צרפת הודיעה היום (ג') כי תפתח במבצע לפינוי אזרחיה ואזרחים אירופים אחרים מניז'ר, בעקבות ההפיכה הצבאית שאירעה במדינה האפריקנית בשבוע שעבר וההסתערות שלשום של תומכי החונטה הצבאית על שגרירות צרפת בבירה ניאמיי. רבים מאותם מפגינים הניפו באותה הסתערות דגלי רוסיה וקראו קריאות נגד מה שהם רואים כהתערבות מערבית בענייניה הפנימיים של המדינה שהייתה בעבר קולוניה צרפתית, ואותו אירוע הגביר את החשש שניז'ר תהפוך תחת שלטון החונטה מבעלת ברית מערבית לבעלת בריתה של מוסקבה.
איטליה הצטרפה הבוקר לצרפת והודיעה כי תסייע גם היא לפנות את אזרחיה מניז'ר באמצעות טיסה מיוחדת – אף שהמרחב האווירי נסגר מאז ההפיכה – אולם ברומא הדגישו כי מבחינתם לא מדובר עדיין במבצע פינוי של ממש. גם ספרד הודיעה בצהריים כי תפנה מניז'ר 70 אזרחים שלה. ברקע למילוט האזרחים ניצב גם חשש מעימות אזורי, בעקבות איומן של מדינות במערב אפריקה להשתמש בכוח צבאי כדי להחזיר לשלטון בניז'ר את הנשיא המודח מוחמד בזום. לאותו איום הגיבו אמש שכנותיה של ניז'ר, בורקינה פאסו ומאלי, שהצהירו כי פלישה אליה תיחשב בעיניהן כהכרזת מלחמה נגדן. גם בשתי המדינות הללו שולטות חונטות צבאיות, והן כבר הפכו מאז ההפיכות אצלן לבעלות בריתה של רוסיה.
בהודעתו הבוקר מסר משרד החוץ בפריז כי אחת הסיבות המרכזיות למבצע הפינוי היא אותה הסתערות של מפגינים תומכי ההפיכה ביום ראשון על השגרירות הצרפתית בניאמיי – מתקפה שבמהלכה הם יידו אבנים על המתחם, הציתו בשעריו אש וניפצו דלתות, עד אשר פוזרו בגז מדמיע על ידי הצבא שארגן בעצמו את המחאה הזו. לדברי משרד החוץ הצרפתי סיבה נוספת לפינוי היא סגירת המרחב האווירי על ידי צבא ניז'ר, באופן שלא מאפשר לאזרחים להתפנות באופן עצמאי. לפי נתוני הממשלה בפריז בניז'ר חיים כ-1,200 אזרחים צרפתים, אולם ההערכה היא שרק כמחצית מהם נמצאים כעת במדינה.
מבצע הפינוי, נמסר עוד, יתחיל כבר היום ויתבצע במהירות. בהודעה ששלחה השגרירות לצרפתים בניז'ר נאמר להם שהפינוי ייעשה באופן מוטס, והם נדרשו להכין תיק קטן עבור כל אדם ולהצטייד במים ומזון. צרפת מחזיקה גם בסביבות 1,500 לוחמים בניז'ר, כחלק מהסיוע שהעניקה לה עד כה במאבק בארגוני טרור ג'יהאדיסטיים הפועלים באזור הסאהל באפריקה, אבל לפי שעה לא נמסר על פינוי שלהם. כך גם בנוגע לחיילים איטלקים ואמריקנים שמוצבים בניז'ר.
ההפיכה שמטלטלת את האזור, נזכיר, התרחשה ביום רביעי בשבוע שעבר כאשר אנשי המשמר הנשיאותי של הנשיא בזום חסמו את כל הכניסות למעונו הרשמי בניאמיי וכלאו אותו שם. שעות לאחר מכן הודיע צבא ניז'ר על תפיסת השלטון בטענה שבזום כשל במאבק בג'יהאדיסטים. מנהיג ההפיכה הוא ראש המשמר הנשיאותי והגנרל עבדורחמן טצ'יאני, מי שפרשנים מקומיים מעריכים כי הנשיא בזום ביקש להדיחו מהתפקיד – ולדבריהם ייתכן מאוד שמאבק כוח פנימי הוא הסיבה האמיתית להפיכה.
