ידידי הוותיק, פקיד בכיר בממשלת אירלנד, העביר אליי שתי תמונות שמספרות סיפור דומה. בתמונה הראשונה, לפני כשנתיים, נראים עשרות פליטים סורים ברגע נחיתתם בדבלין. בתמונה השנייה, מהשבועות האחרונים, מזהים מיד נשים, ילדים וקשישים, פליטים מאוקראינה. לבד מצבע השיער קשה להבחין מנין הגיעו. ארשת הפנים זהה, מקרינה בהלה. עכשיו, מספר הפקיד הבכיר, גויסו הפליטים הסורים "לחנוך" את האוקראינים בבואם למחנות הקליטה. ה"וותיקים" מסייעים בהשגת מצרכי יסוד, תרופות וכלי מיטה.
בסוף השבוע העולם הופתע מהופעתו המתוקשרת של בשאר אסד בנסיכויות המפרץ. כל כך נדהם, עד ששר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן ביטל גיחה מתוכננת לנסיכויות, כי לא עודכן לגבי הביקור. וושינגטון הזדרזה להגיב במילים חריפות, בעוד הנשיא הסורי מצטלם בנינוחות על מרפסת ביתו הפרטי של שליט אבו-דאבי.
חשוב לשים לב לעיתוי המטריד של הביקור: בדיוק כשמלאו 11 שנים למלחמת האזרחים שהתפרצה בעיירה הסורית דרעא שעל גבול ירדן. עשרות ילדים סורים נזרקו אז לבתי סוהר. חלקם מתו בעינויים קשים. אחרים חזרו נכים. דווקא את התאריך הזה בחר אסד, לא במקרה, ליציאתו הראשונה – מותר בהחלט לקבוע שזאת יציאה היסטורית – למדינה ערבית. זה מסר ברור לאזרח הסורי, לראשי המדינות המערביות, ובעיקר לממשל האמריקני: אסד, וגם מארחיו במפרץ, מצפצפים על כולם.
זה פלונטר מסובך מאוד לישראל: מצד אחד, הברית האסטרטגית עם ארה"ב חשובה מאין כמוה. מצד שני, דווקא הידידותיה החדשות במפרץ, ומצרים וגם סעודיה, הולכות ומתרחקות מוושינגטון
11 שנים חלפו מאז פעלו הנסיכויות לסילוק סוריה מהליגה הערבית. עכשיו אותם המנהיגים מכירים בעובדה שאסד הוא לא רק מנהיג קיים – גם אם בזכות הרוסים והאיראנים – אלא שבאמצעות הידוק מחדש של היחסים איתו הולך ונסגר חשבון ארוך עם ממשל ביידן. כבר עכשיו נערכים להחזרת סוריה לחיקה של הליגה הערבית.
אי אפשר להתעלם מהמרירות של ה"טובים" בעולם הערבי כלפי ממשל ביידן. אם ניקח כדוגמה את סעודיה שאיתה הממשל נמנע מהידברות, או את מצרים שביידן שולח אליה אינספור איתותים חריפים בגלל בעיית זכויות האדם. ביידן נתפס כמי שמתעקש להתעלם מבני הברית הסונים, לטובת משא ומתן עקר על הסכם הגרעין עם השיעים של איראן. ועכשיו ביידן מכריז על פתיחת השערים אל מול נסיכות קטאר הבעייתית, המקורבת לאיראן, לתנועת האחים המוסלמים ולממשל בעזה. לכן לא מפתיע גם שמדינות המפרץ מתחמקות עתה בכוונה מדרישת וושינגטון להגדיל את מכסות ייצור הנפט.
סמדר פריתומריקוזה פלונטר מסובך מאוד לישראל: מצד אחד, הברית האסטרטגית עם ארה"ב חשובה מאין כמוה. מצד שני, דווקא שלוש ידידותיה החדשות של ישראל במפרץ, ומצרים וגם סעודיה, הולכות ומתרחקות מוושינגטון.
ועוד לא הזכרנו את הנושא הפלסטיני, כשארה"ב של ביידן שולחת איתותים צורמים לממשלת בנט. מה יקרה, למשל, אם תפרוץ הסלמה פתאומית בזירה הפלסטינית? באיזה צד יתייצבו בני הברית שלנו בוושינגטון? ואם יתחדשו ניסיונות העימות מעזה, בגיבוי איראני, כשהממשל בוושינגטון לוחץ להוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור?
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
