אפס הופעות גלויות מול הציבור הישראלי מאז תחילת המלחמה, אי דיווח לכנסת על פעילותו, אבל שותפות להחלטות הקריטיות ביותר – זה המאזן של אחד השרים החשובים ביותר בניהול המלחמה, השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר.
בחודשים האחרונים, ובעיקר לאחר שהרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט פרשו מהממשלה, הפך דרמר לאחד משלושת מקבלי ההחלטות הבכירים בנוגע למלחמה, לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון, יואב גלנט. דרמר דחף להחלטה להישאר בציר פילדלפי גם במחיר ויתור על עיסקת חטופים, היה שותף לשיחות מצומצמות לפני חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, יצא עם נתניהו לאו"ם וקיבל את האחריות להציע מנגנוני סיום ללחימה בלבנון.
3 צפייה בגלריה
נתניהו ודרמר. קשר הדוק שכולל לפעמים שתי פגישות ביום
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
אולם על אף שהמדיניות שהוא מוביל משפיעה במישרין על מצב המדינה, יומניו של דרמר והתנהלותו מאז מתקפת חמאס מלמדים שהקשר עם אזרחי ישראל לא מהותי עבורו. בדיקה שערך מגזין "תלם", בעזרת אורי תובל, חוקר בקרן ברל כצנלסון, גילתה שדרמר לא פנה כמעט בשום דרך לציבור הישראלי.
כך למשל, מאז הושבע לשר, דרמר הגיע פעמים ספורות מאוד לדווח על פעולותיו מול ועדות הכנסת ובראשן ועדת החוץ וביטחון, ובכל הפעמים הדיון היה חסוי כך שאין דיווח על הגעתו לכנסת. דרמר, שקורא בין השאר לערוך שימוע שקוף וגלוי למועמדים לבית המשפט העליון ברוח החוקה האמריקאית, אינו מחיל את הכללים האלה על עצמו, ואינו מתייצב בגלוי לדווח לציבור ושליחיו על פעולותיו.
במקביל, דרמר גם לא פונה לציבור דרך הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת ואינו מדווח לציבור כיצד הוא פועל עבורו. בעמוד הטוויטר שלו, הרוב המכריע של הציוצים שלו הם באנגלית, ומאז ה-7 באוקטובר רק שלושה מהם – שנגעו למועדי ישראל כמו יום השואה וחג פורים – היו בעברית. בניגוד לשרים ופוליטיקאים אחרים, דרמר אינו מצלם סרטוני עדכון לציבור ואינו מגיב כלל לאירועי היום. הוא גם אינו מתראיין כלל לכלי תקשורת ישראלים, ועל אף שבעבר מילא במשך כ-12 שנים תפקידים ציבוריים כמו שגריר ישראל וציר כלכלי בארה"ב. בדיקת "תלם" איתרה ראיון יחיד שלו לכלי תקשורת ישראלי (ישראל היום, 2021).
באותו ראיון הסביר דרמר שהחליט להחרים את התקשורת הישראלית כבר ב-2009, מכיוון שלטענתו עיתונאי מסוים לא ביקש ממנו תגובה לידיעה שנוגעת לנתניהו. אולם בזמן שאיש הציבור הישראלי מתעלם מהאנשים שבסמכותם הוא פועל, הוא מתראיין פעם אחר פעם לרשתות הטלוויזיה הזרות, לפודקאסטים בינלאומיים ומעניק ראיונות אישיים. הבדיקה איתרה בקושי רב, התבטאות אחת קצרה שלו, שנמסרה ופורסמה בעיתון ישראלי (ישראל היום) מאז ה-7 באוקטובר. לא נראה שדרמר מעוניין בתקשורת עם הציבור הישראלי.
לעומת זאת, יומני דרמר בין 1 בינואר 2023 ל-31 במרץ 2024, שגלויים לציבור הודות לפעילות עמותת "הצלחה", מלמדים מי הוא מקור הסמכות של דרמר: נתניהו בלבד. דרמר התפתח כעוזר אישי של נתניהו, והוא צמוד אליו מאז שנת 2000, כשנתניהו היה בהפסקה מהחיים הציבוריים. כשנתניהו שב לפוליטיקה ב-2002, הוא החל לקבל תפקידים מנתניהו: יועץ בלשכתו כשהיה שר אוצר, ציר כלכלי בוושינגטון, יועץ מדיני בלשכתו כשנבחר לראש ממשלה ב-2009, ובין 2013 ל-2021 – השגריר בארצות הברית. דרמר היה גם כותב הנאומים של נתניהו באנגלית.
