נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי המשיך היום (ה') את המסע הנדיר שלו מחוץ לארצו, כשזכה לקבלת פנים חמה ממנהיגי האיחוד האירופי בבריסל ולתשואות מצד חברי הפרלמנט האירופי, שגם עמדו לכבודו. שבועיים לפני שאוקראינה תציין שנה לפלישה הרוסית, זלנסקי הפציר באירופה להמשיך לעמוד לצדה של קייב, והדגיש כי במלחמתה נגד צבאו של פוטין מגינה אוקראינה גם על שאר מדינות היבשת.
ביקורו של זלנסקי בבריסל בא יממה אחת אחרי שנפגש בלונדון עם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ובפריז עם נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה אולף שולץ. ככל הידוע זו הפעם השנייה בלבד שזלנסקי יוצא מאוקראינה מאז תחילת המלחמה. הפעם הראשונה הייתה בדצמבר, אז הגיע לביקור מפתיע בן כמה שעות בארה"ב ונאם שם בפני הקונגרס.
בבריסל נשא היום זלנסקי דברים בפני מנהיגי 27 מדינות האיחוד האירופי, וקרא להדק את הסנקציות על מוסקבה ולמצות את הדין עם המנהיגים הרוסים האחראים למעשי הזוועה באוקראינה. "אי אפשר לחשוב על אירופה חופשית בלי לחשוב על אוקראינה חופשית", אמר להם. "אירופה חופשייה, אירופה תהיה חופשייה – ואירופה מאוחדת. אנחנו מגינים גם עליכם".
בהגיעו לפרלמנט האירופי זכה זלנסקי לתשואות מהמחוקקים, שחלקם לבשו בגדים בכחול ובצהוב, צבעי הדגל האוקראיני. בנאומו שם, שלא כהרגלו, נמנע מלפרט את הציוד הצבאי שלו זקוקה קייב מהמערב, ובמקום זאת הדגיש את הסיוע שמגישים לאוקראינה אירופים מן השורה בכך שהם מארחים מיליוני פליטים אוקראינים. "אני מבקש להודות לכם, לכולכם, על שעזרתם לעם שלנו, לאזרחים הפשוטים שלנו שנעקרו מבתיהם והגיעו לכאן", אמר.
זלנסקי על הנשק: "יש הסכמים שאי אפשר לחשוף"
עם זאת, זלנסקי בהחלט מנצל את מסעו גם כדי לנסות לגייס נשק נוסף לאוקראינה, במיוחד לנוכח ההערכות שרוסיה עומדת לפתוח במתקפה נרחבת חדשה בשבועות הקרובים. אחרי שהצליח – גם בזכות ההישגים המפתיעים של צבאו – לשכנע את המערב לספק לו טנקים, נגמ"שים ורקטות לטווח בינוני, כעת הוא מעלה שוב ושוב את הבקשה לקבל מהמערב מטוסי קרב, ובכך דן אתמול בין השאר עם מנהיגי בריטניה, צרפת וגרמניה. לפי שעה שום מדינה לא הסכימה במוצהר לספק לזלנסקי מטוסים שכאלה, אם כי בריטניה אותתה כי צעד כזה ייתכן בעתיד.
בשיחה עם עיתונאים אחרי נאומו בפרלמנט האירופי היום טען זלנסקי כי שמע מכמה מנהיגים של מדינות האיחוד שהם מוכנים לספק לארצו כלי טיס, אך לא פירט. "אני לא רוצה לאפשר לרוסים להיערך, ויש סיכומים שאי אפשר לחשוף", אמר הנשיא האוקראיני על השיחות בנוגע להספקת נשק. דקות לפני כן כתב בטוויטר ראש הסגל של זלנסקי, אנדריי ירמאק, כי "שאלת הנשק ארוך הטווח ומטוסי הקרב לאוקראינה נפתרה, פרטים בקרוב", אך בהמשך הוא ערך את הציוץ שלו וכתב רק כי שאלה זו "יכולה להיפתר".
