נתניהו: "אכיפה בררנית - פגיעה אנושה בדמוקרטיה"
(צילום: חדשות 12)

מתקפה חריפה וחסרת תקדים על היועמ"שית בישיבת הממשלה: לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הישיבה כי "אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה", תקפו השרים בזה אחר זה את גלי בהרב-מיארה, שזומנה לדיון. בתום ישיבה ישיבה שארכה חמש שעות ושעתיים יותר מהמתוכנן, אישרה הממשלה הצעה שמנחה את היועמ"שית לפרט בכתב תוך שבעה ימים נוסח כתוב של הנחיותיה בעניין חסימות ומדיניות אכיפה ביחס להפגנות מחוץ לבתי נבחרי ציבור, לרבות במקרים שבהם "יש פגיעה בביטחון המדינה כפי שהגדיר המל"ל".
נתניהו עצמו תקף אותה שנית, שלוש שעות אחרי שהחל הדיון - והפעם בטענה שמערכות האכיפה פועלות באוזלת יד מול תופעת "הסרבנות", כלשונו. "אתם לא מטפלים ולא עושים כלום מול הגורמים שמסיתים לסרבנות ואי-שירות בצה"ל, מול הגורמים שפועלים להמרדה. זה חוסר מעש מוחלט, זה מהווה פגיעה בביטחון המדינה!", אמר.
במקביל, נראה שנתניהו חוזר בו מהכוונה להעניק הקלות לפלסטינים. בישיבת ראשי הקואליציה, שקדמה לישיבת הממשלה, אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "לא ברור לי מדוע נדון בהקלות כלפי אנשים שמסיתים לרצח ופועלים לחרם על ישראל". על כך ענה נתניהו: "לא נדון היום על הקלות לרשות. הדיווחים על הקלות לרשות לא באו מהלשכה שלי".
5 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
בהרב-מיארה
(צילום: מארק ישראל סלם)
סמוטריץ': "היועמ"שית בניגוד עניינים מוחלט"
(צילום: חדשות 12)

בישיבת הממשלה הסוערת התייחסה שרת התחבורה מירי רגב לכוונת המוחים נגד המהפכה המשפטית להפגין גם השבוע בשדה התעופה: "נתב"ג הוא לא שטח ציבורי, הוא אזור ביטחוני חשוב עבור מדינת ישראל. לא אקבל בשום פנים ואופן פגיעה בשדה ובשגרת התעופה של ישראל ו/או מניעת טיסות ו/או חסימות כאלה ואחרות. אני מבקשת להפסיק את האכיפה הבררנית, את הפוליטיקה והדעות האישיות יש להשאיר מחוץ לשיקולים. טובת הציבור, חופש התנועה וביטחון המדינה חשובים יותר".
בהמשך הטיחה ביועמ"שית: "את מתגאה בזה שלא נפגע שוטר, אבל מתעלמת מהשוטר שחבטו בו עם קסדה. וחוץ מזה, איך שוטרים יכולים להיפגע אם אתם מאפשרים לאנרכיטים הכול? רוצים לחסום? חוסמים. רוצים לשרוף? שורפים. אתם פשוט מאפשרים להם לעשות אנרכיה".
השר דודי אמסלם קרא בישיבת הממשלה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה ואת את פרקליט המדינה. נתניהו הגיב: "לא מן השפה ולחוץ, אני מבקש להימנע ממסקנות אישיות". על כך אמר אמסלם: "ראש הממשלה, אתה נמצא בניגוד עניינים".
בדיון שאל בן גביר את היועמ"שית כמה כתבי אישום הוגשו בעקבות העימותים בהפגנות. בהרב-מיארה הפנתה את השאלה לתנ"צ יואב תלם, סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרה, שאמר: "שישה כתבי אישום מתוך 572 עצורים רק על תקיפות שוטרים".
בן גביר ושר המשפטים לוין שאלו בעקבות זאת: "כמה נחקרו בחשד לקשירת קשר לפשע על ארגון התפרעויות?".
תנ"צ תלם: "אף לא אחד". בן גביר: "פשוט בושה. אין אכיפה".
מנגד, ציינה היועמ"שית: "אני מקווה שהממשלה לא מצפה שמערכת אכיפת החוק תעמוד ב'מכסות' של מעצרים או כתבי אישום נגד המוחים". השר דודי אמסלם פנה ליועמ"שית: "אני 27 שבועות מתחרפן מהכאוס בשבתות".
