היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הזהירה הערב (יום ה') את שרי הממשלה מפני ניסיון להשפיע פוליטית על שיקול דעתם המקצועי של אנשי אכיפת החוק במדינה, בתגובה למכתב שפורסם ב-ynet ובו דרישות למידע שהציג בפניה מזכיר הממשלה בכל הנוגע להפגנות. בהרב-מיארה הבהירה במכתב שכתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי היא ונציגי מערכת אכיפת החוק סבורים שלא ראוי להתייחס למקרים קונקרטיים בישיבת הממשלה המתוכננת על מדיניות האכיפה במחאות, ורמזה כי הדיון נגוע בניגוד עניינים - מאחר שהמחאה היא נגד הממשלה המכהנת.
לקריאת התגובה המלאה של היועמ"שית - לחצו כאן
"מהמכתב עולה שבכוונת הממשלה לעסוק באופן הפעלת הכוח המשטרתי באירועי מחאה קונקרטיים נגד מדיניותה, כמו גם בהחלטות רשויות אכיפת החוק ביחס לנקיטת הליכים פליליים כלפי משתתפים באירועי מחאה", כתבה בהתייחסה למכתבו של מזכיר הממשלה מהיום, בנוגע לישיבה שזימן ראש הממשלה בעניין פעילות מערכת אכיפת החוק בקשר למחאה.
היא הוסיפה כי "מערכת אכיפת החוק מחויבת להפעיל את הסמכויות שנמסרו לה בדין, באופן מקצועי ועצמאי. עצמאות זו מהווה ערובה מרכזית לשמירת זכויות האדם. דווקא בעת מחאה נגד מדיניות הממשלה ושריה, על הממשלה להקפיד הקפדה יתרה להימנע מפעולות שיש בהן כדי להתפרש כניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי על שיקול הדעת המקצועי של גורמי אכיפת החוק".
לדברי היועמ"שית, "קיום הדיון במתכונת האמורה במכתבו של מזכיר הממשלה, בעיתוי הנוכחי, בעיצומה של מחאה נגד מדיניות הממשלה ושריה, מעורר קושי רב. למעשה, הממשלה מבקשת לדון באירועים קונקרטיים הקשורים למחאה נגד מדיניותה. זאת ועוד, חלק ממשתתפי הישיבה הם בעלי עניין אישי המטופל בימים אלה ממש על ידי מערכת אכיפת החוק".
"אבקש להתייחס מראש לגבולותיו של הדיון", כתבה בהרב-מיארה. "נציגי מערכת אכיפת החוק ואני בראשם, נתייחס, כמבוקש, לעקרונות המנחים בטיפול באירועים מהסוג הנדון; ואולם, אין זה אפשרי, או ראוי, כי נתייחס במישרין או בעקיפין למקרים קונקרטיים, אשר הטיפול בהם כפוף כאמור לעקרון שיקול הדעת המקצועי והעצמאי של מערכת אכיפת החוק".
עוד הוסיפה כי "מדינה דמוקרטית מחויבת לקיים איזון ראוי בין מעמדה הרם והייחודי של זכות היסוד לחופש ביטוי לבין האינטרס הציבורי בשמירה על סדר ציבורי, על ביטחון אישי וזכויות אחרות, הן של הציבור הרחב והן של ציבור המוחים. נוסחאות האיזון התגבשו במשך שנים בפסיקת בית המשפט העליון. לפי הדין, שיקול הדעת המקצועי והעצמאי באשר ליישום העקרונות בכלליים במקרים פרטניים, מסור בידי גורמי מערכת אכיפת החוק, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה".
"כפי שהבהרתי בדיון הקודם, אני עורכת באופן שוטף הערכות מצב בהשתתפות כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים מתוך הכרה בחשיבות הנושא ובמורכבותו", כתבה עוד היועמ"שית. "מהערכות המצב שקיימתי, לרבות בימים האחרונים, עולה תמונה לפי המערכות נותנות עדיפות גבוהה לטיפול בנושא, ופועלות במישור המבצעי ובמישור אכיפת החוק הפלילי, באופן עקבי ושוויוני. דרך פעולה זו של מערכת אכיפת החוק, המפעילה שיקול דעת מקצועי עצמאי בכל מקרה קונקרטי, מהווה ערובה מרכזית לשמירת זכויות יסוד בכלל והזכות לחופש ביטוי בפרט".
שר המשפטים יריב לוין כינה את תגובת היועמ"שית למזכיר הממשלה "מטרידה". "היא מתעלמת מהפגיעה המתמשכת וחסרת התקדים בזכויות היסוד של מיליוני אזרחים להגיע בבטחה לעבודה, לבית חולים, לגישה חופשית לשדה התעופה וכדומה. שנית, היא מתעלמת מהאכיפה הבררנית המסוכנת שמתקיימת היום וזועקת לשמים, לעומת הטיפול הדרקוני במחאות אחרות, כגון אלו של מתנגדי ההתנתקות, יוצאי אתיופיה, הציבור החרדי, ציבור המתיישבים והציבור הערבי", אמר לוין.
לדבריו, "זכות המחאה במסגרת החוק היא מקודשת ואינה נתונה לשום ויכוח, אבל הפרות חוק מאסיביות והסתה לאלימות ולאי ציות לחוק, מחייבות מדיניות אכיפה ברורה ואחידה. על כך נדרוש תשובות בישיבת הממשלה הקרובה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טען כי בהרב-מיארה "פוגעת אנושות בשלטון החוק ובאמון הציבור", והשווה אותה לניצב עמי אשד - שתקף אותו אתמול בחריפות כשהודיע על פרישה מהמשטרה. "במקום לעשות את תפקידה ולאכוף את החוק, היא הופכת לפוליטיקאית במדים, חורגת מסמכותה, ועובדת על מלא בשירות האופוזיציה. אין פגיעה בשלטון החוק יותר מאשר התנהלותה הפוליטית המופקרת של היועמ"שית", טען בן גביר.
4 צפייה בגלריה
הפגנה מול ביתה של גילה גמליאל בתל אביב. "לא ראוי להתייחס למקרים קונקרטיים כשהמחאה בעיצומה"
(צילום: עדו למפרט)
בדיון שאמור להתקיים בישיבת הממשלה ביום ראשון, לפי מזכיר הממשלה, תידרש בהרב-מיארה להשיב לשאלות השרים בכל הנוגע למדיניות האכיפה "באשר לאיומים ופגיעה בנבחרי ציבור, קריאות למרי אזרחי ואי-ציות לחוק, חסימת כבישים ושביתות בלתי-חוקיות". ב-ynet פורסם מוקדם יותר מכתב השאלות המתריסות שהועבר ליועצת על ידי מזכיר הממשלה יוסי פוקס לקראת הישיבה, ובו פירוט המידע שמבקשת הממשלה לקבל.
"נבקשכם להיערך למתן תשובות לשאלות הבאות, כאשר נודה על קבלת נתוני השוואה בכל אחת מן השאלות בין אירועי המחאה נגד הרפורמה המשפטית בחצי השנה החולפת לאירועי המחאה נגד תוכנית ההתנתקות בשנת 2005 ולאירועי המחאה של יוצאי אתיופיה בשנת 2019", נכתב במסמך, שכולל שבעה סעיפים.
