אגם גולדשטיין אלמוג בת ה-17, שנחטפה מכפר עזה עם אמה חן (48) ואחיה הקטנים גל (11) וטל (9), ושוחררה מהשבי אחרי 51 יום, סיפרה בריאיון ל"וושינגטון פוסט" על התקופה הקשה בשבי חמאס. בריאיון, אגם דיברה שוב על התקיפות המיניות של אלו שנשארו בשבי - וסיפרה כי חטופות שפגשה במנהרה שיתפו בפניה שהותקפו מינית.
הנאום המצמרר של אגם בעצרת לציון 100 ימים בשבי
(צילום: satview)
במנהרה שבה היא ומשפחתה שהו במשך שבוע לפני השחרור, היא פגשה שש נשים, חלקן פצועות בדרגות שונות. היא סיפרה כי טיפלה יחד עם אמה בפצעים שלהן, באמצעים הדלים שהיו זמינים. אחת הנשים הפצועות, שעדיין נמצאת בשבי, סיפרה אז לאגם, לפני כחודשיים, כי היא מחכה לקבל טיפול ראוי כשתשוב לישראל. אגם סיפרה כי היא ואמה נאלצו להשתמש באותן תחבושות פעם אחר פעם עבור פצעיה, שהחלו להגליד מעל התפרים.
היא שיתפה כי חלק מהנשים הוחזקו בבידוד ובנפרד מאחרים, בחדרים קטנים יחד עם שוביהן. כשפגשו אותן, חלקן סיפרו לה ולאמה בדמעות ובקושי רב שהותקפו מינית. "זו הייתה השאלה הראשונה ששאלנו כשהבנו שאנחנו נמצאות לבד: 'איך הם מתייחסים אלייך?'. פתאום היה להן מישהו שניתן לשתף אותו ולפרוק בפניו - בכינו יחד".
אגם שוחררה ב-26 בנובמבר. ביום השחרור, אמרה, "פתאום הם הגיעו ואמרו לנו להיות מוכנים בתשע בבוקר. לבנות האחרות, שלא היו אמורות להשתחרר, הם שיקרו: 'אולי מחר, אינשאללה, אולי מחר'".
(צילום: מטה משפחות החטופים)
היא סיפרה כי במשך כל התקופה היא הוחזקה במנהרות, בדירות נטושות ובבית ספר - שתפקד גם כאתר לשיגור רקטות. המחבלים חייבו אותה לעטות כיסוי ראש ושמלה ארוכה, ודרשו שתביט תמיד למטה. בנוסף, הם הורו לה לדקלם תפילות מהקוראן ושינו את שמה, ובמשך כל תקופת השבי אפשרו לה להתקלח חמש פעמים.
אגם שיתפה כי אסרו עליה לבכות ולהתאבל על אביה ועל אחותה הגדולה שנרצחו על ידי המחבלים בביתם ב-7 באוקטובר. בשבי, סיפרה, שוביה איימו עליה ועל אחיה הקטנים שעליהם לשמור על השקט - אחרת צה"ל יגלה היכן הם נמצאים ויהרוג אותם. "זה היה אחד מהשקרים הרבים שסיפרו לנו כדי שתהיה להם שליטה מלאה עלינו", אמרה.
במהלך הריאיון אגם שבה והדגישה את דאגתה לחטופים שעדיין נמצאים בעזה, שאותם, הזכירה, הצלב האדום טרם ביקר, וציינה כי "זמנם הולך ואוזל". היא סיפרה כי ישנם פרטים שהיא עדיין לא יכולה לחשוף כדי לשמור על החטופים, וכי כל מה שהיא יכולה לעשות כעת הוא "להיות הקול שלהם".
בעצרת לציון 100 ימים בשבי שהתקיימה בשבת בתל אביב, אגם התייחסה בנאומה למי שעדיין נמצאות בשבי, והקריאה מכתב פתוח לחברותיה שנותרו בעזה: "היינו שם ביחד ועכשיו אני פה, רוצה לצעוק את כאבכן, את הסבל ואת הייאוש. חברות שלי, מה שלומכן? אכלתן מספיק היום? נשאר לכן על מה לדבר? אתן יחד? הוא פגע בך שוב? הוא שוב שאל אם את נשואה? הוא שוב הפשיט אותך במקלחת? נגע בך בפציעת הכדור?". נאומה המצמרר של אגם היה למעשה עדות ראשונה ממשית לדיווחים על תקיפות מיניות שעברו החטופות בשבי חמאס.
בריאיון, סיפרה כי נחטפה כשלגופה רק פיג'מה קצרה: "ככה הם חטפו אותי, עירומה וחצי-ישנה". המחבלים ששמרו עליה התחלפו ביניהם במהלך השבי. לעיתים היו שני גברים ששמרו עליה, ולפעמים שישה. אחד מהם היה מורה, אחר סיפר כי הוא לומד באוניברסיטה מקומית, ושומר נוסף ביקש שתלמד אותו עברית. הם נהגו לבהות בה, שחזרה, וסיפרו כי ישראל נטשה אותה ושהיא תישאר בעזה במשך שנים ותינשא לגבר מקומי. כמו כן, הם הזכירו לה את גלעד שליט שהוחזק בשבי חמש שנים, אחרי שנחטף ב-2006.
אגם שיתפה כי היא עדיין מתקשה לתפוס את העובדה כי חזרה לישראל. היא ביקרה בביתה פעם אחת מאז החזרה, ולמדה על היקף הזוועות במתקפת הטרור. היא סיפרה כי במהלך השבי המחבלים אמרו פעם אחר פעם כי "המתקפה מוצדקת", וכי מדובר "רק במכת הפתיחה". לדבריה, "הם היו צועקים עלינו ואומרים שזו המדינה שלהם, וכי המטרה שלהם היא להתפלל בירושלים. הם אמרו שכשהם יחזרו לישראל הם יהיו גדולים וחזקים יותר, שלחמאס יש 40,000 לוחמים, ושכל ה-40,000 יגיעו בפעם הבאה ולא רק 3,000".
אגם ציינה כי המחבלים "ייעצו" למשפחתה לא לשוב לקיבוץ, והציעו ש"יעברו לתל אביב או לניו יורק". אגם הוסיפה כי זה היה המסר של המחבלים לפני ששחררו אותם: "'אל תזכרו את פנינו. ותושבי עזה - טובים'".
