"השנה היא שנה מיוחדת בה מציינים מספר אירועים משמעותיים: 80 שנה למרד גטו ורשה, 75 שנה למדינת ישראל ו-35 שנה למצעד החיים". כך אומר ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר מצעד החיים, בהתרגשות ובכבוד.
העצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תתקיים הערב (שני) ברחבת כיכר גטו ורשה ביד ושם ב-20:00. שם יישאו דברים נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר יד ושם דני דיין, את דבר הניצולים תישא שורדת השואה שושנה וייס, ו"אל מלא רחמים" יאמר על ידי שורד השואה אפרים מול.
במהלך העצרת יועלו שש משואות על ידי ששה שורדי שואה: טובה גוטשטיין, בן ציון רייש, יהודית סולברג, ראובן בונפיל, יפים גימלשטיין, מלכה רנדל - בעוד סרטונים עם סיפוריהם - המופיעים כאן בהרחבה - יוקרנו על המסך. ישתתפו גם הזמרים שולי רנד וקרן פלס, וכן זמרי האופרה הישראלית יאיר פולישוק, שחף רגב ויואב איילון.
לצד הנשיא הרצוג וראש הממשלה נתניהו, ישתתף בעצרת הממלכתית רזא כורש עלי פהלווי, בנו של השאה האיראני רזא פהלווי שהודח במהפכה האיסלאמית ב-1979. בנו של השאה יגיע היום לביקור היסטורי בישראל כאורחה של השרה גילה גמליאל וישתתף בטקס, שבו יתייחסו הנשיא וראש הממשלה לאיומי ההשמדה מצד איראן.
לראשונה, יקיים השנה יד ושם בשיתוף עמותת שם נר מעמד הדלקת נרות זיכרון באוהל יזכור לבאי העצרת בערב, ולמחרת הדלקת נרות לקהל הרחב בככר גטו ורשה ביד ושם. כל אדם המעוניין להגיע מחר להדלקת הנרות יקבל נר זיכרון הנושא את שמו של קורבן שואה.
השנה, מזמין יד ושם את הציבור לראשונה גם לבקר במיצג חדש - ספר השמות. זהו מיצג רחב ממדים ובו שמות 4,800,000 קורבנות שואה שאסף יד ושם מיום היווסדו. השמות מודפסים על גבי דפים של מטר וחצי על מטר, ואורכו של הספר שמונה מטר.
גם בצה"ל מציינים את יום הזיכרון, ובאיגרת לחיילים כתב הרמטכ"ל הרצי הלוי: "בעבור כל אותם ששת המיליונים אשר להבת חייהם חדלה מלבעור, בעבור הׂשורדים שמתוך ההרס הגיעו לכ אן ובנו לנו בית, אנחנו נמצאים כאן היום. מקשיבים לסיפורים, זוכרים, ונושאים איתנו בכל צעד". הרטמכ"ל הוסיף: "עתה נרכין את ראשנו ונשפיל מבטנו, אך לרגע אחד של זיּכרון. בתום הרגע, נמלא את חזנו אוויר, נישיר מבט, נרים את ראשנו ונמשיך לצעוד, לעשות ולהבטיח שנהיה לעד שייכים בביתנו ומוגנים בארצנו".
מחר, בשעה 14:30 שעון ישראל, ייפתח בפולין מצעד החיים, מהאירועים המרכזיים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה אשר יציין השנה 35 שנים להיווסדו - בהשתתפות אלפי צועדים מרחבי העולם. לראשונה זה שלוש שנים, אחרי מגפת הקורונה, המצעד יתקיים במתכונת מלאה עם משלחות מיותר מ־25 מדינות. הסופרת והמשוררת הלינה בירנבאום, ילידת ורשה שגדלה כילדה בגטו, עברה את המרד בבונקר עד שגורשה למיידנק ומשם לאושוויץ, תשתתף במצעד. "עברתי את השואה ממש, בכול החוזק שלה", אמרה.
יו"ר המצעד, ד"ר רוזנמן, מוסיף כי השנה תינתן הבמה לגבורה היהודית בשואה. "במשך שנים הוצגו היהודים כקורבן בלבד, שהלך כצאן לטבח. צעירים בישראל וברחבי העולם היהודי לא יודעים מספיק על מעשי הגבורה הרבים שביצעו מאות ואלפי יהודים במהלך השואה, וכארגון חינוך בינלאומי תפקידנו לתת על כך דגש".
במהלך הטקס המרכזי בבירקנאו, הזמר עברי לידר יבצע את השיר "בואי אמא" ביחד עם שורדת השואה שושנה טריסטר. זהו שיר על געגועיהם העמוקים של ילדים לאימם, המסתיים במילים "שב איתי עד שאגדל". אימו של עברי לידר, דליה, נולדה בוורשה בשנת 1938. כילדה בת ארבע בגטו היא הוברחה החוצה על ידי אביה, שנרצח מאוחר יותר באושוויץ. דליה התאחדה עם אמה רק לאחר המלחמה.
סיכת קצין ה-SS הנאצי
הסיכה הזו, שהייתה על דש בגדו של קצין נאצי באושוויץ, תוצג השבוע מול אלפי אנשים.
אופירה עזריאלי, דור שני שמקדישה את זמנה לספר על השואה, קיבלה את הסיכה כשהרצתה בניו ג'רזי. "בסוף ההרצאה ניגשה אליי אישה עם דמעות. היא סיפרה לי את הסיפור של אמא שלה, שנפטרה בינתיים, וביקשה שבכל הרצאה אציג את הסיכה ואת הסיפור של אמה הקשור בה".
לפי הסיפור, האם שנקראה ג'אנט הייתה אסירה באושוויץ ותמיד פחדה מאוד מהקצין הנאצי חמור הסבר, שעמד עם אלה מאיימת בידו. ביום השחרור מהמחנה, היא ראתה אותו שוכב על האדמה עם עיניים עצומות, ולא ידעה אם הוא מת או לא. היא התקרבה אליו, התכופפה במהירות, תלשה את סיכת הברזל שהייתה על דש חולצת מדיו וברחה.
על הסיכה מצויר צלב קרס, אותיות לועזיות (B ו-L, שאולי מציינות את שמו), ובגבה מספר ארוך (אולי המספר האישי שלו). ג׳אנט החביאה את הסיכה יותר מ-70 שנה בביתה בניו ג׳רזי.
"באותו רגע החלטתי שכל עוד אני על במות, אעשה זאת, ותמיד בסיום הרצאה עומד תור של אנשים, ובפרט כאשר אלו תלמידים, שרוצים לראות מקרוב ולמשש את הפריט האותנטי מאושוויץ״, אומרת עזריאלי. ״מבחינתי זו שליחות חיי, כי קשה כבר למצוא ניצולים שעדיין יכולים לספר ולכן לקחתי את הנושא על עצמי ואני מדברת שואה כמעט בכל יום. אני גם מבקשת ממי ששומע אותי, ורותמת אותם להמשיך לספר ולהעביר את זה הלאה, בפרט לאור האנטישמיות הגואה בעולם ומכחישי השואה ההולכים ומתרבים״.