אולם נראה שגם לאחר שהפך לשר, דרמר ממשיך לתפוס את עצמו כיועץ אישי של נתניהו ולא כמקבל החלטות בשם הציבור. בדיקת מגזין "תלם" גילתה כי ב-15 החודשים שנסקרו ביומנים, דרמר קיים 570 פגישות, ישיבות ושיחות עם נתניהו, בנוסף לעשרות ישיבות ממשלה וקבינט. מדובר בממוצע של כמעט 2 פגישות ביום עבודה. דרך אגב, כשהשניים סוגרים את הדלת, הם מדברים זה עם זה באנגלית.
לשם השוואה, ביולי-ספטמבר 2023, בעת פתיחת שנת הלימודים ולפני פרוץ המלחמה, זכה שר החינוך יואב קיש לשלוש פגישות אישיות עם נתניהו בלבד. ממוצע של 0.04 פגישות ביום עבודה.
המכון שמנסה להשפיע על תפיסת הביטחון של ישראל
בזמן שדרמר מתעלם לחלוטין מהציבור בישראל ומשרת את נתניהו בצמידות, המגזין חשף קשר הדוק של דרמר עם מכון המחקר "המכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה" (JINSA) שיושב בוושינגטון – קשר שעשויה להיות לו משמעות רבה לתפיסת הביטחון של ישראל.
JINSA הוא מכון אמריקני רפובליקני וניצי, המחובר לממסד הרפובליקאי ותוקף את הנשיא ג'ו ביידן. בין בכיריו ניתן למנות את אליוט אברמס, סגן היועץ לביטחון לאומי בתקופת בוש ושליחו של טראמפ לענייני איראן. אברמס הוא גם יו"ר קרן תקווה, שמימנה בין השאר את מכון קהלת. בכיר אחר הוא ראש מל"ל לשעבר, אלוף יעקב עמידרור.
ביולי 2021 הצטרף דרמר כעמית מחקר ל-JINSA. עיקר מאמציו של המכון ממוקדים בהגעה להסכם הגנה הדדי בין ישראל ארה"ב, כך שבמקרה שישראל תותקף, ארצות הברית תהיה מחויבת לתקוף בתגובה. יש לציין שהממסד הביטחוני לדורותיו מתנגד להסכם כזה, מחשש שיגביל את ישראל ויחייב אותה לתאם עם ארה"ב פעולות משמעותיות כמו תקיפה באיראן, עד שישראל תיאלץ לנהוג כמדינת חסות. JINSA מנמק את תמיכתו בהסכם כזה הן בהגברת ההרתעה הישראלית, אך בעיקר בשיקולים אמריקנים ובהם שהסכם כזה יחייב את ישראל לרכוש נשק אמריקני רב.
מאז עבר דרמר מ-JINSA לממשלת ישראל, הוא החל לדחוף בכוח להסכם כזה, ודיווחים בתקשורת מלמדים שנתניהו שלח אותו באוגוסט 2023 לוושינגטון כדי להיפגש עם בכירי הממשל בניסיון לקדם הסכם כזה, כחלק מהנורמליזציה המתוכננת עם סעודיה.
ביולי 2021 הצטרף דרמר כעמית מחקר ל-JINSA. עיקר מאמציו של המכון ממוקדים בהגעה להסכם הגנה הדדי בין ישראל ארה"ב, כך שבמקרה שישראל תותקף, ארצות הברית תהיה מחויבת לתקוף בתגובה. יש לציין שהממסד הביטחוני לדורותיו מתנגד להסכם כזה
יומני דרמר מגלים, שסביב אותן שיחות היה דרמר בקשר הדוק עם אנשי JINSA ובראשם נשיא-מנכ"ל המכון, מייקל מקובסקי. בסך הכל, דרמר נפגש או שוחח עם אנשי המכון 23 פעמים ב-15 החודשים הראשונים לכהונתו, אך בקיץ 2023, בעת שקידם את התוכנית מול נתניהו, הרמטכ"ל, הבית הלבן ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן, הוא היה בקשר הדוק במיוחד עם אנשי המכון, ודיבר ונפגש איתם 13 פעמים, כאשר בכירי המכון אף מגיעים אליו ללשכתו בירושלים.
במקביל לשיחות של דרמר עם אנשי המכון ולמאמציו במסדרונות השלטון לטובת הסכם ההגנה, מכון JINSA הכין טיוטה מפורטת להסכם הגנה הדדי בין ישראל לארה"ב, וערך אירועים שנועדו להכשיר את דעת הקהל האמריקנית, בעיקר בקרב מקבלי ההחלטות.
וכך, שר הצללים שכלל אינו מדבר עם אזרחי ישראל, נמצא בקשר עם גוף אמריקני הממומן מכספים פרטיים, ומנסה לקדם מאחורי הקלעים שינוי מהותי בתפיסת הביטחון והמדיניות של ישראל.
השר דרמר סירב להגיב לידיעה.
