לאחר קבלת החיסון השלישי היו לא מעט שתהו אם הוא יספיק לתקופה ממושכת, או שאנחנו צפויים להתחסן בשנים הקרובות באופן קבוע מדי חצי שנה. כניסתו לתמונה של זן האומיקרון - שבו אובחנו עד עתה 55 ישראלים, וחלקם נדבקו למרות שלא חזרו מחו"ל או באו במגע עם כאלו - גורמת לכך שבקרוב שוב נעמוד כנראה בתור לחיסון.
בכיר במשרד הבריאות אמר אמש (שבת) ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" כי חיסון רביעי לקורונה עשוי להינתן כבר בחודש הבא. "יש לנו נתונים ראשוניים שעדיין לא ברורים לגבי אורך התקופה שבה הבוסטר יעיל, ויש פה את אי הוודאות בקשר לווריאנט החדש", אמר הבכיר, "אני מעריך שנצטרך חיסון רביעי. נקבל החלטה בקרוב".
מנכ"ל משרד הבריאות לפני שבועיים: "חיסון רביעי? עניין של זמן"
(צילום: אבי חי)
הוא הוסיף כי "השאלה תהיה המרחק מהחיסון הקודם: האם זה יהיה חמישה חודשים או יותר. יש היתכנות לכך שזה יקרה בינואר או בפברואר. קרוב לוודאי שנקבל את ההחלטה הזו גם בהתאם לחומרת המחלה, שהיא דבר שאנחנו עוד לא יודעים. אם המחלה יותר קלה מזו של זן הדלתא, יכול להיות שנסתפק בלתת את החיסון הרביעי בשלב הראשון למבוגרים בלבד".
דבריו של הבכיר מגיעים שבועיים בלבד לאחר שמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, הביע בריאיון לאולפן ynet תקווה שהחיסון הרביעי ייתן רק כשנה ויותר לאחר קבלת המנה השלישית. הוא נשאל באותו ריאיון אם ישראל מתקרבת למבצע של חלוקת מנה רביעית, והשיב: "קרוב לוודאי שזה עניין של זמן. השאלה מה זה הזמן, כי אם זה יהיה שנה אז נשמח מאוד. אם שוב נראה את הדעיכה בצורה משמעותית אחרי חצי שנה, כמובן שזה נטל יותר גדול. בכל מקרה זה כנראה לא יחזיק הרבה שנים, גם מנת הבוסטר, ונצטרך להמשיך להתחסן כל תקופה".
בנושא אחר, הבכיר הוסיף כי במשרד הבריאות נערכים לעדכון תכוף יותר של רשימת המדינות האדומות, וציין כי נשקלת הכרזה על מדינות רבות בעולם כאדומות. "אנחנו רוצים לבדוק מדי יום באיזה מדינות יש התפשטות של הווריאנט, ואותן להוסיף למדינות האדומות", אמר, "יכול להיות שאנחנו הולכים למצב שחלק גדול מהמדינות בעולם תהיינה אדומות תוך כמה ימים". לפי שעה, נזכיר, רק 50 מדינות באפריקה (ומדינות איים הסמוכות ליבשת) מוגדרות כאדומות.
לקראת הידוק אכיפת התו הירוק: "זו חתיכת אבן נוספת"
(צילום: נדב אבס, רועי עידן)
בכינוס של פורום ראשי הקואליציה, שנערך אתמול, אישר ראש הממשלה נפתלי בנט את המהלך לעדכון תכוף יותר של רשימת המדינות האדומות, והודיע על קידום צעד נוסף: החלת התו הירוק על קניונים. "אנחנו במצב יותר טוב ממדינות העולם מפני שנקטנו בצעדים מהירים ונחרצים. יחד עם זאת, אסור לנו לנוח על זרי הדפנה", אמר בנט. "אנחנו חייבים לפעול כדי לעצור את התפשטות המחלה ולמנוע מצב של אובדן שליטה על התחלואה במדינת ישראל. זה דורש פעילות נמרצת, הגברת קצב ההתחסנות באופן מיידי, ועיכוב חדירת הזן למדינת ישראל על ידי הידוק השליטה בגבולות".
בנט: הפרזה? אני קורא לזה אחריות
ראש הממשלה קיים אמש גם שיחה עם בכירי קופות החולים, בניסיון להאיץ את קצב התחסנות. במהלך השיחה השיב בנט לביקורת על הגישה התקיפה שלו בכל הנוגע להגבלות, אחרי שגם קרא להטיל הגבלות מיוחדות על לא-מחוסנים, מהלך שספג התנגדות נחרצת מצד בכירים במערכת הבריאות. "הסיבה שהמצב בישראל טוב היא שפעלנו במהירות ובנחישות", אמר אמש בנט. "קוראים לזה הפרזה? אני קורא לזה אחריות. ככל שנגן על ישראל מכניסת האומיקרון בגבולות, נוכל לשמור על המשק פתוח ולאפשר את המשך שגרת החיים. בניהול נכון צלחנו את הגל הרביעי ללא סגר. אנחנו נחושים להצליח גם עכשיו".
בתוך כך, מחקר ראשון של המרכז הרפואי שיבא והמעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, שהוצג אתמול, הצביע על כך שמחוסנים במנה שלישית "מוגנים יחסית" מזן האומיקרון ומתחלואה קשה, אך מחוסנים בשתי מנות בלבד אינם מוגנים כלל. מחקר ראשוני בבריטניה, שמתמודדת עם זינוק דרמטי במספר הנדבקים באומיקרון, העלה מסקנות דומות, ושם הודגש כי ההגנה של הבוסטר מפני מחלה קשה גבוהה כנראה באופן משמעותי מהיעילות שנצפתה אחרי קבלת הבוסטר במניעת הדבקה תסמינית באומיקרון (שעמדה על 75%).
כפי שזה נראה עכשיו, לא יהיה מנוס מחיסון רביעי. חוקרים מהאוניברסיטה העברית הגישו ביום חמישי דו"ח לראש הממשלה ולשר הבריאות ניצן הורוביץ, ובו טענו כי הגל החמישי של מגפת הקורונה כבר החל בישראל. לדבריהם, חייבים להמשיך עם ההגבלות בכניסה לנמל התעופה בן גוריון כדי לעכב את התפרצות זן האומיקרון.
ואכן, לצד הידוק אכיפת התו הירוק והרחבה אפשרית של רשימת המדינות האדומות, ביום חמישי האחרון הממשלה החליטה גם להאריך החל מהיום, בעשרה ימים, את ההגבלות הנוכחיות בנתב"ג. גם מתווה "הכיתה הירוקה", שמטרתו למנוע בידודים לתלמידים שנחשפו לחולים, ישונה: מעתה הוא לא יחול על כיתה שבה נמצאו שני תלמידים מאומתים, וגם לא במקרה שיש חשד שתלמיד נדבק בזן האומיקרון.
