בג"ץ הודיע בצהריים (יום ד') כי סבסוד מעונות היום למשפחות של אברכים יימשך עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. מדובר בהחלטה בעתירה שהוגשה בעקבות אחת ההחלטות הראשונות של שר האוצר אביגדור ליברמן שעוררה סערה בקרב ציבור החרדים.
השופטים קבעו פה אחד כי הוראת המעבר אשר נקבעה ביחס להחלתם של מבחני התמיכה לסבסוד שכר הלימוד במעונות היום - ולפיה משפחות האברכים ייהנו מסבסוד רק עד אמצע שנת הלימודים הנוכחית - אינה עולה בקנה אחד עם כללי המשפט המינהלי.
בדעת רוב נקבע כי כללים אלו מחייבים שהוראת המעבר תוארך באופן שהמשפחות ימשיכו ליהנות מהסבסוד, בהתאם לאמות המידה שהיו נהוגות עד כה, עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית.
שר האוצר ליברמן מסר בתגובה: "אנחנו מצרים על החלטת בג"ץ בעניין שינוי הקריטריונים לקבלת סבסוד על מעונות יום שפוגעת באזרחי המדינה שמשרתים בצה"ל, עובדים ומשלמים מסים. נמשיך לפעול בכל הכוח לשילוב כל אזרחי המדינה בשוק התעסוקה".
מנגד, בסיעות החרדיות בירכו על ההחלטה ועקצו את ליברמן. "אני שמח שגם שופטי בג"ץ הבינו שהרשעות של ליברמן נגד ילדי האברכים אינה ראויה ויש לדחותה", אמר יו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ יעקב ליצמן. "נמשיך להיאבק למען רווחת הילדים ועד לשנה הבאהנזכה שתיפול ממשלת הזדון הרעה הזו, שפוגעת בערכי הדת והמסורת, מעלה את יוקר המחיה, ונוהגת באטימות וללא חמלה כלפי האוכלוסיות החלשות".
ח"כ יעקב אשר, אף הוא מסיעת יהדות התורה, אמר: "אפילו שופטי בג"ץ הבינו שהצעד הברוטלי של ליברמן נגד האימהות החרדיות לא עומד בשום מבחן חוקי והגיוני וזרקו אותו מכל המדרגות, אני מברך את ארגון 'אמת ליעקב' והעותרים על עבודה משותפת ונחושה נגד הגזירה הדרקונית הזו. בעזרת השם, עד שנת הלימודים הבאה הממשלה הרעה הזו תחלוף מן העולם יחד עם שלל גזירותיה".
יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני אמר: "אני מברך על החלטת בג"ץ לדחות השנה את גזירת ליברמן שמשפחות אברכים יהיו חייבות לשלם מחיר מלא על המעון של ילדיהם. אמנם בית המשפט לא התמודד עם הנושא עצמו כאשר האישה עובדת והאב לומד תורה, שיימשך הסבסוד גם בשנים הבאות, והוא רק נתלה בעילה המשפטית שאי אפשר לשנות את הסבסוד קרוב ובתוך שנת לימודים. אני מקווה כי עד שנה הבאה בעזרת השם נתפטר מהממשלה הרעה הזאת ובעיקר מהאיש הרע והאכזר ליברמן".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר לאחר הפסיקה: "הבג"ץ משקף בפסיקתו את הדורסנות והרוע של הממשלה להביא גזירה זו תוך פגיעה בכל מנהל תקין, בדורסנות מנהלתית ובדרישה לעשות את הדברים באופן מידי. יחד עם זאת, לצערנו גם בפסיקה זו נשארה עדיין הגזירה הנוראית הרודפת נשים שמפרנסות את משפחתם - החרב הזו עדיין מתנוססת באוויר, ובזה הציבור החרדי לא יקבל את ההגנה מבית המשפט".
באופן מפתיע, גם בקואליציה היה מי שקיבל את ההחלטה בסיפוק. כך למשל יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן (ימינה) שאמרה: "מברכת על החלטת בג"ץ בדבר הדחייה על הפסקת הסבסוד למעונות היום. נמשיך בניהול משא ומתן מול האוצר ברוח טובה ובהידברות, כפי שעשינו באינטנסיביות בחודשים האחרונים, כל זאת מתוך הבנת החשיבות והערך של לימוד התורה ומתוך רצון למנוע ממשפחות צעירות להיכנס למעגל העוני. יחד נביא פתרון מוצלח".
עורכי הדין אוריאל שטרן, יונתן פלדמן ושמואל מקלב, שמייצגים את העותרים, מסרו בעקבות החלטת בג"ץ: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט לקבל את עמדתנו הבלתי מתפשרת כפי שהובאה על ידינו ובהרחבה בעתירה ובמהלך הדיונים בבית המשפט, על היעדר הצדקה לתחולה מיידית של ביטול סבסוד המעונות.
"אנו קוראים לשר האוצר לקבל החלטות בענייניות במקצועיות ועל פי כל כללי המשפט המינהלי ולא בשרירות או מתוך שיקולים זרים. ככל והדבר לא ייעשה - לא נהסס גם בעתיד לפנות לערכאות המתאימות לקבלת סעדים נוספים".
