סמ"ר מלאכי יהודה הררי בן ה-22 מאבן שמואל ורס"ם במיל' שאול מויאל בן ה-47 מקרני שומרון נפלו בקרבות ברצועת עזה ובלבנון. כך התיר הערב (ראשון) לפרסום דובר צה"ל.
הררי, לוחם בגדוד רותם שבחטיבת גבעתי, מת מפצעיו לאחר שנפגע באורח קשה בקרב בצפון הרצועה לפני כשבוע וחצי, ב-18 באוקטובר.
מויאל, לוחם בגדוד 8207 בחטיבת "אלון" (228), נהרג בהיתקלות בדרום לבנון שבה גם נפלו שלושה קצינים במילואים ולוחם מילואים נוסף - חמישתם מאותו הגדוד. מויאל הניח אחריו אישה ו-10 ילדים. הלוחמים נכנסו להתקפה במתחם בנוי בכפר סמוך לגבול בגזרה המרכזית בדרום לבנון. הקרב התפתח במספר זירות ונמשך לאורך שעות. גם החילוץ נמשך זמן רב.
מלבד מויאל נהרגו בתקרית רס"ן במיל' אליאב עמרם אביטבול, בן 36 מאיתן, סגן מפקד פלוגה; סרן במיל' הרב אברהם יוסף גולדברג, בן 43 מירושלים, רב צבאי בגדוד; סרן במיל' עמית חיות, בן 29 מחיפה, מפקד מחלקה; ורס"ר במיל' גלעד אלמליח, בן 30 מירושלים.
המחבלים שהסתתרו, והחשד לחטיפה שנשלל
מהתחקיר הראשוני של התקרית שבה נפלו החמישה בדרום לבנון עולה כי כוח מצוות הקרב של חטיבת "אלון", המכונה גם "חטיבת הנח"ל הצפונית", נכנס כאמור להתקפה במתחם בנוי בכפר סמוך לגבול בגזרה המרכזית בדרום לבנון, כשלפחות באחד המבנים כבר הייתה כניסה מוקדמת ונערכה סריקה על ידי הלוחמים.
באחד המבנים הסתתרו שלושה מחבלים, שככל הנראה נכנסו לתוכו והסתתרו לאחר הכניסה הראשונה של הלוחמים בימים האחרונים. במהלך ההיתקלות עם המחבלים הושלכו רימונים באופן הדדי ובמבנה פרצה שריפה. לפי התחקיר, ייתכן שחלק מהלוחמים נפגעו ממנה. בנוסף, דחפור D9 של צה"ל הקריס חלק מהמבנה במהלך ההיתקלות ונבדק אם הייתה לכך השפעה על הפגיעה בחיילים. כמו כן, עלה החשד כי המחבלים, שחוסלו בהיתקלות, השתמשו במנהרה כדי להגיע למבנה.
במהלך הקרב עלה החשד לחטיפת לוחם מהמקום, אך הוא נשלל בתום בדיקות שנערכו בשטח. בשל תנאי הלחימה, האירוע התגלגל אמש משעות הערב המוקדמות עד סביבות השעה 5:00 לפנות בוקר - רק אז הושגה שליטה על הזירה. בקרב, כאמור, נהרגו חמשת לוחמי המילואים וחמישה נוספים נפצעו באורח קשה. הנפגעים פונו במסוקי חיל האוויר שנחתו בשטח הלבנוני.
הלחימה בכפר הסמוך לגבול, שמובלת על ידי החטיבות 228 ו-226, נמשכה גם הלילה ולא נעצרה. לוחמי חטיבת "אלון" פועלים בכפר בשבוע האחרון וחיסלו יותר מ-20 מחבלים ואיתרו מאות אמצעי לחימה, ובהם גם נשק ישראלי.
ראש המועצה האזורית שפיר, אדיר נעמן, הגיב לנפילתו בקרב של סמ"ר הררי. הוא אמר כי "אין מילים שיכולות לתאר את גודל הצער והכאב שכולנו חשים בשעה זו. ליבנו יוצא אל המשפחות היקרות הנושאות עתה את משא השכול והאובדן הבלתי נתפס. מועצה אזורית שפיר וצוותים מקצועיים מטעם המועצה יעשו כל שביכולתם כדי להקל ולו במעט את ההתמודדות עם הבשורה המרה".
