ספירת הקולות בבחירות 2021
(צילום: משה מזרחי)
"תקווה חדשה" הוציאה בבחירות האחרונות יותר מ-13 מיליון שקלים מעל תקרת ההוצאות המותרת. כך עולה מדוח מימון המפלגות שפרסם היום (ג') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. על פי המבקר, יו"ר העבודה מרב מיכאלי חרגה מתקרת ההוצאות המותרות בפריימריז לראשות המפלגה.
בזמן שהמערכת הפוליטית נערכת לקראת יום הבחירות לכנסת ה-25, מבקר המדינה פרסם את דוחות הביקורת על הבחירות לכנסת ה-24, פעילות הסיעות בכנסת ה-23, והבחירות המקדימות במפלגות "הבית היהודי" ו"העבודה".
המבקר העיר לשלוש מפלגות בעקבות התנהלותן במערכת הבחירות הקודמת. תקווה חדשה נקנסה ב-250 אלף שקלים מימון מפלגות לאחר שחרגה ב-80% מתקרת ההוצאות המותרת. לפי המבקר, תקווה חדשה הוציאה 13,296,652 שקלים מעבר למה שהותר לה.
4 צפייה בגלריה
מטה תקווה חדשה בבחירות 2021. חרגו ב-80% מעל לתקרת ההוצאות המותרת
(צילום: קובי קואנקס )
גם מפלגת ימינה חרגה, אך רק ב-8% מהמותר. המפלגה הוציאה 1,119,891 שקלים מעבר למה שמותר, ונקנסה ב-50 אלף שקלים מימון מפלגות. על פי החוק, מפלגות שחרגו מתקרת המימון לא רשאיות לקבל החזר מהמדינה על החריגה – ונאלצות לספוג אותו בעצמן.
מפלגת ש"ס קיבלה אזהרה מהמבקר, לאחר שנמצאו הוצאות על תעמולה שלא בהתאם לחוק הבחירות.
מתקווה חדשה נמסר בתגובה: "המפלגה מכבדת את הכרעת המבקר ותפעל על פיה. יובהר, כי ההתנהלות הפיננסית לאורך כל מערכת הבחירות הקודמת הייתה שקולה, זהירה וללא דופי. התקציב תוכנן באופן קפדני ונעשו בו התאמות תוך כדי מערכת הבחירות לפי הערכת מנדטים. היות שמדובר במפלגה חדשה, תקרת ההוצאות נקבעת על פי מספר המנדטים שהתקבלו בבחירות בלבד, דבר המגדיל את רמת אי הוודאות".
הבחירות הסתיימו, הגירעון נשאר
דוח המבקר מעלה את המחיר הכבד שמשלם הציבור הישראלי על קיומה של מערכת הבחירות, בכל הקשור למימון המפלגות. לפי המבקר, רוב מוחלט של הכספים ששימשו את המפלגות בבחירות 2021 התקבלו מהמדינה – 165.2 מיליון שקלים שניתנו על ידי המדינה מתוך 174.5 מיליון שקלים.
למרות התקציבים הרבים, רוב מוחלט של הסיעות סיימו את מערכת הבחירות בגירעון. בראש הרשימה נמצאת תקווה חדשה עם גירעון של יותר מ-13 מיליון שקלים, אחריה יש עתיד עם גירעון של יותר מ-12 מיליון שקלים, ש"ס עם גירעון של יותר מ-9 מיליון שקלים, וימינה עם גירעון של יותר מ-6 מיליון שקלים.
4 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר ואבי מעוז. בין הסיעות היחידות שלא סיימו את הבחירות עם גירעון
(צילום: מטה עוצמה-נעם)
ארבע סיעות בלבד סיימו את מערכת הבחירות הקודמת עם יתרה ולא גירעון – דגל התורה (חלק מסיעת "יהדות התורה"), ושלוש המפלגות הנוספות החברות בסיעת "הציונות הדתית" (עוצמה יהודית, נעם והמפלגה שבאמצעותה הוצב נציג הסיעה ברשימת הליכוד).
המבקר ציין בדוח כי המפלגות משתמשות בדרך כלל בכספים של מימון המפלגות כדי לכסות את הגירעונות שהצטברו, ולכן "למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות. המבקר קרא למחוקקים לבחון מחדש את הדרך שבה מוקצים כספי מימון המפלגות.
החריגה של מיכאלי בפריימריז
מבקר המדינה עסק בדוח גם בבחירות המקדימות שנערכו לקראת בחירות 2021 במפלגות הבית היהודי והעבודה – הן לרשימה והן לראשות המפלגה. בבדיקת המועמדים בבחירות המקדימות לרשימת הבית היהודי ולראשותה לא נמצאו כל ליקויים, והמועמדים לא נעזרו במענקים מהמדינה.
המבקר מצא ליקויים בקרב שני מועמדים בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה – והורה להם לשלם כספים לקופת המדינה. מרב מיכאלי, שניצחה בפריימריז ועומדת בראשות המפלגה, חרגה ב-91 אלף שקלים מתקרת ההוצאות המותרת בפריימריז, ונדרשה לשלם לאוצר סך של 7,000 שקלים. מועמד נוסף, אבי שקד, חרג בכ-204 אלף שקלים מתקרת ההוצאות המותרת ונדרש לשלם 15 אלף שקלים.
