"זה הסוף הכי רע שיכול להיות"
רס"מ (מיל') איתי פרי ז"ל
אלפי תושבי מודיעין ליוו למנוחות את רס"מ (מיל') איתי פרי ז"ל, תושב העיר בן 36 שנפל בקרב בחאן יונס. הדרך מביתו אל החלקה הצבאית בבית העלמין בעיר התמלאה בדגלי ישראל. אשתו הילה נפרדה בקול חנוק: "אני אוהבת אותך כל כך שמילים לא יכולות לתאר. אני עצובה כל כך שהגוף שלי לא יכול להכיל את הצער".
"אנשים כמוך פשוט אין. אין מי שלא אהב אותך, אין לב שלא כבשת עם החיוך הלבבי שלך והעיניים הזורחות. לב זהב וענק, ענק כל כך. כמה אהבת אותנו. את עידו, גיל, אורי ואותי. אני יודעת שאהבת, כי לא פספסת הזדמנות להראות לנו. בא לי להגיד לך שאהיה חזקה ואתגבר ושמור על הילדים. אבל האמת, כרגע אני לא יודעת איך אעשה זאת".
"בא לי להגיד לך שהיו לנו חיים מלאים ומושלמים והכל היה כל כך טוב, אבל זה היה כל כך קצר. בא לי להגיד לך שניצלנו כל רגע, אבל לקחו לנו אותך בחודשיים האחרונים שלך. בא לי להגיד לך שאתה גיבור, אבל לא רצית להיות גיבור. רק רצית את החיים שלך בחזרה".
"השבוע נפלה לי התמונה של החתונה. לרגע חשבתי, אולי, אבל מיד מחקתי את המחשבה. כתבתי לך כל השבוע כדי שכשתחזור תוכל להשלים את כל הרגעים שהיו. לרגע חשבתי שאולי לא תראה את ההודעות האלה, אבל לא האמנתי שבאמת יש מצב כזה. אבל מצד שני פחדתי שהיה לנו טוב מדי, שהיית טוב מדי, ושזו לא קלישאה שזה קורה לטובים ביותר".
"איתיוש שלי! זה היה קצר מדי, אבל זה היה טוב! אני יודעת שאהבת אותנו, אני יודעת שידעת והרגשת שאנחנו אוהבים אותך. אני עטופה באנשים שאוהבים אותך ואותי, אבל אני לבד. כל כך לבד. זה הסוף הכי רע שיכול להיות. אני לא יודעת איך ממשיכים מכאן, אבל אני מרגישה שבסוף נמצא את הדרך. למרות שכרגע זה נראה לי בלתי אפשרי, אני מבטיחה לעשות הכל כדי לשמור, להגן ולאהוב את הילדים גם מהלב שלך".
"מאלו שלוקחים משימה עד הסוף"
סרן (מיל') אליה יאנובסקי ז"ל
סרן (מיל') אליה יאנובסקי ז"ל, היה מפקד מחלקה בגדוד 8111 של חטיבה 5. הוא נפל בזירת המטענים בחאן יונס יחד עם ארבעה מחבריו לגדוד. אחיו, דניאל, כתב ל-ynet: "הוא גדל בשכונת בית וגן החרדית, אבל היה לו ברור תמיד שהוא הולך לשירות צבאי הכי קרבי שאפשר".
"הוא חלם חלומות גדולים על העתיד, על הטיולים, על התואר, ועל מעבר לארה"ב כדי לחוות משהו שונה", סיפר האח. "אליה בשבילי היא לא רק אח, הוא היה החבר הכי טוב שלי. אהבנו מאוד לטייל ברחבי הטבע ביחד. היה לנו קליק מיוחד בטיולים האלה. שנינו אהבנו לסתום את הפה וליהנות מהטבע בשקט ביחד".
"אליה גויס מ-7 באוקטובר ומאז היה בלחימה, גם ביישובים בעוטף וגם בתוך רצועת עזה. הוא היה בחור שקט, שמדבר במבט עמוק. למרות הפחד האישי שלו מהגרוע מכל, הוא פיקד על הלוחמים שלו ללא היסוס. הוא תמיד היה מאלו שלוקחים משימה והולכים איתה עד הסוף".
"אמרת שהחיים שלך לא יכולים להיות רגילים"
סגן נתנאל מנחם איתן ז"ל
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל הובא למנוחות סגן נתנאל מנחם איתן ז"ל, צוער בקורס קצינים ששירת כלוחם ביחידה 669. הוא נפצע קשה בסוף השבוע בקרבות ברצועה ואתמול מת מפצעיו. "תמיד אמרת לי שמה שהכי חשוב בעיניך בזוגיות זאת הערכה אחד כלפי השנייה. אז הנה, אני אומרת לך שאני מעריכה אותך וגאה בך ברמות שלא ניתן לתאר", ספדה לו חברתו הלל.
