רס"ם (במיל') יניב יצחק אורן ז"ל (35), מנהל הפנימייה בקיבוץ עין גדי שנפל בקרב ברצועת עזה, הותיר אחריו הרבה חניכים שבורי לב, ועדות לקשר החזק ביניהם עולה ממכתב מרגש ששלח אליהם בדצמבר מתוך הלחימה בעזה. "חניכים יקרים, היום יום ראשון, השלישי בדצמבר, מזג האוויר קריר מעט אך זה עדיף על הגשם והבוץ. מי היה מעלה על הדעת במציאות של היום שאצטרך לשלוח לכם מכתב כדי לדבר ולשתף", כתב בפתח המכתב.
הוא המשיך: "אין כמעט יום שאני לא מספר עליכם בגאווה לחברים במחלקה: בתוך קיבוץ קטן ומרוחק ישנה פנימייה ובה חניכים מרתקים, מוכשרים ומעוררי השראה. האומץ שלכם להגיע לפנימייה ולהמשיך את השגרה והחיים היא בחירה המבטאת בצורה היפה ביותר, משפט שאני אוהב מאוד של ברל כצנלסון: בניין של לבבות ולא בניין של לבנים.
"אתם חלק מהחברה הישראלית שבוחרים בחיים ובכך בונים חוסן שחזק יותר מכל אמצעי אחר", הוסיף. "אין לי ספק שאתם הסיבה המרכזית שאני התייצבתי למילואים נכון לכל משימה. המחלקה שלי ואני נמצאים בתוך אחד הבתים בפאתי עזה, מסביב יש הרבה הרס: בתים שבורים, מטעים שנרמסו על ידי נעלי לוחמים וזחלי טנקים, רעש תמידי של ירי מכל עבר אך באופן פרדוקסלי, בינינו בין החבר'ה יש הרבה אהבה, חברות, דאגה והומור. ניסיון שלנו לבנות קשרים ולהעמיק אותם. אנטי תזה ליום יום של המלחמה. הייתי אומר שהכוח שבי מה שמחזיק אותי כאן מורכב משני דברים: הראשון חברתי-אנושי והשני מוסרי-ערכי.
"אנצל הזדמנות זו לומר לכם ולהזכיר שלחברות ולשיח יש כוח עצום שעוזר לנו כבני אדם להתגבר על קשיים. תשמחו שיש לכם אחד את השנייה, את הקבוצה שלכם. תדעו לכם שכל חיבוק ומילה טובה שקיבלתי מכם חיזקו אותי ומלאו אותי גאווה בכם כאנשים. מחכה לחזור אליכם בהקדם, באהבה יניב".
בני משפחתו וחבריו סיפרו כי ליניב היה חשוב מאוד שיתייחסו לפנימייה שהוא ניהל בעין גדי כפנימייה חינוכית חברתית, פנימייה מטיילת שבה ניתן ביטוי לכל פרט ולקשר והכבוד בין החניכים בקבוצה ובפנימייה. "ליניב היה גם חשוב שמהפנימייה ייצאו בוגרים ובוגרות תורמים ומעורבים בחברה הישראלית", הם סיפרו.
פנימיית עין גדי, יצוין, היא פנימייה ותיקה שבשנים האחרונות הפכה להיות פנימייה של תוכנית לאומנויות שהחלה באשכול. מי שהקימה אותה היא תמר קדם סימן טוב ז"ל, וחלק מהמורים הם אנשי העוטף. בין התלמידים שלו בפנימייה הייתה גם טליה דנציג, נכדתו של החטוף אלכס דנציג ז"ל מניר עוז, שגופתו הוחזרה השבוע לישראל.
ערן גלבוע, המפקח על הפנימיות במינהלת לחינוך התיישבותי, הכיר היטב את יניב ותמר ז"ל, ועבד לצידם שנים רבות. "יניב התחבר לקהילה בעין גדי בזכות המאפיינים היחודיים שלו. הוא התחבר לקיבוץ, גם בזכות שר בת זוגו, בכל כך הרבה מעגלים. אני חושב שמה שהפך אותו לכזה הייתה הצניעות הגדולה שלו. הייתה בו אהבת אדם ברמה הכי אותנטית שיש. אי אפשר לתאר את זה אחרת. יניב תמיד חיפש דברים עם משמעות עבור אחרים. הוא היה נוכח בחיים של החניכים והחניכות. הוא תמיד היא עושה את הדברים עם עומק. לא יכולת שלא להקשיב ולא ולהאמין למה שהוא אומר. לשמחתי, כבר בשנים הראשונות הצלחתי לזהות את הייחודיות שלו והמלצתי עליו לפרויקט של המדריכים והמדריכות של המדינה. הוא אכן נבחר".
תמר קדם סימן טוב נרצחה יחד עם משפחתה בקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר. לדברי גלבוע, "את תמר פגשתי כשהגעתי לפקח על פנימיית ביכורים כשעוד הייתה בחבל אשכול. היא הייתה חלק מהמייסדים של הפנימיה. היא הייתה קרובה ליונתן ושגיא דקל חן שיזמו את המקום. זה היה הבייבי שלה. המקום נבנה בצלמה, עם העומק החינוכי שלה. היא באה מתנועת נוער והייתה לה איזה גישה חינוכית שאי אפשר להתעלם ממנה. היא כל כך אהבה את החניכים. היה לה חשוב שהפנימייה תקום במועצה שלה.
"היא ממש נלחמה על כך שזה יקום. הייתה אחראית על הכל, דאגה שיגיעו תקציבים, שיגיעו מורים, ולעשות את האירועים הכי מדויקים ברמות הכי גבוהות", הוסיף. "אני חושב שגם לתמר וגם ליניב היו את התשוקות לעשות למען האחרים, בכנות שלהם, באותנטיות. הרגשתי משניהם שהם פורסים הכל בפני. את כל האתגרים שניצבים להם בתור אנשי חינוך. הייתה להם כנות, מקצועיות, אמונה באנשים. אולי זה ישמע קלישאתי, אבל כואב מאוד שפרחים כאלה נקטפו בטרם עת".
רס"ם במיל' יניב יצחק אורן, שנהרג בהיתקלות עם מחבלים, היה כאמור תושב קיבוץ עין גדי. בקיבוץ ספדו לו ומסרו: "יניב היה איש חינוך בדרכו ובמהותו ובמשך כעשור הדריך, ליווה וחינך בני נוער בפנימיית עין גדי. איש אהוב ויקר שהיה חלק מהנוף הקיבוצי והעשייה החברתית-קהילתית. בשנה האחרונה ליווה ודאג והיווה עוגן לחלק מילדי העוטף שלומדים בתיכון עין גדי וביתם השני הייתה פנימיית עין גדי. השאיר אחריו משפחה, בת זוג וקיבוץ שלם המום וכואב".