בן גביר המשיך: "לפחות חצי מהעם מרגיש שיש לכם תפיסה פוליטית. ביום רביעי עמד ניצב על מדים ודיבר פוליטיקה וחשבתי שאין יותר רע מזה. היום גיליתי שיש משהו יותר בעייתי וזה לעשות פוליטיקה מבלי להודות שעושים פוליטיקה. חצי מהעם לא נותן בכם אמון".
הוא הוסיף: "בהתנתקות ישבו אנשים על זה שלא צייתו לשוטר. ילדים וילדות עצרו על התקהלות לא חוקית. התחושה והתסכול של שרי ממשלת ישראל שאין דין ואין דיין, ויש מספר מעליב של 572 עצורים ורק שלושה כתבי אישום. בית המשפט כבר קבע שאכיפה בררנית מסכנת את שלטון החוק. הישיבה כאן היא לא לשחרר קיטור, אלא לקבל החלטה כמו שקיבלו בממשלה בהתנתקות".
לוין: "הם לא יבצעו".
בן גביר: "אין דבר כזה לא יבצעו. אתה לא רוצה לקיים? תגידו 'אנחנו לא מקיימים'".
השרה עידית סילמן הוסיפה: "אולי נחזיר את שי ניצן".
5 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
תקף את היועמ"שית בחריפות. לוין
(צילום: EPA/GIL COHEN-MAGEN/Pool)
היועמ"שית הסבירה בדיון שאין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי. הדברים הקפיצו את רה"מ נתניהו: "זה משפט מטלטל מה שאמרת". היא השיבה: "זה נאמר ב'כיכר גורן' (אמירות בית המשפט שהתירו את ההפגנות נגד היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט), שזה מחירו של חופש הביטוי". בן גביר: "זו פרשנות. אין סיכוי ששופט אמר את זה. זה מנוגד לחוק".
נתניהו השיב בזעם: "להטיל מצור על מספרה במרחק של 6 סנטימטרים עד שלושת אלפים מטר? אף בית משפט לא היה אומר את זה. אם זה הסטנדרט, אני רוצה לשמוע את זה. זה אומר הפוך - אם אתה רוצה הפגנה טובה, לך תעבור על החוק. זה פשוט לא יאומן. זה בלתי אפשרי. זה מסכן את שלטון החוק".
לוין המשיך במתקפתו החריפה נגד בהרב-מיארה, והקריא לה פרוטוקולים של היועמ"ש מתקופת ההתנתקות לגבי חסימות כבישים. לדבריו, "אני חייב להגיד שבהתחלה רציתי לרוץ לראש הממשלה ולהגיד לו שחייבים לבטל את הדיון, אבל אז נזכרתי במה שגברתי עשתה עד היום. תוך ניצול מעמדה, גברתי מנעה עד היום הפצת תזכיר חוק של הרפורמה ואת קידום המדיניות של הממשלה כי זה לא מוצא חן בעיניה. אני נזכר שגברתי נשאה נאום נגד הרפורמה. האם את לא נמצאת בניגוד עניינים? אנחנו מבקשים לקבל מידע והבהרות כדי לשקף אותם בפני כלל אזרחי ישראל. האם לא היה נכון לא לקחת צד בעניין הזה? איך הדבר הזה נראה? האם זה לא מעורר קושי רב ואי נוחות רבה?".
הוא הוסיף: "לנאום נגד הרפורמה - אפשר. אבל פה, אף מילה. אז מה הפלא שיש אפס עצורים על מי שמארגן את האירועים האלה, אפס נחקרים, אפס מעצרים עד תום ההליכים. על איזה שוויון אתם מדברים? יש מבחן תוצאה. איכשהו יצא שאף אחד לא נעצר. נס כזה קרה. איך אפשר? ולכן אני רוצה בסיום רק לומר דבר אחד - תעשו מה שאתם מבינים. אנחנו מבקשים אותו בכתב. מה כן ומה לא. לשוטרים מותר לדעת. שכל עם ישראל ידע, כי אני אומר לכם בגילוי לב, שהרעיון הזה להפוך את אילון למגרש פרטי, לא רע. אני מבקש לקבל בכתב הנחיות ברורות בכל המישורים האלה".
רגב הצטרפה לדברים: "אם היועמ"שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיועמ"שים בעבר, אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה? אם היועמ"שית מחליטה הכול אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה".
5 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
"יש הנחיות ברורות להפגנות מול בתי ועובדי נבחרי ציבור". שבתאי
(צילום: רויטרס/GIL COHEN-MAGEN/Pool)
השרה גלית דיסטל אטבריאן הצטרפה למתקפה על בכירי מערכת האכיפה וצעקה על המפכ"ל קובי שבתאי, שכמו בהרב-מיארה הגיע אף הוא לישיבת השרים: "למה יש אכיפה סלקטיבית? אכיפה סלקטיבית היא רשע".
