בזירת המאבק בגרעין האיראני ובמלחמה האזורית שאיראן מנהלת באמצעות שליחים, מסתמנת מגמה חיובית מנקודת ראות ישראלית. בנאומו בכנס של המכון האמריקני ASPEN בארה"ב, ציין שר הביטחון בני גנץ כמה עובדות שמתכתבות עם הגישה האמריקנית.
בהתאם לדברי גנץ, ישראל יכולה כבר היום למנוע באופן עצמאי ממשטר האייתוללות ברפובליקה האיסלאמית להשיג נשק גרעיני, אבל היא תשתמש בכוחה וביכולותיה רק כמוצא אחרון. גנץ ציין כמובן שישראל ממשיכה בהכנות לתקיפה אפשרית באיראן, והוסיף כי הוא מקווה שארה"ב תתמוך בהכנות אלה.
דיפלומט בחרייני בכיר שדיבר אחריו, רמז בתשובה לשאלה שארצו עשויה לתמוך במתקפה כזו על איראן. בחריין היא נמל הבית של הצי החמישי האמריקני שמשייט במימי המפרץ הפרסי מול חופי איראן, ומהווה למעשה מטריית הגנה ימית לחופש השיט וייצוא הנפט של המדינות הערביות יצרניות הנפט והגז ששוכנות לחופי המפרץ.
רמז מפורש כזה מפי דיפלומט בחרייני בכיר, מיד לאחר דברים שאמר שר הביטחון של ישראל, יוצר רושם ברור כי הביקור של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן באזור כלל הישגים מעבר למה שהוצג בפומבי בכל הקשור לבלימת איראן. ייתכן מאוד שמדובר בנכונות אמריקנית לספק לישראל חימושים וציוד התקפיים שהיא לא מייצרת בעצמה ואשר יכולים לסייע לה להתגבר על ההתבצרות מתחת לאדמה של תוכנית הגרעין האיראנית ועל מערך ההגנה האווירית שלה.
המשמעות היא שגם אם ארה"ב לא תפעל יחד עם ישראל, היא תנהג כפי שהיא עושה זאת יחד עם נאט"ו באוקראינה. כלומר, תיתן לישראל את הכלים לבצע את העבודה בעצמה ובמקביל תתגבר את יכולות ההגנה של ישראל מפני טילים, רקטות וכטב"מים מכל הסוגים שיונחתו עליה על-ידי האיראנים, חיזבאללה וחמאס - מה שככל הנראה יקרה אם ישראל תתקוף באיראן.
חשוב לציין שוב שגנץ אמר שישראל תשתמש באופציה הצבאית רק כמוצא אחרון. בכך אימץ שר הביטחון את הנוסחה שבה השתמש הנשיא האמריקני בריאיון ליונית לוי בחדשות קשת ערב ביקורו בישראל. גם ביידן אמר שייתכן כי ארה"ב תשתמש באופציה הצבאית, אבל הדגיש "רק כמוצא אחרון". גנץ הוסיף ואמר בכנס הביטחון בארה"ב כי להתחייבותו של הנשיא ביידן בביקורו האחרון במזרח התיכון שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, יש משמעות חשובה ביותר.
גנץ לא פירט, אבל זוהי אינדיקציה נוספת שביקור ביידן במזרח התיכון קידם בצורה ניכרת ומשמעותית ביותר את המאמצים של המחנה הפרו-מערבי במזרח התיכון בהובלת ארה"ב, למנוע מאיראן מלפתח ולייצר נשק גרעיני. אף על פי שמדובר ברמזים, אפשר לומר בזהירות שהתיאום הביטחוני בין ארה"ב, ישראל והמדינות הסוניות המתונות הוא היום יותר מעשי ויותר הדוק מאי פעם.
לכל אלה צריך להוסיף הסתייגות אחת. לא ברור עד כמה עמדתו של שר הביטחון גנץ וההבנות שהשיגו הוא ואנשיו עם ממשל ביידן יחייבו את הממשלה הבאה שתקום בירושלים אחרי הבחירות הקרובות. גנץ וראש הממשלה יאיר לפיד כנראה מתואמים עם האמריקנים בנושא הגרעין והמלחמה האזורית האיראנית יותר מאשר בזמנו של ראש הממשלה הקודם נפתלי בנט, ובוודאי מאשר בתקופה שבה בנימין נתניהו היה ראש הממשלה וניהל מדיניות לעומתית ומתריסה בנושא האיראני מול ממשלי ביידן וברק אובמה.
מה רוצה נסראללה?
