ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס הבוקר (יום שני) בריאיון לנחום ברנע בוועידת "האנשים של המדינה" של ידיעות אחרונות ו-ynet לנאומו התקיף של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפני חברי הכנסת אתמול, ואמר כי אינו שופט אותו: "המדינה שלו והעם שלו תחת מלחמה קשה מאוד. מאות רבות של הרוגים, מיליוני פליטים. אני לא יכול לדמיין מה זה להיות בנעליו".
עם זאת, על כך שזלנסקי השווה את הנעשה בארצו לשואה - בנט הבהיר: "אני אישית מאמין שאסור להשוות את השואה לשום דבר. זה אירוע ייחודי בתולדות העמים, בתולדות העולם, של השמדה שיטתית-תעשייתית של עם, לתוך תאי גזים. לא היה לזה תקדים". בנט התייחס גם להסכם הגרעין המסתמן עם איראן, והבהיר כי ישראל מתחמשת במיליארדי שקלים ותמשיך לפעול נגד איראן גם אחרי שייחתם. ולגבי הקורונה - בשלב זה, לדבריו, לא צפויות הגבלות משמעותיות.
ביחס למשבר באוקראינה אמר בנט כי "בשלב הזה אני יותר עוסק בפעולות מעשיות שיכולות לעזור. צריך לומר, אזרחי ישראל צריכים להיות מאוד גאים בכל הפעולות המאוד מגוונות שאנחנו עושים למען אזרחי אוקראינה. מהרגע הראשון שלחנו מטוסים עם הרבה מאוד טונות של ציוד רפואי ותרופות. אנחנו עוזרים בהמון מימדים, כולל במאמצי התיווך, ולכן אזרחי ישראל בהחלט צריכים להיות גאים", הוסיף רה"מ. "אנחנו מדינה שעושה המון. 15 אלף אוקראינים כבר נכנסו בשערי המדינה, חלקם יעלו לארץ, אחרים ישהו פה עד יעבור זעם. אין לנו במה להתבייש, צריכים להיות מאוד מאוד גאים בדבר הזה.
על ההתקדמות במאמצי התיווך אמר רה"מ: "בשבועות האחרונים חלו כמה התקדמויות בין שני הצדדים, אבל הפערים כרגע במספר נושאי יסוד עדיין גדולים מאוד. אנחנו נמשיך יחד עם החברים האחרים בעולם לנסות לגשר כדי לשים סוף למלחמה, זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות".
בנט הסביר כי "מבחינת הצד הרוסי דובר בזמנו על החלפת זלנסקי, והסרה מוחלטת של כוח צבאי אוקראיני, שני הדברים האלה כבר לא בדרישות. בצד האוקראיני, דרישת היסוד וכמעט עילת המלחמה הייתה הצטרפות לנאט"ו, וגם זה כרגע לא על הפרק. לכן אתה רואה כן איזושהי התקרבות. אבל כמו שאמרתי, הדרך עוד ארוכה".
על הדרישה האוקראינית מישראל שתספק לה נשק, בין היתר מערכות כיפת ברזל, אמר בנט כי "אני ראש ממשלת ישראל, נתחיל בזה. והעקרונות שמנחים אותנו בהקשר של המשבר האוקראיני, או המלחמה של רוסיה ואוקראינה, אחד - זה נדיבות, רוחב לב, רגישות למצוקה הענקית של העם האוקראיני לצד האינטרסים הישראליים ואני מאזן בין הדברים. האחריות שלי בסוף היא לקיום המדינה, לביטחון המדינה, לביטחון אזרחיה, ואנחנו עושים את זה בצורה מאוד נכונה בעיניי".
"אני חושב שאנחנו בישראל ככה מחפשים בפינצטה ביקורת", הוסיף בנט. "העולם לא עסוק בנו, העולם עסוק במלחמה. אני יכול לומר לך שכל פעולות התיווך, כל פעולות הגישור שאנחנו עושים הם בתיאום מלא מול הממשל האמריקני, מול המדינות האירופאיות המובילות. אין שום צעד שנעשה שלא בתיאום".
על כך שבמערב טענו שפוטין פועל בחוסר היגיון וללא קשר למציאות, אמר בנט כי "לא ראיתי בפגישה איתו שום בסיס לדברים שנאמרו. ושוב, אני פועל בצורה מאוד פונקציונלית בשביל לנסות להביא תוצאות מעשיות. התוצאה הכי טובה זה שהמלחמה הזאתי תיפסק כבר. היא רעה לכולם, לכל העולם, אין אף אחד שמרוויח מהדבר הזה".
אחרי שאתמול תקף את שרי הממשלה על הביקורת הפומבית שהשמיעו נגד מתווה הפליטים של שרת הפנים איילת שקד, אמר בנט כי "המדיניות שלנו משתנה בהתאם לנסיבות. אנחנו מדינה ייחודית, יש אצלנו את חוק השבות. מתחילת המשבר הכנסנו לארץ כ-15 אלף אוקראינים. הם באו בעיקר לבני משפחה, לשהות כאן עד שיעבור זעם, ורובם גם יחזרו לארצם כשיתאפשר, אם יתאפשר. אני חושב שאנחנו מנהלים מדיניות מאוד נכונה שלפיה זכאי חוק השבות נכנסים ללא הגבלה, זו מתנה גדולה למדינת ישראל. אוקראינים שיש להם פה משפחה באים לפה גם בלי הגבלה. אין הרבה אוקראינים שאין להם פה משפחה ובאים לפה, כי אין באמת סיבה דווקא לבחור בישראל".