כך או כך, ההפיכה מעוררת חשש שניז'ר תצעד כעת באותה דרך שבה צעדו שכנותיה בורקינה פאסו ומאלי אחרי ההפיכות שהתרחשו בהן מאז 2020 – ותהפוך לבעלת בריתה של רוסיה (אם כי זו עצמה קראה לשחרר את בזום). חיזוק לחשש הזה הגיע כאמור באותה הסתערות של מפגינים תומכי ההפיכה על שגרירות צרפת, בעודם מניפים דגלי רוסיה וקוראים "יחי פוטין!". לכך הצטרפה גם הברכה שהעניק לחונטה בניז'ר מנהיג "קבוצת וגנר" הרוסית יבגני פריגוז'ין, שהציע לשלוח את שכירי החרב שלו למדינה כדי לסייע לה "לשמור על הסדר".
"קבוצת וגנר", נזכיר, מואשמת בשלל פשעי מלחמה מחרידים באפריקה, בסוריה ובאוקראינה, ולפני כחודש וחצי עלתה לכותרות בשל המרד שבו פתח פריגוז'ין נגד הצבא הרוסי. אולם גם אחרי אותו מרד קצר-מועד ממשיכים שכירי החרב הרוסים לפעול באפריקה ולקדם שם את האינטרסים של מוסקבה. הם מסייעים בין היתר לבורקינה פאסו ומאלי, שהכניסו אותם לשטחיהן אחרי ההפיכות שהתבצעו בהן – באופן שאילץ את צרפת להסיג מהן את לוחמיה שלה.
במה שנראה כמו האשמה מרומזת כלפי מעורבות רוסית בניז'ר, שרת החוץ הצרפתייה קתרין קולונה אמרה אמש בראיון לערוץ הטלוויזיה BFM TV כי להפגנה המאורגנת מול השגרירות הצרפתית ולהאשמות שנשמעו לאחר מכן בניז'ר על כך שהמאבטחים במתחם פתחו באש לעבר הקהל – טענות שאותן פריז מכחישה – "יש את כל המרכיבים של ערעור יציבות, בשיטה הרוסית-אפריקנית".
שנאה לצרפת ברחובות ניז'ר: "גזלה לנו את כל העושר"
מדובר אמנם באזור דובר צרפתית, אבל תושבים רבים מביעים זעם רב כלפי השליטה הקולוניאליסטית לשעבר. "הם ניצלו את כל העושר של המדינה שלי כמו אורניום, נפט וזהב", האשים בשיחה עם רשת BBC איש עסקים מקומי מניאמיי, שכדי להביע את התנגדותו לצרפת התעטף בבגד בצבעי הדגל הרוסי. "העניים ביותר בניז'ר לא יכולים לאכול שלוש ארוחות ביום בגלל צרפת", טען. ברוסיה, ציין, הוא תמך עוד כשהיה ילד: "אני פרו-רוסי ואני לא אוהב את צרפת".
האפשרות שניז'ר תהפוך לבעלת ברית של רוסיה מעוררת דאגה רבה במערב: תחת הנהגתו של הנשיא בזום נחשבה ניז'ר לבעלת ברית חשובה במלחמה בארגונים הג'יהאדיסטיים הפועלים באזור, כשברקע גם מאבק ההשפעה האסטרטגי מול רוסיה. צרפת, ארה"ב ואיטליה שלחו כאמור חיילים למדינה הזו, ועל רקע ההפיכות האחרונות בבורקינה פאסו ובמאלי מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ביקר בניז'ר במרץ האחרון והבטיח לניאמיי סיוע בהיקף של 150 מיליון דולר. הוא כינה אותה אז "מודל של דמוקרטיה".
כעת מאיימת ארה"ב להקפיא את הסיוע שלה למדינה, כל עוד הנשיא בזום לא ישוחרר ויוחזר לשלטון. גם צרפת והאיחוד האירופי עצרו את הסיוע הקריטי לניז'ר, שהינה אחת המדינות העניות ביותר בעולם ורבים מתושביה תלויים בסיוע בינלאומי.
