אם למישהו היה ספק מה הממשלה חושבת עלינו, אתמול (יום ד') התקבלה התשובה המחפירה: ובכן, היא לא. יותר נכון: היא פשוט לא סופרת אותנו. לא אותנו ולא את הילדים שלנו. ההחלטה להשאיר על כנה את התוכנית לביטול בידודי הילדים דווקא בשיא היקף התחלואה בקורונה, שכמותו לא היה מאז תחילת המגפה, בזמן ששיאי האשפוזים והתמותה נשברים בזה אחר זה, וכאשר קיימת אי-ודאות גדולה ומטרידה לגבי השלכות התחלואה על בריאות הילדים – היא דוגמה קיצונית לחוסר האחריות של הממשלה.
קשה להבין מה עומד מאחורי ההחלטה התמוהה הזו. ראש הממשלה נפתלי בנט לא התבקש להימנע מביטול מתווה בידודי הילדים לחלוטין, אלא רק לדחות את מימושו בשבוע, עד שהתחלואה תרד קצת, בשאיפה, ועד שאולי נדע יותר על הסיכונים שלהם חשופים כולנו ובעיקר הילדים. זה לא עבד. בנט הרבה להתגאות בחמשת השבועות שמדינת ישראל הצליחה להרוויח זמן בתחילת הגל החמישי, כשרק נודע על האומיקרון, אבל הוא לא היה מוכן להקצות שבוע אחד בלבד, רק שבוע, כדי לוודא שבריאות הילדים שלנו מובטחת.
אז הנה מה שהממשלה מוכנה לסכן כדי שלא נצטרך יותר לשבת בבית עם הילדים: אחרי שבועות ארוכים שבהם מוכרים לנו שאומיקרון הוא "סתם צינון", מתברר שיש שטף דיווחים מטרידים מהעולם על תסמונת פימס בילדים שנגרמת על ידי הווריאנט הספציפי הזה. התסמונת הדלקתית הקשה הזו, שכבר הרגה שני ילדים בישראל ופגעה ביותר מ-200 בגלים הקודמים, מתרחשת אחרי ההחלמה ופוגעת במערכות רבות בגוף.
חלק מהמדינות בארה"ב שבהן היא נצפתה בשבועות האחרונים, כמו ניו יורק, נברסקה ומישיגן, מדווחות כי היקף הילדים שלקו בה גבוה מבעבר. במקביל, דווח על פרכוסים חריגים בילדים שנדבקו בווריאנט החדש, ועל דלקת קרום המוח שהופיעה גם במהלך המחלה עצמה וגם בשבועות שאחריה. ילדים שפיתחו דלקת כזו סבלו מחולשה ובלבול, ואם לא די בזה נרשם גם זינוק במקרי הסוכרת בילדים שנדבקו באומיקרון.
בתוך המציאות המופרעת הזו, שיש בה בליל של חוסר ודאות ואינטרסים פוליטיים, בלטה לרעה שתיקת אנשי המקצוע במערכת הבריאות, שחלקם אף המשיכו לפזר הבטחות עמומות
בגלל סל התופעות החדש והמפחיד הזה, והעומס הגדל במחלקות הילדים, ביצע אתמול האיגוד לרפואת ילדים, בראשותו של פרופ' צחי גרוסמן, פניית פרסה חריגה ואמיצה בעמדתו והודיע כי הוא מתנגד לביטול מתווה הבידודים, שבו תמך אך ימים ספורים קודם. למרות כל אלו החליט בנט לקחת על עצמו את האחריות ולפטור את הילדים, שרק לפני שבועיים הביע דאגה עמוקה לשלומם, מחובת בידוד ומהאפשרות להגן על עצמם מהדבקה במוסדות החינוך.
בנט מאמין כנראה באמונה שלמה ביעילות המתווה החדש, שבמסגרתו יתבקש ציבור ההורים לבדוק את הילדים פעמיים בשבוע בבדיקות שהיעילות שלהן חלקית ביותר, ולהשאיר אותם בבית כשהם חולים. אמן.
קרב הבידודים - פאנל ראשי ערים
(צילום: חגי דקל)
נאמנים לשיטתם, להכריז על דרך מסוימת ורק אחר כך לשבור את הראש איך לעזאזל מממשים אותה, אימצו שרי החינוך והבריאות את המתווה החדש בחום, מבלי שטרחו כלל לוודא קודם כי להורים יש בבית בדיקות אנטיגן. שר הבריאות ניצן הורוביץ, שהרבה בימים האחרונים להתגאות בחלוקת מיליוני בדיקות לציבור בחינם, עניין שנעשה מזה תקופה בצנעה ובלי הו-הא בכל מדינה מתוקנת, מיהר להמתיק את הגלולה בתוספת של 45 מיטות טיפול נמרץ שעליהן הוסכם היום עם האוצר, "לאיוש מיידי". זה כמובן שקר מוחלט, כי עם כל הרצון הטוב, ויש רצון, אין שום דרך בעולם לאייש בישראל עשרות מיטות טיפול נמרץ מהיום למחר, גם אם השר עצמו יחבוש שביס לבן ויעבור קורס מקוצר בהנשמה.
גם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שלא נקפה אצבע במשך חודשים כדי לשפר את תנאי הלימוד בכיתות בעידן המגפה, הזדרזה בלי בושה לחלוק לעצמה שבחים. "קיבלנו את ההחלטה הטובה ביותר למען הילדים", צייצה, ותרמה שקר משלה לקלחת הרמאויות הכללית: "מערכת החינוך תהיה אחת המוגנות ביותר נוכח היקף הבדיקות הרב והתדיר". אין ספק.
שרית רוזנבלוםדנה קופלבתוך המציאות המופרעת הזו, שיש בה בליל של חוסר ודאות והרבה מאוד אינטרסים פוליטיים, בלטה לרעה שתיקת אנשי המקצוע במערכת הבריאות, שחלקם אף המשיכו לפזר הבטחות עמומות בנוסח "אנחנו נעמוד בזה", זאת כאשר הם כבר יודעים בוודאות שאין למערכת שום סיכוי לעמוד מול צונאמי החולים ששוטף אותה כעת.
גם במשרד הבריאות בלטה רק צדיקה אחת בסדום: ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שהתעקשה בתוקף, אך ללא הצלחה, לדחות את ביטול הבידודים, למרות הלחצים הכבדים שהופעלו עליה. וכך יחזרו הילדים למערכת החינוך, עם חיוך על הפנים ושיר בלב, באמונה שלמה שאנחנו שומרים עליהם. אז זהו, שלא.
- שרית רוזנבלום היא כתבת הבריאות של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