"ארה"ב הפנימה שהסכם הגרעין לא מחייב אותנו"
בישראל משמיעים כבר תקופה ארוכה מסרים תקיפים נגד חזרה להסכם הגרעין עם איראן, ובסוף השבוע הצטרפו אליהם גם הצהרת בנט ולפיד נגד הסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור. בנט חזר על כך שההסכם החדש לא שונה בהרבה מזה שנחתם ב-2015, והוסיף: "משמרות המהפכה הן באמת ארגון הטרור הגדול בעולם, שנתמך מדינתית. אין כמעט יום שאנשי משמרות המהפכה לא מפעילים טרור במזרח התיכון, פעם מול האמירויות, פעם מול מישהו אחר, וברגעים אלה ממש מנסים לפגוע באמריקנים ובישראלים. ארגון נוראי".
לדברי בנט, "ההבדל בין ההסכם ב-2015 ל-2022 הוא לא בהסכם עצמו, אלא במה ישראל עושה. הייתי נותן כותרת 'ממילים למעשים'". כשנשאל אם הכוונה לרטוריקה של נתניהו, שנאם בקונגרס נגד מדיניות הנשיא האמריקני דאז ברק אובמה, השיב בנט: "ב-2015, הרטוריקה בטרום החתימה הייתה בשיאה, והיא נכשלה. ההסכם נחתם. לא רק שנחתם, אלא שאחר כך האוזניים בוושינגטון נסגרו לכל תחום שהוא. אני לא יוצא למריבות לשם מריבות. אני כן יוצא למלחמה שאני חושב שיש לה סיכוי אמיתי להצליח ותכלית ראויה".
בנט הבהיר: "הנחישות האמריקנית לחתום על ההסכם היא מלאה, הם יחתמו על ההסכם. האם זה סופה של מדינת ישראל? ממש לא. למה? כי הפעם, בשונה מ-2015, אנחנו במהלך מאסיבי של בניין כוח עכשיו, במיליארדי שקלים, בהיקפים כמעט חסרי תקדים ובלוח זמנים מאוד גדול. הכול התחיל לפני תשעה חודשים, הגענו לפער מאוד גדול והם מפעילים גם כוח. אני חושב שהשינוי הגדול הוא שאיראן רואה שכשהיא שולחת את שלוחיה לפגוע בנו בגבולות שלנו או בכל מקום אחר, היא נענית הפעם בצורה יותר כואבת ויותר קרובה מתמיד".
כשנשאל אם הכוונה היא שישראל לא תפסיק לפעול נגד איראן, השיב בנט: "חד-משמעית". לדבריו, "אנחנו לא צד להסכם, ההסכם לא מחייב אותנו. האמריקנים מבינים ומפנימים זאת. זה לא במילים, אלא תסתכלו בהווה - אנחנו פועלים ונמשיך לפעול לפני ההסכם, בזמן ההסכם, אחרי ההסכם. ופה אני חייב להגיד לאזרחי ישראל - יש על מי לסמוך, לסמוך על עצמנו. אנחנו בונים את הכוח, עושים מה שצריך, לא רוצה שאנשים פה ייכנסו לאיזה חרדות נוראיות. יש ממה לדאוג אבל אנחנו על זה בתקצוב בפעולות צה"ל. כל מערכות הביטחון על זה, על מלא".
על העלייה בתחלואת הקורונה אמר בנט כי "בשלב זה נשמור על המסכות, שהוכחו ככלי הכי אפקטיבי. אם אתה עוטה מסכה ובכל זאת נדבק, הסבירות שתחלה באופן קשה קטנה יותר. המסכה והחיסון הם הכלים הכי חזקים, וכל עוד לא מדובר על וריאנט חדש - אנחנו נכנסים לעידן אנדמי, שבו אלו החיים. אני גאה בכך ששמרנו על ישראל פתוחה בגל הרביעי והחמישי, ואנחנו רואים היום צמיחה של 8%. ירשנו כלכלה בקריסה, ירשנו דיכאון, ופשוט הפכנו את זה לצמיחה. אם יהיה וריאנט חדש - נלמד אותו ולפי הווריאנט ננהג. החוק היחיד בהקשר לקורונה זה ללמוד מה קורה ולהתאים את האסטרטגיה למצב".
במהלך היום יגיעו לבנייני האומה בירושלים גם שר החוץ יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ, שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הפנים איילת שקד, שרת התחבורה מרב מיכאלי, השר זאב אלקין, וחברי הכנסת מנסור עבאס, מירי רגב ובצלאל סמוטריץ'. פרק נרחב יוקדש לסוגיית החינוך והבריאות בעידן הקורונה. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, ד"ר שרון אלרעי פרייס ופרופ' עליאן אלקרינאווי מאוניברסיטת בן גוריון יגיעו לראיונות.