יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן פרסם הערב (יום רביעי) הצהרה רשמית, שלפיה יו"ר המועצה הלאומית רווחי פתוח (75) יחליף אותו בתפקיד אם מסיבה כלשהי הוא לא יוכל עוד לשמש בו. בהצהרה קבע אבו מאזן כי פתוח יכהן בתפקיד במשך 90 ימים, עד לקיום בחירות.
גורמים ברשות הפלסטינית הופתעו מהמהלך, וסיפרו כי אבו מאזן לא התייעץ עם הבכירים - ובפרט עם השר חוסיין א-שייח, שחותר להיות יורשו. הגורמים ציינו כי מדובר ככל הנראה במהלך אמריקני-סעודי, שנועד לשנות את פני הרשות שעשויה לדבריהם לשלוט גם ברצועת עזה עם סיום המלחמה. גורם בכיר העיד: "ארה"ב ביקשה ממנו למנות סגן יו"ר רשות שיכול למלא את מקומו. אבו מאזן לא אהב את הבקשה, הוא הבין שכך מנסים להיפטר ממנו. לכן הוא הוציא את הצו שמבטיח לו להישאר בשלטון".
לפני הצהרתו של אבו מאזן בלטו שלושה מועמדים להחלפתו: מחמוד אל-עאלול, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, היה אחד מהם. אל-עאלול הוא סגנו של אבו מאזן בפת"ח, ולמעשה מכהן כסגן הראשון בתנועה מאז היווסדה. הוא אף ידוע בדעותיו הקיצוניות יחסית לפת"ח.
גם ג'בריל רג'וב היה צפוי להתמודד על התפקיד. רג'וב הוא מזכיר תנועת פת"ח ומכהן כיו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית. קודם לכן הוא כיהן כראש הביטחון המסכל ביהודה ושומרון. מועמד שלישי היה מוחמד מוסטפא, ראש הממשלה הפלסטינית, שמונה במרץ האחרון על מנת להוביל את הרפורמה הכלכלית ברשות.
עם זאת, פתוח הושבע כבר ב-11 בנובמבר 2004 לתפקיד ממלא מקום יו"ר הרש"פ, לאחר מותו של יאסר ערפאת - ועד לבחירות בהן מונה אבו מאזן לתפקיד. הוא נולד ברפיח, וב-1996 נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית כנציגה של העיר. הוא התגורר גם במצרים, בירדן, בסוריה ובתוניסיה. לאחר חתימת הסכמי אוסלו הוא שב להתגורר בגדה המערבית.
הוא כיהן בתפקידו במועצה עד לנובמבר 2003, אז מונה לשר החקלאות הפלסטיני. במרץ 2004 מונה לדובר המועצה המחוקקת, וב-2022 נבחר לכהן כנשיא המועצה הלאומית הפלסטינית, שהיא למעשה הפרלמנט של אש"ף. כעת, כאמור, הוא צפוי פעם נוספת לכהן כממלא מקום יו"ר הרש"פ, לאחר אבו מאזן.
ב-20 השנה שחלפו ממותו של ערפאת, אבו מאזן לא הצליח לזכות באהדה רחבה בקרב הציבור הפלסטיני. עם זאת, לאחר אירועי 7 באוקטובר וחורבן רצועת עזה, ישנם גם פלסטינים שהבינו כי שלטונו של אבו מאזן עדיף על פני חלופות אחרות - במיוחד חמאס. ובכל מקרה, פופולרי או לא, ההערכות הן כי מותו של אבו מאזן - ש"חגג" לאחרונה 89 - צפוי להצית קרב ירושה ארסי ואולי אף אלים ברשות הפלסטינית, שממנו כבר לא בטוח שתוכל להשתקם.
חוסר היציבות הפוליטי בישראל "תורם" את שלו למצבה הקשה של הרשות: כך למשל, אבו מאזן יכול למצוא את עצמו בסלון ביתו של שר ביטחון בראש העין, וכמה חודשים לאחר מכן לעמוד בפני ממשלה ששוללת מפועלים היתרי כניסה ופוגעת במכוון בכלכלתו.
בממשלה טוענים שהרשות הפלסטינית היא גוף עני ומלא בשחיתות, שהרחוב הפלסטיני לא מעריך. לאורך השנים הואשמו ממשלות נתניהו השונות בכך שהחלישו את הרשות במכוון, לצד חיזוק חמאס, והביאו לפגיעה אנושה ביכולת המשילות שלה בערים הפלסטיניות. חוסר המשילות הזה מייצר המון פערים ביכולת של הרשות ושל אבו מאזן לשדר לעולם שיש "בעל בית" לפלסטינים.