"הגנה על אינטרס ההסתמכות הלגיטימי של האזרח"
העתירה לבג"ץ עסקה במבחני התמיכה החדשים לסבסוד שכר הלימוד במעונות היום שפורסמו באופן רשמי ב-19 באוגוסט בשנה שעברה - מועד תחילת שנת הלימודים במוסדות החרדיים. מבחני התמיכה החדשים קובעים כי משפחות שבהן רק האם עובדת או לומדת, ואילו האב מקדיש את חייו לתורה (משפחות אברכים), לא ייהנו עוד מסבסוד שכר הלימוד במעונות היום. מדובר בשינוי של מדיניות ארוכת שנים, שלפיה משפחות האברכים נהנו מסבסוד.
בג"ץ עמד על כך שלאיש אין זכות קנויה לקבל סבסוד מהמדינה, גם היא ניתנה לו בעבר. "הסובסידיה למעונות היום, בדומה לכל סובסידיה אחרת, משקפת את סדרי העדיפות הלאומית והשקפת העולם של השלטון, אשר לעולם יכולים להשתנות", צוין בהחלטה. "יחד עם זאת, המשפט המינהלי מכיר בחובה השלטונית לקבוע הוראת מעבר במקרים בהם זו נחוצה למען הגנה על אינטרס ההסתמכות הלגיטימי של האזרח.
"חובה זו, כחלק מחובת ההגינות של השלטון, חלה במלוא עוצמתה במקרים בהם הסבסוד קשור קשר ישיר לליבת החיים של האזרח אשר מתכנן את חייו ואת חיי משפחתו בהסתמך על כך שהסבסוד, שאותו הוא מקבל, לא יבוטל ולא ישונה לרעה באבחה אחת באופן שיגרום לו ליפול לתהום כלכלית ולשנות לרעה את דפוסי החיים הבסיסיים שלו, מבלי שיתאפשר לו להיערך למציאות החדשה".
ח"כ אפרת רייטן מהקואליציה על הצהרת ליברמן: מעריכה שיהיו שינויים
(צילום: משה מזרחי)
עוד צוין בהחלטת השופטים כי "מסגרת הלימוד מהווה עבור משפחות רבות הבסיס, או 'העוגן', שסביבו מתכננת המשפחה את חייה לשנת הלימודים כולה. עלותם הגבוהה של מעונות היום מביאה לכך שבמקרים רבים תקציב המשפחה לשנת הלימודים נבנה מסביב לשכר הלימוד במעונות. הפסקת הסבסוד במתווה שנקבע לא מאפשרת למשפחות האברכים זמן מספק להיערך לשינוי שייגרם לאורח חייהם ועלול לפגוע בפעוטות. לשיקולים אלה לא ניתן משקל מספק, ומשכך נקבע פה אחד כי הוראת המעבר במתכונתה הנוכחית אינה יכולה לעמוד"
לעניין הסעד, נקבע ברוב דעות (על ידי השופט עופר גרוסקופף והשופט אלכס שטיין) כי מבחני התמיכה הישנים ימשיכו לחול במקביל למבחני התמיכה החדשים עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית (התשפ"ב). השופט עוזי פוגלמן הסכים שעל הוראת המעבר להתבטל מטעמיהם של שופטי הרוב, אולם סבר כי הסעד הראוי הוא להורות שמבחני התמיכה הישנים ימשיכו לחול עד להחלטה אחרת של השרים, שתתקבל תוך 30 יום, ואשר תיתן דעתה למורכבויות שהוצגו בפסק הדין.
המדינה טענה כי דין העתירות להידחות
השופטים קבעו בחודש נובמבר האחרון כי על המדינה להציג תשובה שתסביר מדוע מבחני התמיכה (הקריטריונים לסבסוד המעונות) חלים כבר השנה ולא אפשרו תקופת התארגנות ראויה. עם זאת, השופטים אמרו כי לא מצאו עילה מספיקה להוצאת צו ביניים - שיקפיא את ההחלטה - כיוון שמשמעותו להגדיל את ההקצאה התקציבית שטרם הוכרעה.
המדינה טענה כי דין העתירות להידחות על הסף, וכי בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט - מבחני התמיכה הותקנו בהתאם להוראות הדין, ומדובר בתנאים סבירים ומידתיים שנועדו לשרת תכלית ראויה - השתלבות בשוק העבודה של שני בני הזוג במשפחות שבהן יש ילדים בגיל הרך.
העותרים טענו כי ההחלטה של שר האוצר ליברמן מנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לחופש העיסוק, אמרו שלא התקיים דיון יסודי על השפעת המהלך ולא נערך שימוע ציבורי לבחינת השינויים. הם הוסיפו כי "ישנה חריגה קיצונית" ממתחם הסבירות.
בעתירה נכתב כי "החלטת שר האוצר להתמקד במקל - ביטול הסבסוד של ילדי הלומדים לימודים תורניים גבוהים - מתוך כוונה לעודד את יציאת החרדים מבתי המדרש אל עולם התעסוקה, עלולה לגרום להיפוך המגמה. הלומדים מעדיפים להמית את עצמם באוהלה של תורה ולחיות את חייהם בצמצום, וכי אלו לא יחפזו לעזוב את בית המדרש ולסגור את דפי הגמרא על מנת לקבל את סבסוד המדינה ולשלוח את ילדם הפעוט למעון יום".
עו"ד זלמן בלאק, שייצג בעתירה את ארגון אמת ליעקב, מסר: "המאבק המשפטי הוכיח את עצמו. בג"ץ קיבל את עמדתנו שהקיצוץ בוצע באופן לא אחראי ולא ראוי ודחה אותו לשנת הלימודים הבאה. אנחנו מברכים על ההחלטה וקוראים לשר האוצר לבטל את הקיצוץ המזיק וחסר התכלית".
