משרד התחבורה ומפעילות התחבורה הציבורית לא מנגישות את המידע לנוסעים הערבים. כך נמצא בדו"ח חדש של עמותת "סיכוי" וארגון "15 דקות", המגלה עד כמה הפערים עמוקים ועד כמה דווקא מי שנסמכים על התחבורה הציבורית לא מצליחים לקבל שירות ומידע בשפתם.
סאלי זידאן שמתגוררת בכפר מנדא סיפרה כי בתקופת לימודיה בתל אביב היא לא תמיד הסתדרה עם קווי התחבורה הציבורית. "אני מגיעה מכפר בצפון ולא שולטת בשפה העברית. הכול היה לי חדש. ניסיתי לחפש באינטרנט בערבית ולצערי אין שום גישה לערבית. גם כשהתקשרתי לשאול, לא היה נציג ערבי שאני אדבר איתו. אמרו לי שדובר ערבית יתקשר אליי וזה לא קרה", סיפרה.
זידאן הוסיפה כי "חברה שלי איבדה את הארנק שלה באחד האוטובוסים בתל אביב והיא ניסתה להגיש תלונה על אובדן אך גם היא לא דוברת עברית טובה. בסוף היא לא קיבלה שום תשובה ואפילו לא הבינה מה רוצים ממנה".
לא מדובר במקרה בודד. בדו"ח נכתב כי לפי החלטות הממשלה, הנגשת כלל האמצעים למתן מידע בערבית הייתה אמורה להסתיים עד 2016. משרד התחבורה אכן מוביל הוספת שילוט בתחנות ובאוטובוסים, אך מוקדי השירות של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ושל החברות הממשלתיות לא מנגישות את המידע לערבית, אף שכ-20% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים ורבים מהם מסתמכים על התחבורה הציבורית.
"מידע על שירותי התחבורה הציבורית הוא חיוני וחשוב לכל הנוסעים, וזכותם של האזרחים הערבים בישראל לקבל אותו גם בשפת האם שלהם. הדבר חשוב במיוחד לאור העובדה שקבוצות בחברה הערבית שאינן שולטות בשפה העברית, כגון צעירים וקשישים, עשויות להזדקק לשירותי תחבורה ציבורית יותר מאחרים. נוסף לכך, הציבור הערבי נזקק לשירותים אלה במיוחד בשל ריחוקם של מרבית הערים והיישובים הערביים בפריפריה ממוקדים של תעסוקה, בריאות, צרכנות, השכלה ושירותים אחרים", נכתב בדו"ח.
בבדיקה שנעשתה בתחילת השנה על נגישות המידע הדיגיטלי ושל מוקדי השירות של חברות האוטובוסים בערבית נמצא כי בחברות סופרבוס, דן ואגד לא ניתן כלל שירות או מידע בערבית, אף שמדובר בחברות גדולות שמשרתות ציבור רחב של נוסעים. חברות מפעילות נוספות שקיבלו ציון "גרוע" בבדיקה הן קווים, דן בדרום, מטרודן, גלים, דן בצפון ואגד תעבורה. חברת נצרת נסיעות ותיירות הפועלת ביישובים הערביים קיבלה ציון גבוה. חברת נתיב אקספרס, נמצא, נותנת שירות כלשהו בערבית.
אם בוחנים את השירות של כלל החברות במוקד טלפוני, רק ב-41% מהמקרים ניתן שירות כזה. ב-29% השירות היה נגיש, ב-23.5% לא היה מוקד טלפוני בערבית וביתר המקרים ניתן מענה חלקי בלבד בערבית. בנוסף, 47% מאתרי האינטרנט של המפעילות היו בעברית בלבד.
גם הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, הרגולטור מטעם משרד התחבורה, זכתה לציון טעון שיפור. לרשות אמנם יש מענה טלפוני בערבית ומידע חלקי באתר בערבית אך לא ניתן לפנות באתר בערבית ולא באמצעות מייל או אפליקציה.