התנגדות חריפה להפיכה מביעות גם שורה של מדינות במערב אפריקה, המאוגדות תחת ארגון המוכר בראשי התיבות ECOWAS ("הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה"). בארגון הזה חברות 15 מדינות, בהן גם ניז'ר, ובכינוס חירום שערכו מנהיגיו שלשום הם הודיעו לא רק על סנקציות כלכליות קשות נגדה ונגד החונטה השלטת – אלא איימו גם בהתערבות צבאית אפשרית אם הנשיא בזום לא יוחזר לשלטון בתוך שבוע אחד.
על רקע האולטימטום שהציבו מדינות ECOWAS, ארגון שבראשו עומד נשיא ניגריה בולה טינובו, בורקינה פאסו ומאלי הודיעו כאמור כי יגנו על ניז'ר אם מדינות אחרות יתקפו אותה. שתי המדינות חברות גם הן ב-ECOWAS, אולם הושעו ממנו אחרי ההפיכות הצבאיות בשטחיהן. "כל התערבות צבאית נגד ניז'ר תיחשב כהכרזת מלחמה נגד בורקינה פאסו ומאלי", מסרו בהודעה משותפת הצבאות של שתי המדינות. הם הזהירו כי התערבות שכזו תוביל ל"השלכות הרסניות" שיערערו את יציבותו של האזור כולו. שתי המדינות גינו גם את הסנקציות על ניז'ר, וטענו כי הן "לא חוקיות, לא לגיטימיות ולא אנושיות".
גינאה, שגם בה שולטת חונטה צבאית מאז 2021, הביעה אף היא את תמיכתה בניז'ר וקראה ל-ECOWAS "להתנהג בהיגיון". צבא ניז'ר עצמו הצהיר כי יגן בנחישות על גבולות ארצו – אותם סגר מיד עם ההפיכה שביצע בשבוע שעבר – והאשים כי צרפת היא שעומדת מאחורי מזימה נגדו, האשמה שגם אותה פריז הכחישה.
מה יקרה לאורניום?
ניז'ר יצאה לעצמאות מצרפת ב-1960, ומאז חוותה אמנם שלל ניסיונות הפיכה – עם ההפיכה הנוכחית חמישה מהם הסתיימו בהצלחה – אולם ביחס לשכנותיה באזור היא נחשבה עד כה לעוגן של יציבות מסוימת בשנים האחרונות. היא מתמודדת כאמור עם מתקפות ג'יהאד, שגלשו אליה ממאלי ומניגריה, ואף שהמצב הביטחוני בה נחשב לטוב יותר ביחס לשכנותיה, מאות אלפי בני אדם במדינה נאלצו להימלט מבתיהם בגלל המתקפות, והמשבר ההומניטרי שנוצר הכביד על כלכלתה.
ניז'ר היא מדינה ששני שלישים ממנה מכוסים מדבר, והיא מדורגת דרך קבע בתחתית מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, המודד את מידת שגשוגן של מדינות. אוכלוסייתה מונה 22.4 מיליון בני אדם, והיא הולכת וגדלה בשל שיעור ילודה אדיר. כל אישה בניז'ר מביאה לעולם בממוצע שבעה ילדים.
המשבר בניז'ר מעורר כעת גם חשש מקטיעה אפשרית של מקור אורניום מרכזי: ניז'ר היא היצואנית השביעית בגודלה בעולם של המחצב הזה, ורבע מכלל הייצוא שלה מוזרם לאירופה, בעיקר לצרפת. אורניום משמש כמובן לא רק לייצור נשק גרעיני אלא כדלק בתחנות כוח גרעיניות, וצרפת זקוקה לו נואשות כיוון שרוב החשמל שלה מיוצר בשיטה הזו. על רקע ההפיכה והמשבר המתחולל בניז'ר מסרה בצהריים סוכנות הגרעין של האיחוד האירופי כי גם אם ניז'ר תפסיק לייצא אורניום, לא צפוי "סיכון מיידי" לפעילותם של הכורים ביבשת.