דוח המבקר הציג גם את המענקים שקיבלו שמונה מהמועמדים בפריימריז לרשימת העבודה, שהצליחו להיבחר לכנסת, חלקם באמצעות החוק הנורווגי. כ-340 אלף שקלים העניקה המדינה למועמדים ממפלגת העבודה.
ח"כ גלעד קריב קיבל 120,549 שקלים, ח"כ רם שפע 94,339 שקלים, ח"כ אמילי מואטי קיבלה 81,718 שקלים, ח"כ אפרת רייטן קיבלה 13,367 שקלים, ח"כ נעמה לזימי קיבלה 10,109 שקלים, וח"כ אבתיסאם מראענה קיבלה 7,094 שקלים. שר התפוצות נחמן שי קיבל מענק של 6,782 שקלים והשר לביטחון פנים עמר בר-לב קיבל 5,954 שקלים.
הלוואות המפלגות, והסיעות שנעלמו ולא החזירו את הכסף
מבקר המדינה בחן את הפעילות הכלכלית של המפלגות בשנת הפעילות הקצרה של הכנסת ה-23, עוד לפני בחירות 2021. הדוח מציג את המצב הכלכלי הקשה של המפלגות.
לפי הנתונים שהתקבלו מחשבות הכנסת, נכון ליום 31.3.21, רוב המפלגות נמצאות בגירעון כלכלי. הגירעון הגדול הוא של הליכוד – 56,011,405 שקלים, למרות שמדובר בירידה מהשנה שקדמה למועד הבדיקה. בהמשך נמצאות גם ימינה עם גירעון של כמעט 12 מיליון שקלים, מרצ וש"ס עם יותר מ-9 מיליון שקלים.
עוד עולה מהדוח כי יתרת ההלוואות שנטלו הסיעות מהכנסת למימון הוצאותיהן עד ל-31.3.21 עמד על יותר מ-181 מיליון שקלים, מדובר בירידה של כארבעה מיליון שקלים בהשוואה לשנה שקדמה.
"נוכח ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות, נוצר מצב שבו הכנסת מסיימת את כהונתה מוקדם מהצפוי כך שהסיעות נותרות חייבות לכנסת סכומים גבוהים שאין ביכולתן להחזיר לאוצר המדינה עד לתום כהונת הכנסת", כתב המבקר בדוח.
שלוש מפלגות עדיין לא השיבו את כל כספי ההלוואות שנטלו מהכנסת – התנועה הירוקה של סתיו שפיר, עצמאות של אהוד ברק ו"הבית היהודי". עם השתיים הראשונות נחתם הסדר השבת כספים בין המדינה למפלגות, אך עד עתה הושבו רק 696 אלף שקלים על ידי התנועה הירוקה. בסך הכל חייבות שתי המפלגות כ-7.2 מיליון שקלים. בנוסף, סיעת הבית היהודי טרם פרעה יתרת הלוואה בסך כ-3.2 מיליון שקלים ולא נחתם הסדר מול הכנסת להשבת החוב.
דוח המבקר מציג גם תופעה הפוכה – ארבע מפלגות שנותרו עם כספי מימון מהמדינה, חדלו מלהתקיים בכנסת, ועדיין לא השיבו את הכספים. זאת למרות שהחוק דורש מסיעה שכבר לא מיוצגת בכנסת, ונותרו אצלה עודפים של מימון מפלגות, להשיב את הכספים.
4 צפייה בגלריה
אורלי לוי-אבקסיס באירוע של מפלגת גשר. היחידה שהחזירה את הכספים העודפים
(צילום: מוטי קמחי)
מפלגת גשר, שחדלה מלהתקיים כסיעה בכנסת ה-24, נותרו עודפים של כ-1.3 מיליון שקלים, מפלגת כולנו נותרה עם עודפים של כ-5.8 מיליון שקלים, ומפלגת תל"ם נותרה עם כ-4.6 מיליון שקלים. בנוסף, המבקר ציין כי מפלגת התנועה של ציפי לבני, שאינה מיוצגת מאז הכנסת ה-21, נותרה עם כ-1.3 מיליון שקלים.
המבקר ציין כי המפלגה היחידה שהשיבה כספים עד עתה היא גשר, שהחזירה כמעט את כל הכספים שנותרו אצלה. המפלגות האחרות תירצו את השארת הכספים בטענות שונות. אחת טענה שבכוונתה להתמודד בעתיד בבחירות לכנסת, לרשויות המקומיות ולהסתדרות, ועל כן יש להשאיר את יתרות הכספים אצלה כדי שפעילותה תימשך. אחרת טענה כי היא שומרת את הכספים כדי להתמודד עם תביעות עתידיות עד לסוף תקופת ההתיישנות.
שתי סיעות נקנסו על ידי המבקר לאחר שלא דיווחו לרשות המיסים ולא העבירו לה את המס המיוחד שניכו משכר פעילים ועובדים. כך, למשל, לסיעת אגודת ישראל (חלק מיהדות התורה) נותר חוב לרשות המיסים בסך של כ-2.4 מיליון שקלים, שמחציתו שולם בעקבות הביקורת. המבקר קנס את הסיעה ב-100 אלף שקלים מימון מפלגות
סיעת הליכוד דיווחה לרשות המיסים רק בדצמבר 2021 על העסקת העובדים בארבע מערכות הבחירות האחרונות. החוב של הליכוד לרשות המיסים עמד בזמן הביקורת על יותר מ-20 מיליון שקלים. המבקר קנס את הליכוד ב-250 אלף שקלים מימון מפלגות.
