ב-11 בספטמבר (אתמול) בחר העיתון הכי גדול בניו יורק, "הניו יורק טיימס", לא להציג בגדול על שערו תמונה מאירועי הזיכרון לאסון התאומים. הכותרת שלו גם לא עסקה בפוליטיקה או במותה של מלכת בריטניה. אחד העיתונים החשובים בעולם הקדיש את העמוד הראשון שלו לתחקיר ענק שנוגע ללימודי ליבה בבתי הספר החסידיים בברוקלין. מערכת העיתון עבדה על התחקיר יותר משנה, ראיינה מאות הורים ואף בחנה חלק גדול מהילדים בשביל לאמוד את רמתם. התגלית כנראה לא תפיל אף ישראלי מהכיסא: אף שבתי הספר מתוקצבים במיליארדים ואמורים ללמד ליבה, הילדים בורים לגמרי. בורות שתגזור עליהם עוני. בארה"ב זו עברה על החוק - לכל ילד מגיע חינוך שווה. בישראל, בשם הרגישות התרבותית המקודשת, אין שום חוק כזה.
אז איך הוזרם כסף אבל לא ניתן חינוך שווה כפי שדורש החוק? במסגרת הפויילעשטיק שנסגר בין פוליטיקאים לעסקנים בחברה החרדית בארה"ב, בתי הספר מתנהלים כאוטונומיות מוחלטות. דיווחי כזב, העלמת עין והפרד ומשול שדה-פקטו מאפשר לגדל ילדים על אדנים של בורות ובערות. מה מרוויחים הפוליטיקאים ושומרי הסף? מצביעים נאמנים. נשמע לכם מוכר?
את התחקיר הענק פרסמו ב"ניו יורק טיימס" גם באידיש, על מנת שהקהילה החרדית תדע מי הם מנהיגיה ואיזה עיוות הם מייצרים. למעשה, הקטליזטור שהוביל לתחקיר הם קבוצה של חרדים וחרדיות צעירים שמאסו בשיטה; שהעדיפו לחשוף את ערוות הקהילה שלהם בשביל להציל ילדים מגורל דומה לשלהם - חינוך בלי שום כלים להשתלבות במאה ה-21. הדבר העצוב הוא שמה שנחשב לחשיפה עיתונאית בארה"ב הגדולה הוא עובדה ידועה לכל בישראל הקטנטנה.
בישראל רוב מוחלט של חרדים-בנים, ליטאים וחסידים, לא לומדים לימודי ליבה כלל. בבתי הספר של הבנות ישנם לימודים בסיסיים ביותר, ברמה לא מספקת. בשנים האחרונות, בעקבות לחץ שהגיע מהציבור, נפתחו כמה בתי ספר ממלכתיים-חרדים. הביקוש גדול, המתקפה מצד ההנהגה החרדית תקיפה וחריפה, והמדינה? לא עודדה מספיק, לא תמכה מספיק, לא דחפה מספיק.
עכשיו, כמו באמריקה, באה חסידות בעלז (השנייה בגודלה) והציעה לימודי ליבה במסגרת החינוך החרדי תמורת תקצוב. לימוד ללא פיקוח "ממלכתי", אלא פרטי. המדינה, חשדנית ולמודת שטיקים - מתמהמהת. בפוליטיקה החרדית - קרע סביב ההחלטה. וברחוב? שם מי שטעם את עולם ההשכלה לא ממהר להתלהב. הרי זה עלול להיות תרגיל נוסח ניו יורק: כסף תמורת כלום.
חן ארצי סרורPhoto: Ynet מה שמטלטל את אזרחי ניו יורק ולונדון אמור להטריד את מדינת ישראל פי אלף. שם מבינים היטב שחברה ללא ידע בסיסי באנגלית ומתמטיקה ועם גידול אדיר היא מלכודת עוני ואומללות. בישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, מתנהלים באופן אבסורדי. האחריות קפצה מהחלון בשם "ההכלה התרבותית", או יותר נכון: הרווח הפוליטי. ממשלה, כל ממשלה, מימין או משמאל, אמורה להבין שהשכלה איננה מותרות, אלא הכרח. היא הבסיס והמצע לכל מוביליות חברתית עתידית. היא גם זו שמאפשרת אזרחות פעילה, שותפות ולקיחת אחריות על המרחב המשותף. הרווח הוא גם של האזרחים החרדים וגם של כלל אזרחי ישראל.
אחד החששות הגדולים הוא שהתחקיר ב"ניו יורק טיימס" יעודד גל של אנטישמיות. לצערנו, גם פה לא פעם נשמעו אמירות איומות ונוראות על החברה החרדית בשם עמדות כביכול ליברליות. למזלנו, בישראל ישנם לא מעט מנהיגים ומנהיגות מתוך הקהילה החרדית שיכולים להוביל שינוי. בשביל שזה יקרה - הם זקוקים לכובד משקלה של הממלכה. למקום שבו מדינת ישראל לוקחת אחריות, גם אם זה לא משתלם פוליטית. זו, בפשטות, המשמעות של מנהיגות.
- חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
