלפי ומעבר רפיח. נתניהו ערך היום דיונים לקראת יציאת הצוות, ובשל כך ישיבת הממשלה נדחתה מ-11:00 ל-14:00. בדוחא נמצא כבר כעת צוות עבודה נוסף, שעורך גם הוא שיחות.
הלילה ינחת בישראל מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן – שייפגש מחר עם נתניהו וינסה גם הוא לצמצם את הפערים. האמריקנים מדגישים כי "לחץ אדיר" מופעל גם על חמאס. חרף הצהרת לשכת נתניהו על "אופטימיות זהירה", בישראל מביעים גורמים שונים פסימיות באשר לסיכויי ההצלחה של המגעים המחודשים. "אף בעיה מהותית, אפילו חצי מהותית, לא נפתרה בדוחא ביומיים הללו, והסיכוי שהיא תיפתר במהלך השבוע הקרוב הוא רק קצת יותר גדול מהסיכוי שיגיע שלום עולמי עד אז", אמר אמש בכיר ישראלי.
גם בחמאס, אגב, מביעים פומבית פסימיות. ארגון הטרור, נזכיר, סירב להשתתף רשמית בפסגה בדוחא – אבל נציגיו שוהים שם ממילא והיו מעורבים במגעים. "מה שקיבלנו מהמתווכים הוא מאוד מאכזב. לא הייתה שום התקדמות", טען גורם בכיר בחמאס בשיחה בסוף השבוע עם רשת BBC. הגורם טען כי המתווכים "מוכרים אשליות".
ומה אומרות המשפחות?
בין שלל הדיווחים על אופטימיות או פסימיות עומדות משפחות החטופים, שנאבקות כבר חודשים ארוכים על שחרור יקיריהן. היום אמרה בריאיון ל-ynet מירב לשם גונן, אמה של החטופה רומי גונן, כי היא משתדלת להימנע מהתמקדות בדיווחים השונים: "אנחנו יודעים כבר שחלק גדול ממה שעובר הוא בלונים שמפריחים לאוויר כדי לקבל תשובה, כדי לעודד לקבל תשובה. אני רוצה שפחות נתעסק בזה ונראה יותר תוצאות. מה שחשוב לנו זה התוצאות ויש צוות משא ומתן שאמון שם על הדברים. אני סומכת עליהם ואני גם מבקשת מהם – שימשיכו לשים את לבם שם ואת כל הידע שלהם וגם את הנאמנות שלהם לעם ישראל, כי זה מה שיעבוד לנו".
אתמול, לקראת ההפגנות השבועיות במוצאי השבת, שלחה עינב צנגאוקר, שבנה מתן חטוף בעזה, מסר לראשי המוסד והשב"כ שמובילים את צוות המו"מ הישראלי: "דדי ברנע ורונן בר, אתם אומרים שזו כנראה ההזדמנות האחרונה. אל תפחדו להתעמת עם נתניהו אם הוא מטרפד. אם לא תביאו הפעם עסקה – מותם של החטופים יהיה גם על שמכם. אל תוותרו עליהם, תחזירו אותם".