רופא טיפול נמרץ בניו יורק: אנחנו במצב חירום
(צילום: נויל האריס)
אין הרבה נמלי תעופה גרועים יותר בעולם המערבי מאשר לה-גווארדיה בניו יורק. הנשיא ג'ו ביידן אמר פעם כי "אם הייתי מכסה למישהו את העיניים, מביא אותו ללה-גווארדיה ומבקש שינחש איפה הוא נמצא, הוא היה אומר 'זו כנראה מדינת עולם שלישי'". בשנים האחרונות נעשים שיפוצים ובעתיד יהיה שדה התעופה הזה ראוי למאכל אדם, אבל עד אז, בכל פעם שיש משבר גדול, מי שאִתְּרַע מזלו לטוס מלה-גווארדיה עובר חתיכת סיוט.
וכך עומדים עכשיו מדי יום מאות אנשים בטמפרטורות קפואות מחוץ לטרמינל, ממתינים לבדיקת קורונה שבלעדיה הם לא יכולים לעלות על המטוס. ההמתנה נמשכת שעות כי יש מעט מאוד עמדות בדיקה ורבים מהנוסעים מפספסים את הטיסה שלהם. אחרי שסיימו לקלל, הם מנסים להשיג מונית לעיר, אבל שוב נאלצים להמתין ארוכות כי אלפי נהגי מוניות יושבים בבית בבידוד.
כשכבר הצליחו לתפוס מונית, הם נוסעים למלון בעיר, שם מחכים להם פקידי קבלה, חדרניות ועובדי ניקיון מותשים שעובדים במשמרות כפולות, כי מחצית מהצוות בבידוד. ולבסוף, אחרי שהזמינו טיסה חדשה, הם יוצאים לחפש מקום לעשות בו שוב בדיקת קורונה, וגם זו משימה קרבית, אותה מלווה ניחוח פחי הזבל המלאים של מנהטן, כי אין מספיק עובדי עירייה לפנות אותם.
הכלכלה האמריקנית, והחיים בכלל, אולי לא נסגרים בהחלטה ממשלתית, אבל מדי יום הם נפגעים יותר ויותר בהחלטה של האומיקרון. זה קורה גם בערים כמו ניו יורק ולוס אנג׳לס, וגם במקומות כמו אוקלהומה ואיידהו. מאות אלפי אמריקנים מאובחנים מדי יום, נשלחים הביתה לבידוד של בין חמישה לעשרה ימים, והשירותים הציבוריים, כמו גם עסקים קטנים, מתקשים מאוד לעמוד בלחץ.
רשתות מייסי'ס, וולמארט, סטארבקס וצ'יפוטלה סגרו חנויות או צמצמו שעות פעילות, ולעסקים קטנים קשה הרבה יותר. "זה סוג של סיוט", אמרה סוזנה קאטין, הבעלים של מסעדה בהארלם. כחמישית מהצוות שלה בבידוד ופעילות העסק ירדה ב-20% לפחות. "ראינו את האור בקצה המנהרה, ועכשיו זה מרגיש כאילו הלכנו כמה צעדים אחורה".
הניסיון לשרוד עם שמיכה קצרצרה נכון גם לעסקים ושירותים ציבוריים במדינות וערים קטנות יותר. מורגן האריס, בעלת חנות כלבו לציוד תינוקות באוקלהומה סיטי, נשארה עם ארבעה עובדים מהעשרה שיש לה בדרך כלל, ונאלצה לקצץ את לוח הזמנים של פתיחת החנות. "פעם היה חוק בל יעבור בקמעונאות, שאתה לא משנה את שעות העבודה, אמרה האריס, "עכשיו כל זה נזרק מחוץ לחלון". במרכז בויזי, בירת איידהו, שבה גרים בסך הכל 230 אלף איש, השתרך ביום שישי תור של כמה רחובות מחוץ לאחד מבתי המרקחת הגדולים היחידים בעיר. בשדה התעופה של פניקס נסגרו חצי מעמדות הבידוק בגלל מחסור בעובדים.
30% מהפרמדיקים - בבידוד
האפקט המתגלגל מסוכן גם בלי קשר לקורונה. בסוף השבוע שעבר נעדרו 5,000 מתוך 35,000 שוטרים במדים ממשטרת ניו יורק. במכבי האש של העיר דיווחו על מחסור ב-18% מהכבאים ולא פחות מ-30% מהפרמדיקים. בלוס אנג‘לס הושבתו ביום חמישי האחרון יותר מ-800 שוטרים ואנשי כיבוי. כל זה גורם לזמני תגובה ארוכים יותר של שוטרים, אמבולנסים וכבאים, ולפעמים גם לסכנת חיים ממשית.
בסוף השבוע התברר כי האבטלה בארה"ב ירדה ל-3.9%, אחד השיעורים הנמוכים אי פעם, אבל זה לא משנה את האפקט המדהים שהביאה העזיבה המאסיבית של עובדי שירותים את שוק העבודה. הפגיעה הקשה בתחום הזה הפכה את הסאבוויי של ניו יורק לאחד הסמלים הגדולים של השפעת הקורונה על ארה"ב בכלל. הרכבת המיתולוגית, שבלעדיה באמת שאי אפשר להפעיל את העיר הגדולה, הייתה מושבת במשך חודשים רבים ב-2020 ועכשיו פועלת ברבע כוח.
בשבוע שעבר נעדרו 20 אחוז מעובדי הסאבוויי - כ-1,300 איש מתוך 6,300. זה גרם להשבתה מוחלטת של שלושה מ-22 קווי הרכבת, צמצום שעות הפעילות של קווים אחרים, והביא לכך שאלפים חיכו הרבה זמן לרכבת, דבוקים זה לזה בתחנות סאבוויי סגורות, מעבירים אחד לשני את האומיקרון במעגל קסמים שנראה כי הוא פשוט בלתי נגמר.