"תמיד אמרת לי שהחיים שלך לא יכולים להיות רגילים, שהם צריכים להיות חיי שליחות. הצלת חיים של אנשים, שזה הכי שליחות", הוסיפה. "שמונת החודשים האלה הם הכי טובים שהיו לי, תמיד אמרתי לך איך זה הגיוני שהכל כל כך מושלם? אתה, הקשר שלנו, אני חולמת? תמיד אמרתי לך שהחלום שלי זה שתציע לי נישואין ביום הולדת שלי, שיהיה מחר. אני אוהבת אותך אהבת נפש, לנצח".
האח יקיר ספד לנתנאל: "אחי הקטן, היינו קוראים אחד לשני בשמות מפגרים. שנינו לא ידענו להגיד מאיפה השמות האלה באו. אני באמת לא יודע מאיפה להתחיל, לא יודע מה אומרים, בדרך כלל זה התפקיד שלך. נתנאל שלי, אני מכיר אותך 22 שנה, אבל מכל הסיפורים אני מבין שלא באמת הכרתי אותך. אנחנו לא ברמה שלך נתנאל, וכנראה לא נבין מה ה' החליט בזה שאנחנו פה ואתה לא".
"נתי, חסרים אנשים כמוך. חיית חיים של שליחות ואידיאלים, תמיד חשבת איך אתה יכול לתרום בצניעות", ספד לו חבר ילדותו, עמנואל נחשוני. "מעולם לא האמנתי שתעזוב אותנו כל כך מהר נתי. היה לך כל כך הרבה להספיק בחיים האלה. אולי החיים ממשיכים, אך הם לא אותם חיים נעימים ומוכרים".
"תמיד חיפשת את האמת"
רס"מ (מיל') גדעון אילני ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"מ (מיל') גדעון אילני ז"ל, תושב עשהאל בן 35, שנפל בקרבות ברצועת עזה. "גדעוני אהוב שלי, איך אפשר לקבור אדם גדול כמוך? איזו אישיות הייתה לך, איזה בעל אוהב ומפנק היית, איזה אבא מסור היית לילדים שלנו. הלב מסרב להאמין והדמעות זולגות", ספדה רעייתו אסתי.
"תמיד חיפשת את האמת, איך להיות טוב יותר, איך להוסיף טוב לעולם. והכל בענווה, בשקט, בלי רעש וצלצולים. אתה בטח לא מאמין שאתה מטריח כל כך הרבה אנשים", הוסיפה. "היית כל כך אכפתי, מתחשב, גישרת בין עולמות שונים. כאב לך לראות מחלוקות ופילוג ותמיד רדפת אחרי השלום. באנו מעולמות שונים, ובכל זאת היינו כל כך דומים. אי אפשר היה שלא להסתדר איתך".
אחיו נדב ספד לו: "אחי הצעיר, האהוב והמתוק, החוסר והחלל ממש לא נתפסים. אני יכול ממש לדמיין אותך מסתכל עלינו מהשמיים עם החיוך התמידי והחצי מבויש שלך. היית ונשארת התינוק של המשפחה, גדלת להיות הילד, הנער, הגבר הכי לא מפונק. גדעון, היית צדיק בחייך ועוד יותר במותך".
"תודה על התמיכה בטוב ובקושי"
רס"ר (מיל') ארי יחיאל זנילמן ז"ל
רס"ר (מיל') ארי יחיאל זנילמן ז"ל, לוחם בחטיבה 5 מירושלים, נפל באירוע המטענים בחאן יונס. היום הוא הובא למנוחות בהר הרצל. "אתה איש של רוח, של רעיונות גדולים. המילים שיש לי רק ממעיטות מדמותך, לכן אני בוחרת להגיד תודה אהוב שלי, שהבאת לי מהיושרה הפנימית שלך", ספדה רעייתו חוה.
"תודה על התמיכה בטוב ובקושי, בקריירה שלי, אפילו שהיא דרשה הקרבה ממך. תודה על המשפחה המדהימה שנתת לי ועל הילדים המדהימים שנתת לי", הוסיפה. "תודה לך שגם ברגעים שחשת חששות בחודשיים האחרונים תמיד דאגת להזכיר בשביל מה. תודה על הבישולים המעולים, על שטיפת כלים ומשק בית תוך כדי משרה ולימודים לתואר שני. תודה על הצמיחה המשותפת".
"אחי הגדול, האח האחראי והבוגר, הבן שנותן גאווה לאבא ואמא. אני לא מאמין שאני עומד כאן ומספיד אותך", ספד אחיו אלי. "לא מזמן, בתקופת ההפוגה, יצאנו לאכול ולא האמנתי שזאת תהיה הפעם האחרונה. לפני חודשיים וקצת נולדה לך מעיין, תינוקת כל כך קטנה. אנחנו מבטיחים שהיא תגדל לתוך זיכרונות של איזה אבא היה לה".