אף שמדינות המערב נמנעות לפי שעה מלשלוח לאוקראינה מטוסי קרב וכלי נשק אחרים שיכולים לאפשר לה לתקוף את עומק רוסיה, בקרב הסובבים את זלנסקי הסתמנה במהלך המסע האווירה שאת הטאבו הזה אפשר יהיה לשבור. יו"ר הפרלמנט האירופי, רוברט מצולה, אמרה למשל כשהציגה היום את זלנסקי לפני נאומו: "אתם צריכים לנצח, וכעת מדינות האיחוד האירופי חייבות לשקול מהר, כצעד הבא, לספק לכם מערכות ארוכות-טווח ומטוסים שלהם אתם זקוקים כדי להגן על החירות שלכם".
רוסיה מצדה הזהירה כי אם בריטניה ומדינות אחרות במערב יספקו לקייב מטוסי קרב, האוקראינים הם אלה שיסבלו, וכי הקו המפריד בין סיוע מערבי לאוקראינה לבין מעורבות מערבית ישירה במלחמה הולך ונעלם: "אפשר רק להצטער על כך ולומר שמעשים כאלה יובילו להסלמה במתיחות ולהארכת העימות, ויהפכו אותו לכואב יותר ויותר עבור אוקראינה", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב.
רוסיה, יצוין, עוקבת באדיקות אחרי תנועותיו של זלנסקי, ואתמול הוצג בטלוויזיה הרוסית מסלול הטיסה של מטוס חיל האוויר שלקח את הנשיא האוקראיני ללונדון, כפי שתועד באתר למעקב אחרי נתוני טיסות. המנחה הרוסי ציין כי המטוס המריא מבסיס חיל האוויר בפולין, שכנתה של אוקראינה, שמשמש להעברת משלוחי נשק מהמערב לקייב. עדיין לא ברור באיזו דרך ישוב זלנסקי לאוקראינה, אך סביר להניח שגם הפעם יזכה לליווי מערבי.
זלנסקי על הצטרפות לאיחוד: "לא תהיו שלמים בלעדינו"
את הביקור של זלנסקי בבריסל מלווה גם שאלת צירופה של אוקראינה לאיחוד האירופי. בשנה שעברה, ימים אחרי הפלישה של צבא פוטין לשטחה, הגישה אוקראינה בקשת להתקבל לחברות, צעד שעד זמן קצר לפני כן נתפס ככזה שלא יעלה על הדעת, בשל האיום הרוסי על קייב.
קבלה לחברות באיחוד האירופי היא תהליך שנמשך שנים ארוכות, ולא סביר שאוקראינה תהפוך לחברה בעתיד הנראה לעין, אך גורמים אוקראיניים רשמיים הביעו תקווה שהשיחות על הצירוף יחלו כבר השנה. בנאומו היום בפרלמנט האירופי אמר זלנסקי כי האיחוד האירופי לא יהיה שלם בלעדי אוקראינה.
חלק ממדינות האיחוד רוצות להתחיל בשיחות על צירוף אוקראינה בהקדם האפשרי כדי להפיח בעם האוקראיני תקווה ועידוד, אך מדינות אחרות נוקטות קו זהיר בהרבה, ומדגישות את האתגרים שבהם חייבות מדינות מועמדות לטפל לפני תחילת השיחות על צירופן, בין השאר השחיתות.
בתוך כך, הבית הלבן הכחיש הלילה את הדיווח שפרסם בבלוג שלו העיתונאי החוקר האמריקני סימור הירש, ולפיו ארה"ב היא שפוצצה בשנה שעברה בחשאי צינורות בפרויקט הגז התת-ימי "נורדסטרים" בצפון אירופה. הירש טען בדיווחו כי הנשיא ביידן הוא שהורה לבצע את הפיצוצים. המועצה לביטחון לאומי ומחלקת המדינה של ארה"ב מסרו הלילה כי מדובר בדיווח "שקרי לגמרי" וכי זוהי "בדיה מוחלטת".
הפיצוצים המסתוריים אשתקד אירעו אחרי שרוסיה החלה לצמצם את הזרמת הגז לגרמניה וממנה לשאר אירופה, כנקמה על הסיוע האירופי לאוקראינה. גורמים במערב חשדו ועודם חושדים כי מוסקבה היא האחראית למעשים, אך רוסיה מכחישה בתוקף.