זה היה דיון חסוי, עם נציגים בכירים מכל גופי הביטחון. בחודש פברואר, כשהמחאה עוד הייתה בתחילתה, פירטו נציגי צה"ל, השב"כ, המוסד והמל"ל כיצד עלולה החקיקה השנויה במחלוקת לפגוע בעתיד בביטחון המדינה. כעת, חצי שנה אחרי, נחשפות כאן לראשונה האזהרות המטרידות שנשמעו בכינוס - בעיקר בכל הנוגע לפגיעה בחיילים שמשרתים ביהודה ושומרון ובאפשרות שיוגדרו כפושעי מלחמה - עוד לפני הטייסים.
7 צפייה בגלריה
הלוי, גלנט ונתניהו. שמעו את האזהרות והמשיכו בחקיקה
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
הפרוטוקול של הדיון, שנערך בדלתיים סגורות לא נמסר למשתתפים, גם לא ליוזמו, ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד). באותו השבוע נרשמה ההפגנה השביעית בקפלן וחלק מהטייסים והקצינים במיל' כבר החלו להרהר באפשרות שלא להתייצב יותר לשירות כמחאה נגד המפכה המשפטית, שהייתה אז בראשיתה. מהדיון יצאו מעט מאוד דיווחים, בטח לא כאלו שתפסו כותרות בתחילתה של הסערה הציבורית.
כעת ניתן לחשוף כיצד נציגי מערכת הביטחון פירקו אז לגורמים קטנים את ההשערה לפיה המהפכה המתהווה מסוכנת לביטחון המדינה ולגורלם של שרי הקבינט וללוחמי צה"ל - בעיקר לאלו שעל היבשה, בשטחים.
אך הדיון עסק לא רק באיומים פרסונליים על לוחמי גולני שסיימו הבוקר מעצר בג'נין, צולמו במקרה על ידי פלסטינים וזהותם שאותרה ברשת בקלות תכניס אותם לרשימות שחורות באנגליה או בספרד. עלו בו גם נדבכים שלמים על המציאות הישראלית המורכבת שקיימת כאן מ-1967, ובראשם מפעל ההתיישבות, שלא יוכל להתקיים יותר במתכונתו הנוכחית. מציאות שבה בית המשפט העליון מכשיר באופן תדיר את האחזקה הצבאית בשטח גדול שטרם הוסדר או סופח ביהודה ושומרון.
כך למשל, טענו קצינים בכירים שהשתתפו בדיון, לא ניתן יהיה יותר להפקיע אדמות פלסטיניות לצרכים ביטחוניים קריטיים כמו הקמת גדר קו התפר, מאחר שבג"ץ, שיכשיר את המהלך, לא יוכר יותר כבית משפט עצמאי וחזק.
7 צפייה בגלריה
גדר קו התפר. העובדים שיבנו והלוחמים שיאבטחו מסתכנים בתואר 'פושעי מלחמה
(צילום: אלעד גרשגורן)
המשמעות בפועל: העובדים שיבנו את הגדר, בדיוק כפי שקורה בימים אלו בפרויקט לחיזוק קו התפר הפרוץ בשומרון, הלוחמים שיאבטחו אותם, מפקדי הגדודים והחטיבות באותה הגזרה ולבטח אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה - כולם יסתכנו בתואר "פושעי מלחמה" לפי הדין הבינלאומי.
את זהותם כחי"רניקים או שריונרים לא ניתן להסתיר, בניגוד ללוחמי האוויר שבקוקפיט ונהנים מאיפול והסתרת פנים ושם. עד כמה הסיכון הזה ממשי? עוד לפני המהפכה המשפטית, התבקשו כתבים צבאיים על ידי צה"ל שלא לחשוף את זהותו של לוחם כפיר או נח"ל שהרג מחבל והתראיין לאחר מכן כ"גיבור היום". תמונתו טושטשה והתבקשנו לפרסם, למרות שהצנזורה מתירה זאת, רק את האות הראשונה משמו הפרטי. הסיבה: חשש מוצק שאותו לוחם יסתבך עם הדין הבינלאומי בטיולו הבא מחוץ לישראל.
אלאור אזריה, אולי הלוחם המפורסם ביותר שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל, זכה לחסינות בינלאומית רק כי נחקר, נשפט, הורשע ונענש במערכת אכיפת החוק הצה"לית. כך קובעים משפטנים צבאיים, שמזכירים באותה נשימה כמה טוב עשו בדרג המדיני והצבאי שלפחות דחו את החוק שיזם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שאמור היה למנוע חקירות של לוחמי צה"ל בחשד לעבירות מבצעיות.
