מאז שהחלה המלחמה הגבירה ישראל את התקפותיה נגד המיליציות האיראניות בסוריה, שהתקדמו קרוב יותר לעבר הגבול שבאזור רמת הגולן. לפי דיוות של רשת "בלומברג", לצד התגברות התקיפות הישראליות בסוריה מגיע שינוי מרכזי במדיניות של ירושלים - היא כבר לא מעדכנת מראש את רוסיה, הפטרונית של סוריה, על תקיפותיה במדינה, באמצעות מנגנון התיאום שבין שתי המדינות.
לפי גורמים המעורים בפרטים, השינוי במדיניות - לצד התגברות התקיפות של צה"ל - מחמיר את היחסים הבעייתיים גם ככה בין ישראל לרוסיה.
ב-30 באוקטובר הפציצו מטוסי קרב ישראליים בסיס צבאי סורי במחוז דרעא שבדרום המדינה, ציינו ב"בלומברג". לפי גורמים המעורים בעניין, התקיפה התרחשה לאחר שישראל הפיצה כרוזים במדינה, שהזהירו את הכוחות הסוריים מפני מתן אפשרות לאיראן ושלוחותיה לפעול בסמוך לגבול עם ישראל.
ב-25 באוקטובר תקף צה"ל בסוריה, בתגובה לשיגורי הרקטות משטחה. לפחות שתי רקטות נפלו בדרום רמת הגולן, אך לא דווח על נפגעים או על נזק. אחרי השיגורים הגיב צה"ל באש ארטילרית לעבר מקורות הירי, ובלילה הודיע על תגובה נוספת: מטוסי קרב תקפו תשתיות צבאיות ועמדות לשיגור פצצות מרגמה של צבא סוריה. צה"ל, ראוי לציין, לא האשים את משטר אסד בשיגור הרקטות.
ב"בלומברג" ציינו כי אנשי צבא רוסים נמצאים לעיתים תכופות במתקן שבו תקפה ישראל בסוריה ב-25 באוקטובר. עם זאת, לא ברור האם שהו בבסיס בזמן התקיפה הישראלית במקום. הצבא הסורי אישר כי התקיפות בוצעו. לפי גורמים שצוטטו בדיווח, ישראל לא עדכנה מראש את רוסיה על התקיפות.
ממשלות נתניהו נזהרו שנים, עכשיו היחסים מתרסקים
בתוך כך, היום שב נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ותקף במרומז את ישראל. "כל אדם נורמלי ירגיש זעם לנוכח התמונות של ילדים מדממים בעזה", אמר פוטין, בעוד צבאו מנהל מתקפת דמים רצחנית על אוקראינה זה יותר משנה וחצי.
דבריו של פוטין באים כשברקע התנהלותה המקוממת – אם כי לא מפתיעה – של מוסקבה מאז מתקפת הטרור הרצחנית של הארגון נגד ישראל. בכל ההודעות שפרסמה מאז הטבח בדרום נמנעה רוסיה מלגנות מפורשות את חמאס, ובמקום זאת ניכר כי היא ממקדת את רוב הביקורת שלה בתגובה הישראלית – ובכישלון לדבריה של ארה"ב, יריבתה הגדולה, ליישב את הסכסוך במזרח התיכון. בשבוע שעבר, בישיבה של מועצת הביטחון של האו"ם, ניצלה מוסקבה את זכות הווטו שלה כדי לסכל הצעת החלטה של ארה"ב שכללה גינוי חריף לחמאס וזכתה לרוב במועצה.
התנהלותה של רוסיה, יש לזכור, באה אחרי שבשנים האחרונות, בעיקר תחת הנהגתו של בנימין נתניהו, נזהרה ישראל מאוד בכבודה של מוסקבה ונמנעה מלמתוח עליה ביקורת, גם על מעשי הזוועה שלה באוקראינה. המדיניות הזו הוסברה בין השאר ברצון לשמור על יחסים טובים עם רוסיה כדי שלא תמנע – באמצעות נוכחותה הצבאית בסוריה – את התקיפות האוויריות של ישראל שם נגד משלוחי נשק איראניים. נתניהו עצמו הקפיד להציג את עצמו כמי שמקיים יחסים טובים וקרובים עם פוטין.
מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" מוטחות בתקשורת הרוסית האשמות קשות ביותר נגד ישראל, וניכר כי שלטונות רוסיה, שהעיתונאים נתונים ברובם לפיקוחם המלא, מתייצבים בבירור לצד הפלסטינים וחמאס. אתמול טען שגריר רוסיה באו"ם וסילי נבנזיה כי לישראל אין זכות להגנה עצמית - מכיוון שהיא "מעצמה כובשת". הדברים עוררו זעם בישראל, בזמן שהיחסים בין המדינות מידרדרים.
לפני יומיים אמר חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת והשר לשעבר זאב אלקין, שנחשב ככל הנראה למומחה הישראלי מספר 1 ליחסי ישראל-רוסיה, כי "רוסיה מתנהלת כמדינה עוינת לישראל". אלקין אמר את מה שרבים בישראל חושבים, כולל בממשלה, אך לא יאמרו בקול רם. ניסיון הלינץ' בנמל התעופה בדגסטן גורם לרבים בישראל להבין שהיחסים עם רוסיה על מסלול התנגשות. הזהירות הישראלית לא השתלמה והמצב הולך ומחמיר.
לצד זאת, במהלך שעלול לאותת על התקרבות בין מוסקבה לטהרן, הודיעה רוסיה לפי כשבועיים וחצי כי לא תציית עוד להגבלות שהטילה מועצת הביטחון של האו"ם על ייצוא טכנולוגיית טילים לאיראן, לאחר שתוקפן פג. בהצהרה הרוסית, שבאה בשעה שאיראן מעורבת עד צוואר בלחימה של חמאס וחיזבאללה נגד ישראל וכשיש חשש מהתלקחות מלחמה אזורית, לא ציינה מוסקבה אם בפועל בכוונתה לסייע כעת לטהרן בפיתוח הטילים שלה.
כמה ימים קודם לכן התבטא נשיא רוסיה פוטין נגד ישראל - לא בפעם הראשונה מאז שהחלה המלחמה - ואמר כי היא מגיבה ל"מתקפה אכזרית באופן חסר תקדים" מצד חמאס "על ידי שיטות פעולה אכזריות בפני עצמן". פוטין טען בנוסף כי "אפילו התרחישים של ארצות הברית" עבור רצועת עזה במלחמה ברי השוואה למצור של גרמניה הנאצית על העיר הסובייטית לנינגרד.