לקראת דיון שמתוכנן מחר בממשלה בסוגיה, שר הביטחון יואב גלנט מחדד שוב: ללא תמיכה של כל מפלגות קואליציית החירום בעת הזאת, לא אוכל להצביע בעד חוק הגיוס. בתדרוך לתקשורת אותת הערב (יום א') גלנט שיתנגד לחוק מהכנסת הקודמת, שראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם חרף התנגדות השר בני גנץ והייעוץ המשפטי.
גלנט הצהיר שידרוש הסכמה רחבה לחוק הגיוס גם אם גנץ יממש את האולטימטום שהציב לנתניהו ויפרוש בחודש הבא - והזהיר שבלי תמיכת גנץ ואנשיו במתווה, גם אם אלו יתמכו במתווה מהאופוזיציה, הדבר עלול להוביל לפגיעה קשה בחיילים המשרתים. לצד זאת, גלנט הבהיר שיסתפק גם בתמיכת מפלגה גדולה אחרת באופוזיציה, כאמור בתרחיש שבו גנץ פורש מהממשלה.
שר הביטחון דיבר יממה לפני הדיון בממשלה על הערר שהוגש נגד החלטת ועדת השרים לחקיקה להחיל דין רציפות על אותו חוק שאושר ב-2022 בקריאה ראשונה, בתקופת ממשלת בנט ולפיד, ושנתניהו מקדם כעת במה שנתפס כתרגיל פוליטי נגד גנץ (שקידם אז את החוק כפתרון זמני). על ההחלטה הגישו ערר השר חילי טרופר מהמחנה הממלכתי וגם השר מיקי זוהר מהליכוד.
בדבריו הערב התייחס גלנט למתווה אחר, שהציע אלוף (מיל') אליעזר שקדי, ראש הוועדה מטעם מערכת הביטחון שבחנה את שילוב החרדים בצה"ל בחודשים האחרונים - ואמר כי הפערים סביב פרטי המתווה אינם גדולים ומתוך שמונה נקודות מרכזיות שעלו בו, על חמישה עקרונות יש הסכמה ואילו על שלושה סעיפים עדיין ישנה מחלוקת.
חרדים מפגינים נגד גיוס בירושלים
(צילום: אלכס גמבורג )
הסעיף המרכזי שנתון במחלוקת הוא שאלת הטלת סנקציות במקרה שבו החרדים לא עומדים ביעד; המחלוקת השנייה היא על הדרך שבה יעוגן החוק – האם באמצעות חקיקה של הכנסת או החלטת ממשלה (שהיא גמישה יותר וניתנת לשינוי בקלות יחסית); והסעיף האחרון שעליו יש מחלוקת הוא זה שנוגע לשאלה מה יקרה אילו החוק לא ייושם. האם יבוטל, או שתימצא דרך אחרת ליישם אותו.
לדברי גלנט, 80% מהעקרונות המוסכמים דורשים גם הסכמה על ה-20% הנותרים – ולכן לא ניתן להתקדם. באשר ליעדי הגיוס, סעיף רגיש מאוד מבחינת הציבור החרדי – שרבנים מרכזיים עדיין מסרבים לתמוך בו – הבהיר גלנט שעל פי המתווה, השנה הראשונה כוללת נתוני גיוס של 25% ולאחר מכן עלייה הדרגתית ביעדים, עד 50%, על פני חמש שנים – סעיף שהוגדר כקצב השתלבות החרדים בצבא.
בנושא הזה, נדמה שהייתה הסכמה והתקדמות – אלא שלפי גלנט החרדים עלולים "לסגת אחורה" ולסרב לתמוך בכך. "לפעמים במו"מ חלק מהצדדים יכולים לחזור לעמדות המקוריות שלהם", אמר גלנט – ורמז כי גם במקרה הזה ישנה נסיגה. על פי גלנט, ניתן להגיע להסכמה סביב כמה עקרונות נוספים, בהם למשל שלילת הטבות שונות מ"כל הלא משרתים". לא מדובר בסנקציות על הישיבות, אלא שלילת הטבות כגון הנחות בארנונה, במעונות יום והשתתפות בהגרלות "מחיר למשתכן".
הוא הבהיר את הצורך הדחוף של צה"ל במגויסים נוספים: "מדובר באתגר לאומי שאנחנו מתמודדים איתו 76 שנים, ומגיע לפתחנו בשעת מלחמה שכמותה לא ידענו 76 שנים. צה"ל צריך את המשרתים החרדים. אנחנו צריכים עוד מתגייסים".
לדבריו, "יש פה שעת רצון. צורך מבצעי ותהליך שאנחנו מזהים בקרב ציבור חרדי שרוצה להשתלב בצה"ל". הוא אמר שאלוף במיל' שקדי ניסה להביא מתווה מוסכם תוך התחשבות בכל הצרכים, וסיפר על פגישות אינטנסיביות של כלל המעורבים: בני גנץ, גדי איזנקוט, חילי טרופר, אריה דרעי, השר לשעבר אריאל אטיאס ונציגי הליכוד. עם זאת, הוא ציין כי השיחות כעת תקועות והזכיר שוב שלא יתמוך בשום חוק שלא יפתור את המחלוקת.
"אני מדבר כנציגם של כל החיילים. אלה שבשטח, במבצעים ובמפקדות. של האימהות לילדים הצעירים יותר ושל הילדים היותר מבוגרים. הם סוחבים את המסע הזה על הכתפיים", אמר שר הביטחון. "לפני שלושה חודשים אמרתי שכל חוק גיוס שמוסכם על מפלגות החירום מקובל עליי, וכל חוק שלא יהיה מקובל על כל חלקי הציבור לא אתמוך בו ומערכת הביטחון לא תציג אותו".