"חינך להתמדה שאינה יודעת פשרות"
בבית הספר אמית בכפר בתיה שברעננה מסרו כי הם "כואבים ואבלים" על נפילתו של המורה שאול מויאל בקרבות בדרום לבנון, "שעה שעמד בגבורה במשימת ההגנה על המולדת".
מנהל בית הספר, הרב יוני ברלין, אמר כי "שאול היה מורה מוערך למדעים שלימד במשך שנים רבות באהבה ובהתמדה, מורה אהוב שלימד וחינך את תלמידיו למצוינות בכל תחום. שאול היה איש חינוך שחי את תלמידיו ואת הצלחתם בכל מאודו, מורה מיוחד וצנוע שחינך להתמדה שאינה יודעת פשרות. נזכור את שאול כמורה לחיים. איש רב פעלים ובעל נפש גדולה".
עם היוודע הבשורה, בהנחיית הצוות הייעוצי, שוחחו המורים בבית הספר עם התלמידים כדי לתווך את האירוע הקשה. מנהל בית הספר אף פנה להורים בבקשה להגביר את הקשב לקשיי התלמידים ולעדכן את היועצת בעת חשיפה לתגובה חריגה. "חבריו המורים, תלמידיו ובוגרי בית הספר אבלים על נפילתו ומבקשים לחבק את רעייתו סמדר, את עשרת ילדיו ואת חתנו בשעה קשה זו", הוסיפו בבית הספר.
אלוף-משנה אריק מויאל, מפקד המכללה לפיקוד טקטי ובעבר מפקד חטיבת מנשה, כתב בעקבות נפילת אחיו שאול: "מחיר חירותנו ותקומתנו בארצנו, כאב עצום, אך הדרך לניצחון חייבת להימשך. עמיחי גיסי הי"ד נפל לפני 18 שנה במלחמת לבנון השנייה, שאול אחי האהוב במלחמת לבנון השלישית. אך יידעו אויבינו שאנחנו מאמינים שלמרות המגבלות הפיזיות של הגוף, הרוח של עם ישראל תנצח".
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ציין כי מויאל היה המורה של בנו הקטן דוד. לדבריו, "לפני חודש בערך דוד חזר הביתה נסער: באמצע שיעור מדעים, המורה שאול מויאל המקסים קיבל צו-8 להתייצבות מיידית. אז הוא נאלץ לקטוע את השיעור באמצע. בדיעבד, זה היה השיעור האחרון שהעביר המורה שאול בחייו".
עוד הוסיף בנט כי "לפני מספר שעות תלמידיו, שכל כך אהבו אותו, התבשרו שהוא נפל. שאול מויאל ז"ל, מראשוני המתיישבים באלוני שילה שליד קרני שומרון, נשוי לסמדר ואב לעשרה. רק בשישי האחרון ביקרתי חברים עם משפחתי ביישוב הקטנטן והמיוחד הזה. היה נראה די ריק מגברים, כי רובם במילואים. שאול התנדב למילואים והוא נפל בהגנה על תושבי הצפון. יהי זכרו של שאול מויאל ברוך ונצור לעולמי עד".
אלעד דהן, חברו הקרוב של מויאל, סיפר ל-ynet: "זה הלם גמור. פשוט הלם. מאז שקבלתי את הבשורה המרה אני בהלם מוחלט. קשה לעכל. שאול ואני מכירים 26 שנה וכבר בהתחלה הדרך בלימודים ראית בו דמות להערצה. הוא היה אחד מהמתיישבים הראשונים באלוני שילה (יישוב בתוך קרני שומרון, אב"ק)".
לדבריו, "הוא ומשפחתו חיו בצניעות עם 10 ילדים בקראוון קטן. גם כשהוא בנה את ביתו זה היה בית צנוע. הצניעות הייתה דבר שאפיין אותו. הוא היה איש של 'אמור מעט ועשה הרבה', איש מאוד ישר עם התמדה בלתי רגילה בכל התחומים שלו, בתחומי הבריאות והספורט. ממש מודל לחיקוי. בהפעם האחרונה שדיברנו הייתה בשבת חול המועד. שאלתי אותו על המילואים והוא לא סיפר הרבה. אמר 'אנחנו נלחמים', לא התפאר במה שהוא עושה. יחש עם הצניעות שלו הוא היה גם אדם עם עוצמה ויושרה. היה לו חוש הומור, המון תלמידים עברו אצלו. שאול הוא דמות מיוחדת. זה הלם כבד שקשה לעכל. אבל אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו מאמינים בניצחון עם ישראל".