רוב הישראלים ממאנים לשמוע, אבל אנו מתקרבים לנקודה שבה מספר ההרוגים הפלסטינים בעזה – כרגע כ-22 אלף איש שלפחות שני שליש מהם אזרחים - לא יאפשר את המשך המלחמה. ייתכן ששלב זה של הלחימה יסתיים בעסקה שבמסגרתה ישוחררו חטופים תמורת הפסקת אש ושחרור אסירים. יש לישראל כנראה כחודש עד שאי-הנחת בעולם מהקטל ההמוני יעבור את רף הקביל, ולא יועילו ההסברים שהאשם הוא בחמאס. בינתיים הרגנו יותר בלתי מעורבים מהמספר שהרגה הקואליציה המערבית-עיראקית בכמעט שנה של מלחמה בדעאש (מערכה שניהלתי את הסיקור שלה מטעם סוכנות הידיעות AP).
לפי אומדן סביר, ישראל היא כרגע המדינה השנואה בתבל. אפשר לומר ששונאינו אידיוטים או אנטישמים, אבל זו לא אסטרטגיה, וזה גם לא לחלוטין נכון. יש כאן כישלון מוחלט בהצגת העמדה הישראלית, שנובע מהיעדר מכוון של מדיניות מצד קודקוד שמעוניין בלחימה ארוכת-טווח. אני כותב זאת כמי שתמך לחלוטין במטרות המלחמה - הורדת חמאס מהשלטון והחזרת כל החטופים - וגם הגנתי עליהן בתקשורת הבינלאומית אף שידעתי שיש ביניהן סתירות.
ההרס בבית חאנון בצפון הרצועה
ברשתות מתנהל ויכוח מול אלה המפקפקים במספרי ההרוגים שמפרסם משרד הבריאות בעזה המנוהל על ידי חמאס. אלא שאפילו צה"ל לא חולק עליהם ברצינות. הוא רק טוען שהנתון כולל כ-8,000 מחבלים, מה שעדיין משאיר 14 אלף אזרחים הרוגים. קצת מביש שאפילו לא מבקשים כאן מצה"ל להסביר איך זה קורה.
ומה התמורה? חמאס טרם מוגר ועדיין מחזיק בחטופים. להוציא את הפעימות במסגרת ההפוגה הקצרה, ישראל חילצה רק בת ערובה אחת בחיים. ב-16 בדצמבר צה"ל הרג שלושה חטופים. התקשורת בארץ מתייחסת לכך כטעות טרגית, משום שהשלושה היו ללא חולצות והניפו בד לבן. זה בהחלט היה טרגי, אבל הייתכן שזו מדיניות הפתיחה באש של צה"ל בעזה, מה שיכול להסביר גם את מספר ההרוגים הגבוה בקרב התושבים הפלסטינים? צה"ל כאמור לא מספק הסברים מפורטים למקרים שבהם נהרגים בלתי מעורבים, מלבד כאלה שבהם הוא מבקש (בצדק) להמחיש את השימוש שעושה חמאס במתקנים אזרחיים. אבל מה לגבי השאר? דובר צה"ל לא נשאל באילו נסיבות נהרגים הבלתי מעורבים, מה מותקף ולמה.
ישראל תצטרך בשלב מסוים להסביר זאת. מעבר לכך, רצוי שבינתיים היא לכל הפחות תציע באופן רשמי ופומבי את מה שנאמר עד כה – או מודלף - על ידי "גורמים" מטעמה. למשל, שהיא מוכנה לסיום מוחלט של המלחמה תמורת כניעת חמאס ועזיבת ההנהגה וכנופיית החמושים שלה למדינה שתסכים לקבל אותם.
דן פריויש גם אפשרות אחרת, לא מושכת אבל אולי עדיפה מהמשך האסון הזה: לסיים את המלחמה בתמורה להחזרת כל החטופים והשבויים. השארת חמאס בשלטון – בכל צורה שהיא ובכל חלק מהרצועה – תיתפס כתבוסה, אבל האומנם היא תצביע על כך שהטרור השתלם? אני לא בטוח. המספר העצום של ההרוגים וממדי ההרס הם "עונש" בכל קנה מידה על טבח 7 באוקטובר. האם העזתים והפלסטינים בכלל מספיק טיפשים ושטופי מוח לראות בזה איכשהו ניצחון של חמאס? ייתכן. וייתכן שלא. סביר שלא יהיה קל להישאר איש חמאס בעזה ביום שאחרי.
במקרה כזה, אם העזתים לא יבואו חשבון עם פושעי חמאס, מלחמה נוספת בוא תבוא יום אחד. אבל אם לא יהיה פתרון או הסדר, היא תבוא גם בלעדיו. ויש לקוות שישראל תתארגן לקראתה טוב יותר. לא צבא גדול וטיפש ולא צבא קטן וחכם. יהיה צורך בצבא גדול וגאוני. ובעיקר בהנהגה חדשה שלא תהווה סכנה לאזרחי מדינתה.
- הכותב היה העורך הראשי של סוכנות AP באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון. לשעבר יו"ר התאחדות עיתונאי החוץ בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