הוא הוסיף: "יש פה בעיה חברתית שמלווה אותנו 76 שנים ולא יכולה להיפטר באופן חד-צדדי באמצע מלחמה. אפשר להגיע להסכמות. ההיסטוריה לא תשכח את מי ששקל את השיקולים הפוליטיים לפני שיקולי המלחמה".
הביקורת על גנץ, ותשובתו
גלנט הבהיר כאמור שידרוש הסכמה רחבה בכל מקרה, וגם במצב שהמחנה הממלכתי בראשות גנץ תפרוש מהממשלה. זאת לדבריו כי רק חוק מוסכם יתקבל טוב בקרב הציבור המשרת. "אי אפשר לקבל מצב שלא כל האימהות שולחות את הילדים שלהם באופן שווה. אני חושב שאנחנו צריכים שותפות גורל ושיוויון מלא בזכויות וחובות".
"מתווה שיגיע באופן חד-צדדי ייחשב מתווה פוליטי, גם אם הוא הכי טוב שיש, והוא יסכן את היכולת שלנו להביא את סדרי הכוחות הנחוצים. אם יהיה מתווה מוסכם - כוחו באחדות שהוא מביא. זה מה שהחיילים מצפים מאיתנו", הוסיף.
הוא ביקר את גנץ באופן עדין יחסית על התנהלותו, ואמר: "קיוויתי שיתעלה מעל השיקול ויביא לגישור, גם החרדים היו צריכים ללכת צעד קדימה". גלנט ציין כי הנציגים שעבדו על החוק קיבלו מסר מגנץ שהוא לא יתמוך בחוק גיוס ללא תאריך לבחירות – וציין כי הדבר אינו תקין. "כולם יכולים וצריכים להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים ולתמוך בפתרון מוסכם", אמר שר הביטחון.
גנץ בירך הערב על דבריו של גלנט, אך הכחיש כי דרש מועד לבחירות במסגרת השיחות על חוק הגיוס. מלשכת גנץ נמסר: "גנץ הציג לציבור וגם בחדרי החדרים את מתווה השירות הישראלי שיביא לפתרון אמיתי לגיוס ולא פטור מגיוס והוכיח לא פעם כי נכון לשיח אמיתי כדי להגיע להסכמות. יודגש, כי גנץ או מי מאנשיו שניהלו את השיח מול לשכת גלנט והמפלגות החרדיות מעולם לא התנו הסכמה לחוק גיוס בהסכמה על תאריך בחירות ומי שנטש את השיחות לפני כחודש היו המפלגות החרדיות".
עוד נמסר מטעם גנץ כי הוא "מברך את שר הביטחון על עמדתו האיתנה והערכית בנושא חוק הגיוס והתעלותו לגודל השעה. השניים ימשיכו להיות מתואמים ולעמוד יחד נגד מי שמבקשים לפגוע בצבא העם בעת הזו".
"התרגיל" של נתניהו, והדיון הנפיץ בבג"ץ - בעוד שבוע
המתווה של שקדי שעליו דיבר גלנט, יצוין, לא מקודם לפי שעה על ידי הממשלה. מוקדם יותר החודש הודיעה הממשלה לבג"ץ, לקראת הדיון בסוגיה שייערך בעוד שבוע, כי בכוונתה להשלים חקיקת חוק גיוס חדש עוד סוף כנס הקיץ, ב-31 ביולי. ראש הממשלה נתניהו הודיע כאמור כי החוק שיקודם הוא חוק הגישור הזמני שאושר בקריאה ראשונה בכנסת כבר לפני שנתיים, תחת ממשלתם של לפיד ובנט, והוגש אז לכנסת על ידי שר הביטחון דאז גנץ.
אלא שמדובר לפי ההערכות בתרגיל פוליטי, שנועד למשוך זמן בצל העתירות לבג"ץ שדורשות לאכוף את המצב החוקי הקיים שלפיו על החרדים להתגייס - מאז שפג תוקפו של חוק הגיוס הקודם ביולי אשתקד. ב-1 באפריל גם פג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית שמנעה את אכיפת החובה הזו.
גנץ התנגד נחרצות לקידום החוק מ-2022 באותה מתכונת ישנה, שלדבריו כלל אינה תואמת את צרכיו העדכניים של צה"ל אחרי המלחמה, וחרף התנגדות מטעמים דומים של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, החליטה ועדת השרים לחקיקה להחיל דין רציפות על אותה הצעה - ולהמשיך בחקיקה מהיכן שנעצרה. על ההבדלים בין המתווה שגנץ מקדם כעת ("מתווה השירות הישראלי") לבין החוק מלפני שנתיים - לחצו כאן.
ההצעה שמקדם נתניהו הובאה ללא עמדת מערכת הביטחון, או עמדת גלנט - שאמר כאמור כי יתמוך רק בחוק שיקבל את תמיכתם של כל חלקי הקואליציה. יצוין כי גם לא ברור אם הסיעות החרדיות יתמכו בה: לפני שנתיים תקפו ח"כים חרדים בחריפות את אותה הצעה שכעת נתניהו מקדם, וגם עתה הם לא מסכימים ככל הנראה שהצעה ברוח זו תאושר סופית, בשלוש קריאות.
גנץ לנתניהו: "צריכים חיילים, לא תרגילים פוליטיים"
הדיון הנפיץ בבג"ץ על הפטור מגיוס שניתן לחרדים צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שיכריעו בעתירות השונות בנושא שעשוי להביא לפירוק הממשלה. בדיון ישתתפו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילת כנפי-שטייניץ.
