סיור שזכה לשם "צופה פני עזה" נערך היום (חמישי) ביוזמת "השדולה לחידוש ההתיישבות בחבל עזה". ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), שעומד בראש השדולה עם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך (הציונות הדתית), אמר במהלך הסיור: "התיישבות יהודית בעזה היא הכרחית ובוודאי ריאלית".
הסיור, שבו השתתפו שרים וחברי כנסת, נערך במטרה לקדם את רעיון ההתיישבות היהודית ברצועת עזה. הוא החל במצפה שדרות ("גבעת קובי") שמשקיף על צפון רצועת עזה, שם התאספו המשתתפים, דנו בתוכנית ההתיישבות והציגו מפה שעליה שישה גרעיני התיישבות מתוכננים לאורך כל הרצועה, מצפון ועד דרום.
"באותם מקומות שיצאו מהם לטבוח בנו, יהיו שם ילדים שלנו שישחקו. מבחינתנו, כל מקום שנוכל – צריך לקחת להם, וכמה שיותר", אמר ח"כ סוכות.
בסיור הוצגו על גבי שלט קרטון רחב "מטרות השדולה". חלק מהמטרות הן: "השדולה תפעל לקידום החקיקה שתאפשר נוכחות יהודית אזרחית בכל מרחבי עזה"; "תיקון חוק ההתנתקות"; "השדולה תפעל למען הידוד הגירה מרצון"; "השדולה תפעל למניעת ויתר ומסירת שטחי חבל עזה לכל גורם שאינו מדינת ישראל".
אלעד קלימי, סגן ראש העיר שדרות, הביע את שאיפתו לספח חלקים מצפון רצועת עזה לשטחי העיר. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהצטרף לסיור, הכריז כי כדי למנוע מחמאס "תמונת ניצחון" יש "להתיישב בכל חבלי הרצועה וגם לעודד הגירה מרצון – זה הצעד המתבקש. זה הגיוני ומוסרי".
בסיור נכחו גם שר המורשת עמיחי אליהו, וחברי הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ואושר שקלים (הליכוד). תנועת "נחלה", שלקחה חלק באירוע, ציינה כי ישנן כאלף משפחות המוכנות ברגע זה להעתיק את מגוריהן לעזה ולא יהססו לעשות זאת.
היוזמה לחידוש ההתיישבות היהודית ברצועת עזה מעוררת דיון ציבורי נרחב, במיוחד לנוכח ההתנתקות שבוצעה ב-2005 בהובלת ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, במסגרתה פונו יישובים יהודיים מדרום הרצועה. התומכים ביוזמה רואים בה מהלך מתוך חזון אלוקי וביסוס הריבונות הישראלית, בעוד המתנגדים חוששים מהשלכות ביטחוניות ומדיניות, הרג נוסף של חיילים וכן מהתלקחות מחודשת של הסכסוך באזור.
הדיון סביב ההתיישבות בעזה נוגע גם בסוגיות משפטיות, כגון הצורך בתיקון חוק ההתנתקות, והשלכות בינלאומיות בהאג, בהתחשב במעמדה הרגיש של ישראל סביב היחס כלפי רצועת עזה בזירה העולמית. נוסף על כך, עולות שאלות לגבי ההיתכנות הכלכלית והלוגיסטית של הקמת יישובים חדשים באזור המתוח, והיכולת להבטיח את ביטחונם של התושבים העתידיים. בהיבט הכלכלי למשל, "נחלה" טוענים כי גייסו תרומות שמספקות להתחיל את מהלך ההתיישבות.