משרד החוץ הבריטי אישר בצהריים (יום א') כי החמוש שלקח אמש בשבי ארבעה בני ערובה בבית כנסת בקוליוויל שבטקסס הוא אזרח בריטניה. שמו של האיש, שנהרג אחרי שכל ארבעת החטופים השתחררו, טרם נחשף.
קונסולית ישראל ביוסטון מדברת באולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
רב בית הכנסת צ'רלי סייטרון-ווקר, שהיה אחד החטופים, פרסם בצהריים הודעת הודיה בפייסבוק – התגובה הראשונה של אחד מבני הערובה. "אני אסיר תודה ומלא הערכה על כל התפילות והאהבה והתמיכה, כל כוחות אכיפת החוק ואנשי ההצלה שדאגו לנו, כל ההכשרה הביטחונית שעזרה להציל אותנו", כתב. "אני אסיר תודה למשפחתי, אסיר תודה לקהילת בית ישראל, לקהילה היהודית, לקהילת בני האדם. אני אסיר תודה שיצאנו מזה. אני אסיר תודה שאני חי". לפוסט שפרסם צירף הרב תגובה: "עכשיו, אחרי שאמרתי את זה, אולי אוכל סוף סוף לישון. שולח אהבה וחמלה לכולם!".
ארבעת בני הערובה שבהם החזיק החוטף שוחררו לפנות בוקר: שלושה מהם שוחררו כ-12 שעות אחרי שהחל המשבר, ואחד שוחרר כשלוש שעות קודם לכן. זמן קצר לפני שפורסמה הודעת המשטרה על שחרורם נשמעו קולות ירי ופיצוצים מתוך בית הכנסת, ובתיעוד דרמטי נראו שניים מהחטופים נמלטים בריצה. אדם כלשהו, כנראה החוטף, נראה בשלב הזה שולף נשק ורודף אחריהם, ואז החלה הסתערות הכוחות עליו. במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר מכן נמסר כי החוטף מת.
תיעוד: בני הערובה בורחים מבית הכנסת
5 צפייה בגלריה
בית הכנסת בקוליוויל, בבוקר שאחרי משבר בני הערובה. "הרב שמקדם בברכה את כולם"
(צילום: AP)
מפקד משטרת קוליוויל, מייקל מילר, אמר כי המבצע היה "מוצלח במיוחד", וציין כי ארבעת בני הערובה לא נזקקו לטיפול רפואי וכי החוטף לא פגע בהם. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שיבח את הכוחות על המבצע, ובהודעה שפרסם בטוויטר כתב: "אנחנו שולחים אהבה וכוח לחברי קהילת בית ישראל בקוליוויל ולקהילה היהודית. בימים הקרובים נלמד עוד על מניעיו של החוטף, אבל בכל מקרה נעמוד נגד האנטישמיות ונגד עליית הקיצוניות במדינה. אלה מי שאנחנו, והלילה – אנשי אכיפת החוק הסבו גאווה לכולנו".
גם מישראל הגיעו תגובות. ראש הממשלה נפתלי בנט מסר כי הוא אסיר תודה על כך שבני הערובה חולצו: "אני משבח את סוכנויות אכיפת החוק והצוותים בשטח שהגיבו במהירות ובאומץ כדי להבטיח את שלומם של בני הערובה. אירוע זה הוא תזכורת לכך שהאנטישמיות עדיין קיימת ועלינו להמשיך להילחם בה ברחבי העולם. לקהילה היהודית בקוליוויל וברחבי העולם: אתם לא לבד – אנחנו עומדים מאוחדים אתכם".
הדיווח הראשוני על האירוע בבית הכנסת הגיע אמש בסביבות 21:30 שעון ישראל. בדיווח ההוא נמסר כי גבר מוסלמי מתבצר עם בני הערובה בבית הכנסת הרפורמי וטוען שיש ברשותו חומרי נפץ. בשידור חי בדף הפייסבוק של בית הכנסת נשמע החוטף מדבר בטלפון עם נציגי המשטרה ומאיים עליהם שלא ייכנסו למקום: "אם מישהו ינסה להיכנס לבניין הזה, אני אומר לכם, כולם ימותו", איים על השוטרים בטלפון. השידור החי מבית הכנסת בטקסס נקטע אחרי שעה קלה, ולפני כן עוד נשמע החוטף אומר: "אני הולך למות. אל תבכו עליי. אתם שומעים? אני הולך למות".
לפי דיווחים בארה"ב, במהלך המגעים בינו לבין ה-FBI דרש החוטף לשחרר מהכלא את המחבלת עאפיה סידיקי, מדענית ילידת פקיסטן המכונה "ליידי אל-קאעידה". סידיקי, שבשנות ה-90 השלימה תואר בביולוגיה באוניברסיטת MIT בבוסטון אבל עברה הקצנה, נעצרה באפגניסטן ב-2008 כשברשותה שני קילוגרם ציאניד ותוכניות למתקפה כימית בניו יורק. היא הוסגרה לארה"ב ב-2010, ונידונה ל-86 שנות מאסר בגין ניסיון לרצוח חיילים אמריקנים. מאז היא מוחזקת בכלא בבסיס חיל האוויר האמריקני השוכן במרחק של פחות מ-5 קילומטרים מבית הכנסת.
האזינו: החמוש תועד בשידור החי מבית הכנסת בפייסבוק
(מתוך פייסבוק)
לפי דיווחים בארה"ב, החוטף מבית הכנסת טען כי סידיקי היא אחותו, אבל לפנות בוקר אמר עורך דינה של האסירה כי אין בין השניים שום קשר משפחתי והיא אינה קשורה למתחולל בבית הכנסת. "היא לא רוצה שינקטו אלימות – ובמיוחד לא שיקשרו זאת לשמה", אמר עורך הדין. "ברור שלה ולמשפחתה אין שום קשר לזה. זה נורא לראות את שמה מוכתם". יצוין כי בגיל 21 התרברבה סידיקי בפני חבריה לספסל הלימודים שתשמח להיכלל ברשימת המבוקשים ביותר של ה-FBI, ובמהלך משפטה בעשור שעבר היא דרשה שכל חבר המושבעים יעבור בדיקת DNA כדי לגלות אם יש ביניהם יהודים.
הרב סייטרון-ווקר, שהיה אחד מבני הערובה אמש והגיב לראשונה בצהריים, משמש כרב של קהילת בית ישראל מאז 2006. בביוגרפיה שלו נכתב כי הוא מבקש להטמיע בקהילה רוחניות וחמלה, וכי הוא אוהב את כולם ומקדם בברכה לקהילה שלו כל אדם, בכלל זה להט"בים. מייסדת הקהילה, אנה סלטון אייזן, ששימשה גם כנשיאה של בית הכנסת, מספרת שחברים בו כ-140 איש, ושסיטרון-ווקר פעל רבות כדי לבסס קשרים בין הקהילה לבין מאמיני דתות אחרות, בין השאר באמצעות השתתפות בצעדות למען השלום.
