בכיר בצמרת המשפטית מעריך כי ההחלטות של מדינות "ידידות" באירופה להטיל סנקציות על פורעי חוק יחידים בשטחים, הן חלק ממערכה מתוזמנת משלהן - שצפויה להתגבר גם בתחומים מדיניים, משפטיים, כלכליים ונגד יחידים. ההחלטות נועדו לאלץ את ישראל לחתור לפתרון בעזה ולפתיחת מו"מ רציני מול גורמים פלסטיניים בשטחים, נוכח סרבנות הקואליציה. לדעת אותו בכיר, חלק מאותה חזית בינלאומית כבר יצא לדרך.
3 צפייה בגלריה
יכפו על ישראל לפתוח במו"מ מול הפלסטינים בשטחים? סונאק, ביידן ומקרון
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / POOL / AFP)
בין הצעדים שננקטו ניתן לציין את הליך הביניים בפני בית הדין לצדק בהאג, שהטיל על ישראל חובות דיווח אודות מעשיה בעזה. היום (יום ג') הובהר שדרום אפריקה פונה שוב לבית הדין כדי למנוע את כיבוש רפיח. אתמול התברר כי בית משפט בהולנד עצר ייצוא חלקי מטוסי F-35 לצה"ל. הפסיקה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד אספקת החלקים, בטענה שישראל מפרה בלחימתה בעזה את החוק הבינלאומי.
מוקדם יותר היום הודיע משרד החוץ של צרפת על איסור כניסה למדינה של 28 מתנחלים "קיצונים", ובכך הצטרף לארה"ב ובריטניה שהודיעו על צעדים דומים. לדברי המשרד, 28 המתנחלים עליהם הוטלו הסנקציות "אשמים באלימות נגד אוכלוסייה פלסטינית בגדה המערבית". בהודעה לא ציינו את שמות המתנחלים עליהם הוטלו הסנקציות. מקור משפטי בכיר הבהיר כי מדינות אירופה מתרשמות שישראל, על מוסדות החוק שלה, אינה מטפלת דיה בהפרות החוק של המתנחלים, ולכן החליטו לפעול בעצמן נגד פורעים.
וישנה חזית אחרת המתקרבת. בבית הדין לצדק בהאג תידון בשבועות הקרובים בקשה של הרשות הפלסטינית לקבל חוות דעת של בית הדין באשר ל"חוקיות הכיבוש הישראלי המתמשך בגדה". מכיוון שמדובר ב"חוות דעת" ולא בבקשה לקבל פסק דין, הדיון בבקשה לא יתקיים בדומה לדיון שהתקיים במהלך החודש האחרון בהאג בתלונה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בקשר למלחמה בעזה.
3 צפייה בגלריה
"המטרה - להשחיר את פניה של ישראל ולפגוע בדה-לגיטימציה שלה". בית הדין לצדק בהאג
(צילום: AP/Peter Dejong)
אותו דיון אמור להתקיים במשך חודשים, אם לא שנים, אבל כפי שהתבטאו מקורות במערכת המשפטית והמערכת המדינית, "מדובר בעוד דיון במסגרת 'לוחמת המשפט' שמנהלים ארגונים פלסטיניים נגד ישראל בזירה הבינלאומית, במטרה להשחיר את פניה של ישראל ולפגוע בדה-לגיטימציה שלה".
לפני כשנה קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את ההצעה לבקש חוות דעת משפטית כנגד ישראל מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ברוב של 87 מדינות, בנוגע ל"משמעות המשפטית של הכיבוש הישראלי המתמשך", כש-53 נמנעו. בחוות הדעת נדרש בית הדין לברר את "הצעדים הישראליים לשינוי ההרכב הדמוגרפי, האופי והמעמד של ירושלים והאימוץ של חקיקה וצעדים מפלים", ואת השפעתם על "המעמד החוקי של הכיבוש".
גורם מדיני בכיר מבהיר כי מדובר בחוות דעת מייעצת שלא תחייב את ישראל. עם זאת, מדובר בדיון בגוף בעל יוקרה משפטית-בינלאומית, והוא עלול לשמש נשק נגד תדמיתה של ישראל, לפגוע באמון בה, ולסייע לתומכים בחרמות נגדה. בנוסף לכך, החל הליך במועצת זכויות האדם בז'נבה, שמטרתו להגדיר את ישראל כ"מדינת אפרטהייד". "עם הדיון המתנהל בהאג בנושא 'רצח העם' בעזה, מדובר בעוד כאב ראש שאינו נחוץ לישראל", אמר גורם בכיר.
פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה למשפט בינלאומי, מסביר כי משטר הסנקציות הכלכליות משמש את מדינות המערב, במיוחד בעשור האחרון, ככלי אכיפה מרכזי כלפי מדינות זרות הנתפסות כמפרות סדרתיות של המשפט הבינלאומי. בין מדינות אלה נמנות רוסיה, איראן, צפון קוריאה וונצואלה.
3 צפייה בגלריה
לסנקציות יכולת לסמן את ישראל כמדינה שלא רוצה או יכולה לטפל בהפרות החוק בעצמה. ארכיון
(צילום: AFP)
הסנקציות יכולות להיות מיושמות כלפי מדינות, וכלפי יחידים בתוך מדינות כאלו. משטרי הסנקציות כוללים הקפאת רכוש של יחידים ותאגידים (כמו שנעשה כלפי המתנחלים), איסור כולל על עשיית עסקאות עם אנשים מסוימים או חברות (כולל העברת כספים מכל סוג שהוא), איסור על תנועה של יחידים בשטחן, וכן איסור על ייצוא או ייבוא של סחורות או שירותים למדינות מסוימות.
לסנקציות יש השפעה כמובן על המתנחלים היחידים עליהם הן הוטלו. אולם, הבעיה המרכזית עימן היא הסימון של ישראל כמדינה השייכת לקבוצת מדינות, שאינן רוצות או יכולות לטפל בעצמן בהפרות החוק בתחומן. לאפיון זה של ישראל עלולות להיות השלכות חמורות. חוסר האמון עלול להיתרגם במהירות ליתר נכונות של מוסדות בינלאומיים, דוגמת בית הדין הפלילי הבינלאומי, להתערב בנעשה בישראל, ובמיוחד ביהודה ושומרון. וביתר שאת, המדיניות הישראלית ארוכת השנים כי אין לחקור חשדות נגד חיילי צה"ל במוסדות בינלאומיים, כיוון שישראל עושה זאת בעצמה, עלולה לעמוד בסכנת קריסה.
