הקבינט המדיני-ביטחוני דן הערב (יום ראשון) במתווה החזרת הפועלים הפלסטינים מיהודה ושומרון, אחרי שחברי הקבינט החברתי-כלכלי הצביעו פה אחד נגד הצעת המטה לביטחון לאומי (המל"ל) וראש הממשלה להשיבם.
חרף ההתנגדות הגורפת של השרים, שמתחו ביקורת קשה על המל"ל, במערכת הביטחון - ובעיקר בצה"ל - קוראים לקבינט להשיב לעבודה בישראל ובהתנחלויות את הפועלים הפלסטינים. הם רואים בכך "גורם מרסן" לנפיצות ביהודה ושומרון, על רקע המלחמה שממוקדת בשלב זה ברצועת עזה. שב"כ לא מתנגד לכך גם כן, אך בהתניה של הגברת הפיקוח על הפועלים ובדיקות נוספות.
6 צפייה בגלריה
גורמי ביטחון: "אם הפלסטינים ביו"ש משיכו באיבוד פרנסתם כמכלכלים של 150 אלף משפחות, רף הייאוש יעלה"
(צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
שר הכלכלה ניר ברקת, שהביע בדיון הקבינט החברתי-כלכלי התנגדות חריפה למהלך, קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את הדיון מהקבינט להכרעת הממשלה. "זו סוגיה אסטרטגית עבור המדינה עם השלכות רחבות שצריכות להתקבל במליאת הממשלה", טען ברקת. "נגמרו הימים שישראל תהיה תלויה בידיים העובדות של הפועל הפלסטיני. מי שחושב שנקנה שקט באמצעות כסף לפלסטינים לא הפנים את לקחי השבת השחורה. כעת עלינו לפעול כדי לחתוך בירוקרטיות ולהכניס בהקדם עשרות אלפי פועלים ממדינות אחרות".
במל"ל הציעו בדיון להחמיר את הקריטריון לכניסה - מגיל 35 ומעלה, ונשואים. השרים אמרו שהיו מחבלים בגיל מבוגר מזה ונשואים, ובמל"ל השיבו רק שיהפכו את האישור לחד-יומי. השרים שאלו כיצד תתבצע סגירת המעגל אם הפלסטיני לא ישוב, ובמל"ל אמרו שבמקרה כזה ישתמשו באיכון טלפוני. השרים העלו תהיות נוספות לגבי המתווה, ואמרו כי לא קיבלו תשובות לשאלות רבות לגביו.
התחושה באותו דיון הייתה שלא נלמד דבר מהקונספציה שהייתה שרויה עד ה-7 באוקטובר. שרים טענו כי דברים זהים נאמרו בעבר לגבי עזה, ותהו מה ההבדל במובן זה מיהודה ושומרון. העובדה שהמשטרה הציגה עמדה הפוכה למל"ל ולשב"כ הטתה את הכף. המשטרה אמרה שתחת לחץ, הפועלים עלולים לבצע פיגוע או לחילופין להביא מידע לפיגוע. המשטרה, שגם ככה מתמודדת עם תופעת השוהים הבלתי חוקיים, תצטרך להתמודד עם נוספים אם יכנסו עוד עשרות אלפים.
הכותרת
הזירה המבעבעת ביהודה ושומרון
27:04
6 צפייה בגלריה
"מי שחושב שנקנה שקט באמצעות כסף, לא הפנים את לקחי ה-7 באוקטובר". השר ברקת
(צילום: עמית שאבי)
לפי הנתונים שיש בידי צה"ל, ביו"ש יש כ-150 אלף פלסטינים בעלי היתר עבודה בישראל או בהתנחלויות, שלא עובדים כבר כשלושה חודשים ולא מצליחים לפרנס כך את משפחתם. הסיבה לכך היא שהמלחמה פרצה ביום האחרון של חגי תשרי, שלאורכם הוטל כמדי שנה סגר על השטחים.
גם סוגיית העברת כספי הסילוקין לרשות הפלסטינית צפויה לעלות בקבינט, ולפי גורמי ביטחון מדובר ב"החלטה דרמטית" שתשפיע על היציבות הביטחונית הרעועה גם כך ביהודה ושומרון. "נכנסנו למלחמה בעזה אחרי השנה הקשה ביותר של טרור מיו"ש מאז האינתיפאדה השנייה, ואנשים כבר שכחו זאת", אמרו הגורמים.
"בניגוד למבצעים גדולים בעזה בעשור האחרון כמו צוק איתן ושומר החומות, הפעם הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון שומר על שקט רובו ככולו ולא יוצא להפר את הסדר או לפגע בכמויות שהכרנו בעבר. אם הם ימשיכו באיבוד פרנסתם כמכלכלים של 150 אלף משפחות, רף הייאוש יעלה".
6 צפייה בגלריה
השר גולדקנופף. טען כי אמורים להגיע לישראל כ-10,000 פועלים זרים - ואמר שלא צריך את הפועלים הפלסטינים
(צילום: רויטרס/Amir Cohen/Pool)
במערכת הביטחון הציעו מנגנוני פיקוח נוספים כדי להבטיח שהפועלים הפלסטינים שיחזרו לעבוד בישראל לא יבצעו פיגועים, ומזכירים כי לאורך השנים, מקרב המחבלים שביצעו פיגועים בישראל, רק כאחוז בודד היו בעלי היתר עבודה.
