שתי הצעות חוק שמסעירות את הליכוד צפויות לעבור היום (יום ב') בוועדת השרים לענייני חקיקה: הראשונה היא הצעת חוק של משרד המשפטים להגבלת תכנים ומניעת הסתה ברשתות החברתיות, שזכתה בליכוד לכינוי "חוק סתימת הפיות". ההצעה השנייה מכונה "חוק ניר ברקת": מהותה היא הגבלת סכומי הכסף שמוציאים מועמדים בבחירות מקדימות בתוך המפלגות (פריימריז) ל-100 אלף שקל בשנה, ומטרתה לייצר נקודת פתיחה שוויונית בין המתמודדים.
את הישיבה ינהל שר המשפטים גדעון סער (תקווה חדשה), שעומד בראש ועדת השרים לחקיקה. את הצעת החוק למניעת הסתה ברשתות הוא מקדם כהצעת חוק ממשלתית מטעם משרדו, אולם החוק השני מגיע דווקא מהאופוזיציה: מדובר בהצעת חוק של ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), שמכוונת נגד חברו למפלגה, ח"כ ניר ברקת, שהשתמש בתקופה האחרונה בהונו האישי כדי לקדם את מעמדו בליכוד.
במהלך פריימריז משתמשים המועמדים בכסף לעריכת סקרים, קיום אירועים, ארגון הסעות, תליית כרזות, משכורות לפעילים וטלפניות ועוד. הצעת החוק של ח"כ אמסלם מעוררת תסיסה גדולה בליכוד וזוכה לתמיכה גם בקרב גורמים במפלגה המזוהים עם היו"ר בנימין נתניהו. רוב בולט בסיעה כבר הצהיר שיתמוך בחוק, לעומת בודדים שהודיעו שיתנגדו או שטרם החליטו.
אף שמדובר ביוזמה של ח"כ מהאופוזיציה, השר סער צפוי לתמוך בה והיא ככל הנראה תזכה גם לרוב בכנסת. בעבר הגישה ח"כ שרן השכל הצעה דומה, עוד כשהייתה ח"כית מטעם הליכוד, ומאחר שכעת היא חברת סיעתו של שר המשפטים, ייתכן שהצעתה תוצמד לזו של ח"כ אמסלם.
סער התבטא בנושא בכמה הזדמנויות בעבר ואמר שהוא מתנגד לתופעות של קנית שלטון בכסף. הוא הסביר שלטעמו חשוב לוודא שכסף פרטי לא ייתן יתרון בלתי הוגן בחיים הפוליטיים, ועל המחוקק להסדיר זאת.
הצעת החוק השנייה שתעלה היום מבקשת לתת לשופט מחוזי את הסמכות להורות על הסרתם מהרשתות החברתיות של תכנים שיש אפשרות ממשית שיפגעו בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. ההצעה שהגיש השר סער זהה להצעה ממשלתית שאושרה בקריאה ראשונה ב-2017, בתקופת כהונתו של השר גלעד ארדן כשר לביטחון פנים, ונבלמה ברגע האחרון על ידי ראש הממשלה דאז נתניהו.
ההצעה מציבה שני תנאים מצטברים להסרת התוכן: הראשון הוא לגבי פרסום תוכן המהווה עבירה פלילית. השני הוא פרסום שיש בו אפשרות ממשית לפגיעה בביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה. על פי הצעת החוק, בדיון שיתקיים בבית המשפט בבקשה להסרת תוכן יוזמנו המפרסם שלו, נציג ספק השירות וכן הבעלים, המנהל או המפעיל של אתר האינטרנט.
מתנגדי ההצעה טוענים שהיא תהווה פתח לצנזורה פוליטית או אחרת של תכנים, ושהנושא צריך להיות מטופל במסגרת החוק הקיים.
פורסם לראשונה: 22:44, 26.12.21