כאמור, הדיון לא עסק רק בסיכון ללוחמים, לטייסים ואפילו לשרים ולראש הממשלה שמקבלים החלטות מבצעיות ומחלקים פקודות לצבא. אחד הנוכחים בדיון, סיפר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "בדיון עלה על ידי נציגי המל"ל, שבראשו עומד צחי הנגבי, סעיף בחוק האמריקני שאוסר על מתן סיוע ביטחוני למדינות שמפרות זכויות אדם, שבגללו ישראל משתדלת להימנע ממכירת נשק למדינות מפוקפקות ומושחתות באסיה או באפריקה". לדבריו, "בית המשפט העליון היווה לאורך עשרות שנים חותמת מנומקת לעולם שישראל מפרה זכויות אדם של פלסטינים אך לצרכים ביטחוניים, ועל כן הממשלות במערב לא מטילות עלינו סנקציות".
דוגמא נוספת שעלתה קשורה לכך שבית המשפט העליון הכשיר פעמים רבות הפקעת אדמות של פלסטינים לצורך הקמת המכשול בקו התפר סביב יהודה ושומרון, באמצעות נימוקים משפטיים שהוכרו בעולם וסללו את הדרך למהלך שהוא כלל לא מובן מאליו. "בית המשפט העליון בישראל נהנה מיוקרה בינלאומית, פסקי דינו נלמדים במיטב הפקולטות באירופה ובארצות הברית בתחומי הדין הבינלאומי, רק משום שהוא נחשב לעצמאי ובלתי תלוי", סיפר הבכיר. "ברגע שימונו לו שופטים מטעם, נטולי כישורים משפטיים שכפופים למערכת הפוליטית, מעמדו של בג"ץ ייפגע כלפי חוץ, והשכפ"צ של מדינת ישראל מול המצב האנומלי ארוך השנים בשטחים - יחורר".
בדיון עלתה דוגמא נוספת, שבה שצה"ל משתמש גם בימים אלו כשנטען נגדו שפגע במאות פלסטינים בלתי חמושים בגבול עזה במהלך הפגנות הגדר הרבות בשנים 2020-2018. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד השימוש בירי חי על מפגינים שהתקרבו לגדר המערכת בגבול עם עזה וניסו להשחיתה, קבע השופט חנן מלצר כי פעולות אלו תקינות ונסמך על טיעוני צה"ל שהוצגו לו. אחד המשיבים בעתירה, שבקיא היטב ברזיה, הוא מי שמשתמש בה גם היום בדיונים שונים, הקצין הבכיר שחתם על הפקודה לירות במפרי סדר בגבול ולעיתים גם לפצוע ולהרוג אותם – מפקד פיקוד הדרום באותם ימים והרמטכ"ל כיום רב-אלוף הרצי הלוי. לולא ההגנה של בג"ץ על מדיניותיו כאלוף הפיקוד, הלוי עלול היה למצוא את עצמו מואשם היום בפשעי מלחמה, שכן הדין הבינלאומי אוסר על ירי חי לעבר מפרי סדר בלתי חמושים.
"יש אינספור הליכים אישיים שמנסים ליזום כל העת גורמים פרו-פלסטינים נגד קצינים בצה"ל, בעיקר כאלו שזוהו כמג"דים ומח"טים, מול בית הדין הבינלאומי ובתי משפט באירופה. קציני מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית ועמיתיהם במשרד החוץ מנצלים את קשריהם הבלתי פורמליים בזירות הללו כדי למסמס את הניסיונות האלה", ציין גורם בכיר שנכח בדיון. "זה לא קורה בגלל העיניים היפות שלנו או כי יש לנו חברים בהאג, אלא כי גופי האכיפה והמשפט בישראל, בדגש על בית המשפט העליון, שהיום כמעט כל סוגיה שנויה במחלוקת הקשורה להפעלת הכוח של צה"ל בשטחים מגיעה לפתחו, נהנים מאמון גדול בעולם. בדיון הסגור הייתה תמימות דעים שפגיעה במוניטין של בג"ץ היא פגיעה בצה"ל ובמשרתיו".
דוגמא נוספת שהועלתה על ידי נציגי צה"ל בדיון נגעה להכשרת תקיפות שמבצע חיל האוויר בלב השטח הפלסטיני המיושב, בעיקר ברצועת עזה. בתכנון פעולות אלו משתתפים גם יועצים משפטיים לדין הבינלאומי שמכשירים את הפעולות מבחינת הפללה והצדקה על בסיס, בין היתר, פסקי דין של בית המשפט העליון.