3 צפייה בגלריה
מרבית היישובים הערביים בפריפריה מרוחקים ממוקדי תעסוקה, בריאות, צרכנות והשכלה". אוטובוסים בסכנין
(ליהי קופניק)
המלצות "סיכוי" ו"15 דקות" למשרד התחבורה ולגורמי הרגולציה הן גיבוש מדיניות כלל ארצית למתן שירות ומידע בערבית, קביעת חובת הנגשה לשפה הערבית בתנאי הסף במכרזי משרד התחבורה, עיגון חובת הנגשה זו בחקיקה וכן פיקוח ואכיפת צעדים אלו. כמו כן ממליצים הארגונים לפתוח מוקד פניות לנוסעים דוברי הערבית, למנות אנשי מקצוע ערבים למשרד ולהנגיש את אתר המשרד - צעד שנשמע אולי מובן מאליו - לשפה הערבית.
למפעילות התחבורה הציבורית הארגונים ממליצים לקבוע מדיניות ארגונית מתאימה, להכליל את ההנגשה בערבית בתקציבן השנתי, להעסיק אנשי צוות ערבים ולהוסיף אפשרות לשוחח בצ'אט בערבית.
לוריא דלה מעמותת "סיכוי" אמרה כי "הנתונים החמורים העולים מהדו"ח הם נורה אדומה שצריכה להדאיג מאוד את משרד התחבורה והנהלות חברות האוטובוסים, שעליהם ביחד מוטלת האחריות כמו גם היכולת להניע שינוי. החברות הגדולות ביותר כושלות באופן העמוק ביותר ועליהן להתייחס בכבוד ובשוויון ללקוחות שלהן".
תג'ריד אלאחמד, מנהלת חברה ערבית בארגון "15 דקות" אמרה כי "תחבורה ציבורית הינה בעיקר מענה או חוסר מענה לחופש הניידות כזכות מזכויות האדם והאזרח. קיים פער משמעותי בשירות הניתן לחברה הערבית לעומת זה הניתן לחברה היהודית. גם סוגיית המידע החסר בערבית המוצגת בדו"ח זה ממחישה את הפער הקיים".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה הציב כיעד לייצר שוויון ושיפור מערך התחבורה הציבורית בכל המגזרים בחברה. במסגרת זאת, משקיע המשרד משאבים רבים למען שיפור שירות התחבורה הציבורית והנגשתו לצרכי המגזר הערבי. עם תקציב המדינה שאושר לאחרונה יושקעו כחמישה מיליארד שקלים בתוכנית חומש במגזר הערבי שיכללו בין השאר תוכנית אסטרטגית לתשתיות תחבורה, תוספות שירות בתחבורה הציבורית, שיפור השירות ועידוד השימוש בתחבורה הציבורית והמודעות לבטיחות בדרכים.
"בשנים האחרונות, הונגש המידע בשילוט דו-לשוני בעשרות אלפי תחנות אוטובוס, באתר האינטרנט ובמוקד המידע הטלפוני של הרשות הארצית לתחבורה הציבורית. המשרד פועל בשיתוף עם כל הרשויות המקומיות, הכשיר והסמיך 40 'ממוני תחבורה ציבורית' ברשויות המקומיות וממשיך לקדם תוכניות להכשרת רכזים נוספים ולהשלים את תוכנית האב לתחבורה הציבורית ביישובי החברה הערבית. בנוסף, מסלול קווי האוטובוסים תורגם לערבית באתר BUS.GOV.IL והוטמעו שלטים בערבית באוטובוסים ובמערכת הכריזה התווספה קריינות גם בערבית בתחנות עיקריות.
"לכל תחנה יש כיום שם בערבית המשודר גם באמצעות מערכת הפצת המידע של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, המפרסמת את כל המידע של קווי האוטובוס, כך שמפעילי התחבורה הציבורית, מתכנתי האפליקציות והאתרים השונים יכולים להוריד את המידע. מדובר באפליקציות פרטיות, ולכן לא ניתן לחייבן לשדר את המידע בערבית לציבור".
