בעולם גוברת היום (ג') הדאגה לגורלה של המטפסת האיראנית אלנאז רקאבי בעקבות החלטתה להשתתף מוקדם יותר השבוע בתחרות טיפוס בדרום קוריאה כשהיא אינה עוטה כיסוי ראש כפי שמחייב אותה החוק האיראני. החלטתה של המטפסת התפרשה כתמיכה שלה ב"מחאת החיג'אב" המטלטלת בימים אלה את הרפובליקה האיסלאמית, מחאה שבמסגרתה נשים מסירות בפומבי את כיסויי הראש שלהן, שורפות אותם וגוזרות את שיערן כדי לקרוא תיגר על הדיכוי מצד משטר האייתוללות.
הסערה סביב רקאבי, ספורטאית מעוטרת בת 33, התחוללה בעקבות הופעתה ביום ראשון בשלב הגמר של אליפות אסיה בטיפוס הנערכת בדרום קוריאה. אחרי שבשלבים המוקדמים של התחרות השתתפה רקאבי כשחיג'אב לראשה, לגמר ביום ראשון היא התייצבה בשיער חשוף – הפרה בוטה של קוד הלבוש שבו מחייבת איראן לא רק את הנשים בתוך המדינה, אלא גם את הספורטאיות המייצגות אותה בחו"ל.
הדאגה לרקאבי גברה בצל הודעתה של שגרירות איראן בסיאול כי הספורטאית עזבה את דרום קוריאה הבוקר והמריאה בחזרה לארצה. רשת BBC בפרסית, שנאסר עליה לפעול בתוך איראן אך נהנית מקשרים ענפים בתוכה, דיווחה כי לפי התוכנית המקורית הייתה רקאבי אמורה לעזוב את דרום קוריאה רק מחר, וכי "מקור יודע דבר" סיפר שגורמים איראניים רשמיים החרימו את דרכונה ואת הטלפון הנייד שלה. חבריה של רקאבי אמרו ל-BBC כי לא הצליחו ליצור איתה קשר מאז יום ראשון.
כלי תקשורת אחר בפרסית, אתר האופוזיציה IranWire המופעל על-ידי העיתונאי האיראני-קנדי מזיאר בהארי, טען כי מיד עם הגיעה תועבר רקאבי לכלא אווין בטהרן. מדובר בכלא ידוע לשמצה שבו מוחזקים אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר, וממש בסוף השבוע האחרון אירעה בו מהומה גדולה, שכללה שריפה שהציתו אסירים, יריות, ניסיון בריחה ולפחות שמונה הרוגים.
בציוץ שפרסמה הבוקר שגרירות איראן בדרום קוריאה היא הכחישה בתוקף את הדיווחים על הגורל הצפוי לרקאבי וטענה כי הם עמוסים פייק ניוז ודיס-אינפורמציה. עם זאת, במקום תמונה של רקאבי מתחרה ללא כיסוי ראש בתחרות בסיאול צירפה השגרירות לציוץ תמונה שלה מתחרות קודמת, במוסקבה, שבה זכתה במדליית ארד.
לפני הצהריים, כשבעולם התרבו הדיווחים בעניינה, פורסם לפתע פוסט בחשבון האינסטגרם של רקאבי: "אני בדרכי חזרה לאיראן עם שאר הקבוצה", נכתב בו. על הופעתה ללא החיג'אב נכתב: "הוא נפל לי בטעות". צורף גם ההסבר: "העובדה שלא עטיתי את החיג'אב במהלך התחרות בסיאול לא הייתה מעשה מכוון. לוח הזמנים לא תוכנן כמו שצריך, ונקראתי לטפס באופן בלתי צפוי". ייתכן מאוד כמובן שהציוץ הוכתב לה על-ידי גורמים איראנים רשמיים או פורסם על-ידיהם.
רקאבי היא מטפסת מנוסה שגרפה בעבר מדליות רבות. בשנה שעברה הייתה לאישה האיראנית הראשונה שזוכה במדליה באליפות העולם בטיפוס, ומלבד זאת יש לה גם מדליית כסף ושתי מדליות ארד מאליפויות אסיה. בתחרות שהתקיימה השבוע היא סיימה במקום הרביעי.
"לפחות 240 הרוגים", איראן מאשימה את ישראל
"מהומות החיג'אב" באיראן פרצו לפני כחודש בעקבות מותה של הצעירה הכורדית-איראנית מהסא אמיני. אמיני בת ה-22 נעצרה על-ידי משטרת המוסר כשבאה לביקור עם בני משפחתה בטהרן, ועדי ראייה סיפרו שהשוטרים הכניסו אותה בכוח לניידת בטענה שלא עטתה כראוי את כיסוי הראש שלה, החיג'אב. במהלך המעצר קרסה אמיני ושקעה בתרדמת, ואחרי שלושה ימים היא מתה בבית החולים. משפחתה טוענת שהוכתה ושעל גופתה נראו חבלות, ואילו המשטר טוען כי סבלה ממחלות רקע וכי לא ספגה אלימות כלשהי.
מאז מותה של אמיני נרשמו הפגנות מחאה ביותר מ-100 ערים ועיירות באיראן, והן התמקדו בדיכוי חירויות הפרט במדינה, במיוחד זכויות הנשים הקשורות לקוד הלבוש. נשים ממלאות תפקיד מרכזי בהפגנות הללו, ובסרטונים שהועלו לרשת הן נראו בין השאר מסירות את כיסוי הראש שלהן, שורפות אותו בהתרסה – וגוזרות את שיערן. לפי דיווחים לפחות 240 בני אדם נהרגו באיראן מאז תחילת המהומות, ועוד מאות נפצעו ויותר מ-8,000 נעצרו. המחאה העממית הזו היא אחת הגדולות ביותר נגד משטר האייתוללות מאז עלייתו לשלטון במהפכה האיסלאמית של 1979.
איראן, שלא פרסמה מניין רשמי של ההרוגים במחאות, מאשימה את אויביה – ארה"ב וישראל – ב"תכנון" ההפגנות, ומקפידה להדגיש כי "מתפרעים" הרגו לפחות 26 מאנשי כוחות הביטחון שלה.
העיתון הבריטי "גרדיאן" דיווח היום כי כמה מההפגנות שהתקיימו בסוף השבוע ברחבי איראן נערכו במחאה על מותה של תלמידת בית ספר בשם אסרה פנאהי, בת 13, שנהרגה לכאורה על-ידי כוחות הביטחון האיראניים. לפי הדיווחים, היא ספגה מכות בכיתתה אחרי שסירבה לשיר שיר המהלל את המנהיג העליון עלי חמינאי כשכוחות הביטחון פשטו על בית הספר שלה בארדביל ביום חמישי. היא פונתה לבית חולים ושם מתה מפצעיה.
גורמים איראניים רשמיים הכחישו שכוחות הביטחון הרגו אותה, וגבר שהזדהה כדודה הופיע בימים האחרונים בטלוויזיה האיראנית ואמר כי היא מתה ממום מולד בלב. לא ברורה אמינות הדברים: קרובי משפחה של הרוגים אחרים במחאה, בהם מהסא אמיני, כבר העידו כי המשטר אילץ אותם באיומים להופיע בטלוויזיה ולהכחיש בפומבי שהוא האחראי למות יקיריהם.