"הרי סיכולים ממוקדים מהאוויר זה דבר שהתחיל בצה"ל וקיבל תמיכה מבג"ץ כחלוץ עולמי בתחום, בנימוקים חסרי תקדים שהעלו השופטים, ברמה העולמית", ציין משפטן צבאי בכיר שהיה בדיון. "בפעם הבאה שזה יידון בבג"ץ ה'חדש', היתר משפטי שכזה לא יחזיק בזירה הבינלאומית, והטייס שיתקוף עלול למצוא עצמו מואשם בחו"ל כפושע מלחמה. כך גם מפקדיו ששלחו אותו. לא בכדי עד היום לא הועמד אף קצין ישראלי לדין, חרף כמות התקיפות והפעולות הגדולה ביותר שצה"ל מבצע, מדי יום, בכל שנה, בשטח מאוכלס, בהשוואה לכל צבא מערבי אחר".
ככל הידוע, עמדתו של הרמטכ"ל הלוי בנושא הטעון קרובה מאוד לעמדתה של הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר-ירושלמי - בצה"ל לא יתלבטו הרבה כשיגיע משבר חוקתי אם לפעול לפי הוראות החוק, בית המשפט או לפי הוראה מההמשלה במצב של סתירה בין השניים. דילמה זו כבר הועמדה השנה למבחן, אמנם בסדר גודל קטן, כשצה"ל נדרש על ידי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' להפר "קצת" את החוק כדי לעצור הפרת חוק "גדולה יותר" - מבני הישיבה בחומש שהיו על קרקע פלסטינית פרטית הועתקו לאדמות מדינה סמוכות לפני שניתנו למהלך היתרי התכנון והבנייה לפי חוק, תהליך שקורה בחודשים האחרונים וטרם הסתיים. אמנם מדובר בזוטות יחסית אך הנפיצות בחיכוך הקיים כבר הורגשה מאז הועברו הסמכויות שנוגעות למנהל האזרחי ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים ביהודה ושומרון לידיו של יו"ר הציונות הדתית.
7 צפייה בגלריה
סגלוביץ' בוועדת החוקה. "זולת הדיון חסוי לא דנו בהשלכות על מערכת הביטחון"
(צילום: יואב דודקביץ')
ח"כ סגלוביץ' אמר בימים האחרונים ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" כי זולת אותו דיון שדרש ובקושי קיבל, לא היה דיון בנושא החשוב בקבינט, בממשלה ואפילו לא במועצה לביטחון לאומי. מקור רשמי נוסף אישר זאת. עוד נודע לנו כי הרמטכ"ל הלוי הביא את עיקרי העמדה שהציגה הפצ"רית תומר-ירושלמי בדיון, לידיעתם האישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר הביטחון יואב גלנט, במהלך החודש האחרון.
בתצהיר לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות שהגישה אתמול חברת ועדת החוקה יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), היא ציינה כי הדיון בחודש פברואר היה קצר, לא ממצה, בוצע כמחטף וגורמי המקצוע לא הספיקו להרחיב על ההשלכות המסוכנות של המהפכה המשפטית על ביטחון ישראל. ח"כ גלעד קריב (העבודה), גם הוא חבר בוועדה, הזכיר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" כי גורמי המקצוע בצה"ל ציינו בדיון כי גם כיום ישנם הליכים פתוחים בתי משפט בינלאומיים נגד ישראל, שיושפעו להערכתו לרעתנו בשל ביטול עילת הסבירות שכבר מחליש את בית המשפט העליון.
"אמרנו בדיון לנציגי הצבא והשב"כ, תביאו לנו מקרים שבהם בית המשפט העליון החליש אתכם או הצר את צעדכם. הם אמרו לנו 'לא דובים ולא יער'. היה רק את מקרה נוהל שכן שנפסל בבג"ץ וגם הצבא הכיר בכך כפרקטיקה בעייתית שהוחלפה בשיטות אחרות", אמר ח"כ קריב. "ברגע שימנו חוקרים, שופטים ותובעים מטעם הממשלה, תתחיל התקרנפות. בצבא חוששים מאוד מפגיעה בעיקרון 'המשלימות' לפיו בעולם סומכים על חקירות בישראל ולכן לא מתערבים לנו בחקירות של אירועים מבצעיים בצה"ל".
משב"כ נמסכ כי "שירות הביטחון הכללי אינו מתייחס לנאמר בדיונים סגורים, לא כל שכן לדיון חסוי".
