מפתה להתייחס לאמירה בדיון בערוץ 14 על "העצלנים מעיירות הפיתוח" שמעזים להכריח את "נתניהו והליכוד לעמול ולהתחנן שיצביעו בעדם" כאל עוד פרובוקציה שזו כל מטרתה: להטות את השיח לכיוונה. הפיתוי רב כי אם זו פרובוקציה, אז הנכון ביותר הוא לא להדהד אותה אלא פשוט לתת לה לכלות את עצמה. למרבה הצער, הפעם זה לא אפשרי - כי האמירה הזו מייצגת תפיסת עומק הרסנית שאופיינית (שוב, למרבה הצער) לא רק למנפיקי האמירה האווילית הנוכחית, אלא כמעט לכל השותפים במעשה השלטוני שלנו, לרבות אלה שמזדעזעים עתה ממנה.
תפיסה אדנותית זו, שרואה באנשי הפריפריה החברתית בריות נחותות שאינן יודעות מה טוב להן, אינה מקורית, אלא יובאה מארה"ב הישר מהמודל האמריקני לטיפול בעוני, שחובר על ידי אוסקר לואיס ואומץ בחדווה רבה על ידי כל מפלגות השלטון בישראל. לפי מודל זה, הראשונים סובלים מ"אישיות עוני" שמתאפיינת בחוסר שליטה על דחפים, בעצלות, בהיעדר יכולות תכנון לחייהם ובעוד מגרעות אנושיות, שבעטיין, בין השאר, הם נמנעים מלהצביע ולקחת חלק במשחק הדמוקרטי. אימוץ המודל שהפך את המלחמה בעוני למלחמה בעניים, היה גם מקור ההצעות לקנוס את האזרחים שנמנעים מלהשתתף בבחירות: הרי בריות עצלות אלה יבינו רק דרך הכיס מה טוב להן, וייצאו להצביע.
עצוב שיש עוד בינינו מי שמחזיק באמונות אלה. אפילו ארה"ב הקפיטליסטית נפטרה מהן והבינה שהתנהגות האנשים שחיים בפריפריה אינה נובעת מפגמים באופיים, אלא היא תוצאה של מציאות חייהם. רוצים שהעניים יפסיקו לסבול מ"חוסר יציבות תעסוקתית"? תנו להם עבודות לא שוחקות בשכר הוגן שיאפשרו להם להתמיד בהן. רוצים שייצאו להצביע? שכנעו אותם שזה כדאי להם.
זו, אגב, נקודת העיוורון העיקרית באמירה הנוכחית: אם אתה רוצה שאנשי הפריפריה יצביעו בשבילך, תתאמץ לשכנעם במעשים. ההתייחסות אליהם כאל מי שבחירתם מובנת מאליה ולכן חבל לבזבז עליה משאבים מוכיחה בדיוק את צדקת אלה שמסרבים להצביע.
בניגוד למה שעולה מהאמירה, אנשי הפריפריה הוכיחו באינסוף דוגמאות את חוכמת בחירותיהם. החל מהורדת העבודה ב-1977, עבור במכה בה היכו את הליכוד של נתניהו ב-2006 (אחרי שהטיל גזרות כלכליות כשר אוצר) וכלה בהתרסקות ש"ס בבחירות האחרונות בכל העיירות שאין בהן ריכוזים חרדיים.
פרופ' יובל אלבשןלמגינת לבם של משווקי העצות ה"אסטרטגיות" המשומשות, הם הראשונים להבין שאין הבדל אמיתי בין אהוד ברק לבנימין נתניהו ובין מי שזועק "כסף לשכונות ולא להתנחלויות" למי שתומך באחרונות; כולם משרתים שיטה שלא באמת סופרת את האינטרסים שלהם, ויום אחרי הבחירות ישובו להתעלם מהם - כמו שקרה כל כך הרבה פעמים בעבר.
במילים ברורות יותר, אם כל מה שהשיטה מוכנה להעניק לתושבי הפריפריה זה או חמור ללא רגליים או פרה בלי עטינים - אין להם שום סיבה לקחת חלק במשחק הכוזב הזה ולתת לו לגיטימציה. זה היה נכון בשנות ה-70, זה היה נכון לפני 20 שנה וזה נכון גם בעידן שבו יש מי שמפמפם שמשפט נתניהו הוא הדבר החשוב ביותר בעולם ל"ישראל השנייה והמתוקה".
- יובל אלבשן הוא פרופ' למשפטים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