החדשות הפחות טובות של השבוע מגיעות אלינו לכאורה מגבולנו הצפוני. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה החריף השבוע את התבטאויותיו ואיומיו הנוגעים למחלוקת על המים הכלכליים בין לבנון לישראל. האיומים האלה, כשברקע שיגור המל"טים על-ידי חיזבאללה לעבר אסדת קידוח הגז כריש שפועלת בתחום המים הכלכליים של ישראל, מעוררים דאגה בדרג המדיני בירושלים ופרשנויות באותה רוח בתקשורת הישראלית.
בקהילת המודיעין, לעומת זאת, סבורים שנסראללה פועל ובעיקר מדבר יותר מתסכול ורצון להסיח את דעת הקהל הלבנונית מצרותיה, יותר ממה שהוא מתכוון להיכנס לעימות קינטי עם ישראל עקב המחלוקת בין לבנון לישראל על המים הכלכליים, ובעיקר עקב איומו לא לאפשר לאסדת קידוח הגז כריש שמתוכננת להתחיל בהפקה מלאה בספטמבר השנה.
גורם ביטחוני רם-דרג ישראלי מציין שהתסכול של נסראללה שהציבור הלבנוני מאשים אותו במצב הכלכלי הנואש של לבנון (בקושי שעתיים חשמל ביום), עלול להוביל את מזכ"ל חיזבאללה למתוח את החבל ואולי אפילו לנסות לפתח עימות מוגבל עם ישראל.
נסראללה רוצה שגם אם יהיו הישגים למשא ומתן על המים הכלכליים בתיווך האמריקני, הם ייזקפו לזכותו ולזכות נשקו של חיזבאללה שמתיימר להיות מגן לבנון והאינטרסים שלה. ייתכן אפילו שנסראללה ינסה לנהל כמה ימי קרב על רקע נושא המים הכלכליים גם כדי לרצות את פטרוניו האיראניים.
ואולם, מול זה יש שני גורמים מרסנים עוצמתיים שפועלים על נסראללה. הוא זוכר היטב את החישוב המוטעה שעשה ב-2006, כשאנשיו ארבו לסיור ישראלי וכתוצאה מכך פרצה מלחמת לבנון השנייה שבמהלכה דרום מדינתו כמעט הוחרב. הוא גם ספג נזיפה קשה מהאיראנים על בזבוז ארסנל הרקטות והטילים שהם נתנו לו כדי לשחרר את סמיר קונטאר ועוד כמה לבנונים שהיו עצורים בישראל.
נסראללה עשה זאת משום שחשב כי הממשלה עם העומד בראשה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ כמנהיגים לא מנוסים, לא ייצאו נגדו בכל הכוח. הוא הודה שטעה ולא העלה בדעתו שישראל תצא למלחמה ותגיב בכל העוצמה שלרשותה. המצב כיום דומה וייתכן שנסראללה סבור שממשלת המעבר של לפיד וגנץ לא תגיב על התגרויותיו בכל הכוח כדי שלא לחבל בסיכוייה בבחירות.
הנימוק השני המרסן את נסראללה הוא העובדה שהאיראנים הבהירו לו אז וגם היום שארסנל הטילים, הרקטות והכטב"מים שטהרן נתנה לו, מיועד לשימוש במקרה שישראל תפעל נגד איראן ולא לצרכים תעמולתיים או פוליטיים מקומיים של חיזבאללה שנמצא במצוקה לדעת הקהל הלבנוני. רק באישור איראן נסראללה יפתח בעימות שאת תוצאותיו הוא מתקשה לחזות.
בהקשר זה כדאי שנסראללה יידע שהוויכוח האמיתי שמתנהל כעת בישראל הוא אם לנצל את איומיו של נסראללה לטעויות שהוא עומד לעשות כדי לבצע מה שנקרא התקפה מקדימה שתנטרל בצורה יסודית את איום הטילים והכטב"מים המדויקים שנשקף לעורף הישראלי מהארסנל שבידי חיזבאללה.
יש אסכולה במערכת הביטחון שאומרת שאם נסראללה יעשה את הטעות ויפתח בימי קרב, זו הזדמנות עבורנו יותר מאשר איום, מה גם שאיראן עכשיו מתגברת את מערך ההגנה האווירי של חיזבאללה בלבנון ועדיף גם לקטוע אתגר זה לפני שהוא הופך למעצים ומסכן באמת את חופש הפעולה האווירי של ישראל במזרח התיכון.
אפשר לסכם ולומר שנסראללה כנראה מודע לכל אלה ולכן כנראה הקיץ יעבור בשקט ורוב הסיכויים שאסדת כריש תוכל להפיק גז כבר בספטמבר. חייבים להוסיף הערת אזהרה - המזרח התיכן כידוע הוא ממלכת חוסר ההיגיון וההסלמות הבלתי-צפויות. לכן, וזו עובדה, פיקוד הצפון מתכונן במרץ כדי להתמודד עם התרחיש הגרוע ביותר שעלול להתפתח בזירה הלבנונית, כולל למלחמה בהיקף מלא.