בדיון אמר המפכ"ל כי המדיניות היא לא לאפשר חסימת צירים: "זאת החלטת ממשלה ישנה בעקבות ועדת אור. חסימת ציר באופן לא חוקי תגרור תגובה של המשטרה". הוא הוסיף: "יש הנחיות ברורות להפגנות מול בתי ועובדי נבחרי ציבור". דיסטל אטבריאן תקפה: "תסביר לי למה בנט יותר טוב ממני, היו מולו מגבלות מאוד ברורות". הוא השיב: "ההנחיות הן להרחיק עד כמה שניתן ולקבוע כללים לגבי הרעש והדציבלים". לאחר מכן, ציינה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "אתה יכול וצריך לאכוף רעש 300 מטר ביום וקילומטר בלילה".
בישיבה נשאל המפכ"ל כמה שוטרים הותקפו, וענה כי אינו יודע. "במחאה הזו, הפגיעה בשוטרים אפסית באופן יחסי. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים", אמר.
השר ניר ברקת: "לידי הותקף שוטר".
השר אופיר אקוניס: "מה קרה לשוטר שקיבל קסדה בראש?".
המפכ"ל שבתאי: "גם הוא וגם השוטרת שהותקפה בנתב"ג טופלו בשטח".
תנועת המחאה "כוח קפלן" מסרה: "המתקפה שעוברת היועמ"שית היא המשך ישיר למתקפה המתוכננת על שלטון החוק במדינת ישראל, מצד ממשלת החורבן. הדרישה לאלימות משטרתית ולשימוש בכלים שלטוניים כדי לדכא את המחאה, תוך דה-לגיטימציה לשומרי הסף, היא חלק מהותי בהפיכה המשטרית. כך היה בהונגריה, טורקיה ופולין. בקרוב נצא להגן על הדמוקרטיה הישראלית. אם הממשלה לא תעצור, המדינה תעצור".
(צילום: ירון ברנר)

ראש האופוזיציה יאיר לפיד גינה את המתקפות על היועמ"שית בישיבת הממשלה. בחשבון הטוויטר שלו כתב כי "הממשלה עשתה היום ליועמ"שית זובור אלים. ההתנפלות המכוערת של השרים על גלי בהרב-מיארה, שומרת סף הגונה שרק עושה את עבודתה, היא הדגמה למה שהם מנסים לעשות לחברה הישראלית: ביריונות במקום שלטון החוק, אלימות ממשלתית כלפי אזרחים ופקידים, חיסול כוחני של הדמוקרטיה שלנו".
הבוקר התראיין יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ל-ynet Live, התייחס לקידום צמצום עילת הסבירות - והזהיר: "אנחנו בשבוע קריטי למדינת ישראל. אי אפשר לראות את הדבר הזה לרגע אחד אחרת. מחר זאת תחילת הדרך מממשלה למשטר. אחר כך יבואו עוד צעדים. עושים זובור ליועמ"שית".
אתמול, ועל רקע התגברות המחאות - במקביל לכוונת הקואליציה לאשר החודש סופית את צמצום עילת הסבירות - פנה שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית ליועמ"שית, ואיים כי יעתור נגדה לבג"ץ. מכתבו של וסרלאוף נשלח בעקבות אזהרת היועמ"שית את שרי הממשלה מפני ניסיון להשפיע פוליטית על שיקול דעתם המקצועי של אנשי אכיפת החוק במדינה.
5 צפייה בגלריה
מפגינים בכביש איילון, תל אביב
מפגינים בכביש איילון, תל אביב
ההפגנה באיילון, אמש
(צילום: JACK GUEZ / AFP)
בהרב-מיארה הבהירה במכתב שכתבה לנתניהו כי היא ונציגי מערכת אכיפת החוק סבורים שלא ראוי להתייחס למקרים קונקרטיים בישיבת הממשלה המתוכננת על מדיניות האכיפה במחאות, ורמזה כי הדיון נגוע בניגוד עניינים - מאחר שהמחאה היא נגד הממשלה המכהנת.
היא הוסיפה כי "מערכת אכיפת החוק מחויבת להפעיל את הסמכויות שנמסרו לה בדין, באופן מקצועי ועצמאי. עצמאות זו מהווה ערובה מרכזית לשמירת זכויות האדם. דווקא בעת מחאה נגד מדיניות הממשלה ושריה, על הממשלה להקפיד הקפדה יתרה להימנע מפעולות שיש בהן כדי להתפרש כניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי על שיקול הדעת המקצועי של גורמי אכיפת החוק".
אדם קוטב ולין לוי השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 13:09, 09.07.23