בנוסף, לקבינט יוצגו נתונים על הפגיעה הכלכלית בישראל בהיעדר פועלים פלסטינים, ולא רק בענף הבנייה - לפי הנתונים, הפגיעה למשק עלולה להגיע להיקף של כשישה מיליארד שקלים בחודש. יצוין כי בין 2018 ל-2021 נכנסו לשטחי יהודה ושומרון אלפי כלי נשק דרך אוטוסטרדת הברחות מירדן, שלל ממלחמת האזרחים בסוריה ובעיראק, מה שתרם לעלייה בטרור מאז 2021.
בינתיים, גם התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המייצגת מול המדינה את ענף הבנייה והתשתיות, הזהירה לקראת ההחלטה. "טרם 7 באוקטובר, עמדה מכסת העובדים הפלסטינים על קרוב ל-90 אלף", נמסר.
"הם כולם לא עובדים כבר חודשים בישראל. ככל שהממשלה והקבינטים, הביטחוני והכלכלי, יחלטו שלא להחזיר אותם עכשיו לעבודה בישראל, מוטלת על הממשלה חובה לייצר חלופה על ידי הבאת עובדים זרים באופן מיידי. כיום כמחצית מאתרי הבנייה משותקים והכנסות המדינה ממיסים מענף הבנייה צנחו וממשיכות לצנוח. קבלנים רבים כבר נמצאים על סף קריסה. ללא הבאת עובדים זרים מיידית, יגרם נזק בלתי הפיך לכלכלת ישראל".
מנגד, אנשים שהשתתפו בדיון אומרים שמה שבלט במהלכו הוא "קריסת הקונספציה": בעוד מערכת הביטחון עמדה על שלה, וטענה כי הכנסה מדורגת של פועלים תתרום ליציבות ולשקט, כל השרים - כולל שר הכלכלה ניר ברקת ושר הבינוי והשיכון - טענו שאפשר להסתדר בלעדיהם.
6 צפייה בגלריה
השרים דיכטר ובן צור. תמכו בהצעה, אבל לא הצביעו אחרי שהבינו שיש רוב גדול נגדה
(צילום: עמית שאבי, יאיר שגיא)
למעשה, כאמור, הצביעו השרים פה אחד נגד המלצת מערכת הביטחון. השרים אבי דיכטר ויואב בן צור, שהביעו תמיכה בהחלטה, היו בעמדת מיעוט ובחרו שלא להשתתף בהצבעה אחרי שהבינו כי ישנו רוב מוחץ נגדה.
לפי המתווה שהציגו במל"ל, דרושים בדחיפות 28 אלף עובדים, מהם 9,500 בענף החקלאות. אלו יצטרפו ל-8,000 שכבר קיבלו אישור מיוחד לעבוד בישראל. מנגד, נציג משרד הבינוי והשיכון טען כי בתוך שבועיים אמורים להגיע לישראל כ-10,000 פועלים זרים.
מי שמונה לפרויקטור האזרחי במלחמה שעובד תחת הקבינט החברתי-כלכלי, טל בסכס, אמר כי "סוגיית המחסור בידיים עובדות מעסיקה את כולנו, מדובר בנושא מורכב ובעל משמעויות רבות. המלחמה מהווה הזדמנות לגבש ולהאיץ תהליכים ארוכי טווח שייתנו מענה בצמצום התלות של המשק בעובדים פלסטינים על מנת לשמור על רציפות תפקודית ולמנוע תנודתיות".
6 צפייה בגלריה
ברקת וסער צעקו על נציגי המל"ל. "קשה להילחם בבירוקרטיה - אז אתם רוצים להכניס את הפלסטינים"
(צילום: אבי מועלם, אלכס קולומויסקי)
יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, אבי שמחון, תמך בדיון בעמדה כי יש לאפשר לפועלים להיכנס לעבוד בישראל, וציין כי נתניהו עצמו גם בעד המהלך. "הכלכלה לא תקרוס אבל תיבלם אם לא ייכנסו פועלים. מגזר הבנייה והתשתיות מושבת. זה נזק של עשרה מיליארד שקלים בחודש. לפחות במגזר הזה חייבים להכניס פועלים", אמר שמחון. השר בן צור אמר כי הוא סומך על גורמי הביטחון ועמדתם, אך הדגיש: "אני מסכים שצריך לא להכניס פועלים למרכזי הערים".
ברקת והשר גדעון סער, המתנגדים להכנסת הפועלים, צעקו על נציגי המל"ל ועל שמחון. ברקת תקף את המתווה: "אתם חיים את ב-6 באוקטובר. אתם לא מפנימים שהשתנו סדרי עולם. אנחנו לא מעוניינים להיות תלויים בפועלים הפלסטינים".
סער אמר מנגד לנציג המל"ל: "נדמה שהבאת הצעה שמטרתה לגרום לנו להחזיר את הפועלים הפלסטינים, זה הזוי. הצגתם פה קריטריון של הכנסת פועלים פלסטינים נשואים מעל גיל 35, אבל שכחתם לציין כמה פיגועים עשו נשואים מעל גיל 35. קשה להילחם בבירוקרטיה ולהביא פועלים אחרים אז אתם רוצים להכניס את הפלסטינים".
השתתפה בהכנת הכתבה: הילה ציאון
