שנת הלימודים האקדמית תיפתח הבוקר (ראשון), בצל המלחמה זו השנייה ברציפות, ועשרות אלפי סטודנטים - חלקם עדיין משרתים במילואים - יפקדו את שערי המוסדות האקדמיים.
מנתוני האוניברסיטאות והמכללות עולה כי בשנת הלימודים האקדמית שעברה, אחד מכל חמישה סטודנטים שירת במילואים - כ-70,000 סטודנטים - וגם השנה צפויים לשרת עשרות אלפים.
ערב פתיחת שנת הלימודים, ראשי האוניברסיטאות התחייבו להמשיך להעניק תמיכה ומעטפת למילואימניקים כדי לצמצם את הפגיעה בהם ולסייע להם לצלוח את התואר. הם מוטרדים מהקיצוץ הצפוי בהשכלה הגבוהה, קוראים להפנות את התקציבים למערכת כדי להתמודד עם האתגרים - ומודאגים מתופעה מתרחבת של חרמות על מוסדות וחוקרים ישראליים .
נשיא אוניברסיטת בן גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר כי "מיד לאחר 7 באוקטובר פרץ גל עכור של חרמות אקדמיים על מוסדות וחוקרים ישראליים". לדבריו, "מתחילת המלחמה נרשמו מעל 300 מקרי חרם - באירופה, קנדה וארה"ב - החל מסירוב להשתתף בכנסים, ביטול פרסומים משותפים, עיכוב בהעברת המלצות או ביקורת עמיתים ועד לקריאה לאוניברסיטאות ומכוני מחקר לבטל את הקשרים האקדמיים עם מוסדות ישראליים, או להפסיק תרומות ולהסיט השקעות בחברות המשתפות פעולה עם אנשי אקדמיה או גופים ישראליים".
פרופ' חיימוביץ הוסיף כי מערכת ההשכלה הגבוהה "נכנסה תחת האלונקה" כבר בתחילת המלחמה. "בלי שיבקשו, בלי שיחוקקו - פשוט כי צריך", אמר. "כי אנחנו מבינים את החשיבות של הסיוע שלנו לצורכי המדינה. למדנו תוך כדי ריצה, ואף אחד לא דמיין שהמלחמה תתארך. כל הסיוע שהגשנו בשנה שעברה למילואימניקים מומן ברובו הגדול על-ידי המוסדות, השתמשנו בכספים פנימיים כדי לייצר פתרונות למילואימניקים, סטודנטים וסגל. השנה כבר אין לנו מהיכן לקחת. אנחנו מבינים את הצורך הכללי בשל המלחמה, אבל הקיצוץ יפגע באופן ישיר במילואימניקים עצמם וגם ביכולת העתידית להמשיך ולפתח טכנולוגיות ביטחוניות".
האוניברסיטאות מדווחות על מספר משמעותי של מגויסים למילואים כבר עתה, וזו רק ההתחלה. באוניברסיטה העברית יפתחו את השנה 2,000 משרתות ומשרתי מילואים, באוניברסיטת תל אביב יפתחו את השנה כ-1,600 מהם, באוניברסיטת אריאל 1,900 סטודנטים, בבן גוריון 1,700 סטודנטים, מספר דומה גם בבר אילן - ומעל 1,000 בטכניון. פילוח לפי תחומי לימוד מראה כי שיעורים גבוהים מהמשרתים לומדים בפקולטות להנדסה, רפואה ומשפטים.
השלכות המלחמה באות לידי ביטוי באופן מובהק בבחירת תחומי הלימוד. האוניברסיטאות מדווחות על עלייה בשיעורי הסטודנטים הפונים ללימודי מקצועות טיפוליים כמו פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. כמו כן, נמשך הגידול בפנייה למקצועות החינוך, אך במקביל גם לתחומי הטכנולוגיה וההנדסה.
באוניברסיטת אריאל מדווחים על גידול של 15% במספר הסטודנטים שיתחילו השנה ללמוד רפואה. נשיא אוניברסיטת אריאל, פרופ' אהוד גרוסמן, אמר כי "לאור המלחמה אנו רואים שינוי בביקוש למקצועות הרפואה והבריאות, ואני מעריך כי הדבר נובע מהצורך שנוצר בחברה לטיפול בנפגעי המלחמה בגוף ובנפש".
גם אוניברסיטאות בר אילן, אריאל והאוניברסיטה הפתוחה מדווחות על עלייה בשיעורי הרישום למקצועות הטיפול והרווחה כמו עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה, פסיכולוגיה וריפוי בעיסוק. באוניברסיטה העברית נרשמה עלייה של 35% בביקוש לחוגים בבית הספר לחינוך, 30% בלימודי עבודה סוציאלית וכן 19% ללימודים בבית הספר לאחיות. במקביל, המלחמה הובילה לעלייה משמעותית בביקוש ללימודי שפה וספרות ערבית (40%) ולימודי איסלאם והמזרח התיכון (31%).
מנתוני הטכניון בחיפה, שספגה לא מעט רקטות מאז תחילת התמרון הקרקעי בדרום לבנון, עולה שהמלחמה אינה פוגעת במגמת ההרשמה ללימודים. "את שנת הלימודים תשפ"ה נפתח כנראה תחת איומי ירי רקטות", אמר נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון. "הטכניון הוא כנראה האוניברסיטה היחידה בעולם המוגנת ישירות באמצעות טכנולוגיות שפותחו על-ידי בוגריה - וכיפת ברזל, קלע דוד וחץ הן רק דוגמאות ספורות לכך".
לדבריו, הפגיעה באקדמיה הישראלית באמצעות קיצוץ בתקציבה, ניסיונות פגיעה בעצמאותה או חוקי השתקה תגרור פגיעה אנושה בעתידה של מדינת ישראל - בביטחונה, בכלכלה ובחברה הישראלית. "אני מזמין את כולם לדמיין כיצד הייתה נראית המלחמה הנוכחית ללא יתרוננו הטכנולוגי, וכיצד הייתה הכלכלה מסוגלת לתמוך במלחמה ללא תעשיות מתקדמות", אמר. גם נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ׳ אלון חן, אמר כי מעמדה האקדמי של ישראל הושפע כתוצאה מהמלחמה בשנה האחרונה.
השנה, בניגוד לשנה שעברה, אישרה המועצה להשכלה גבוהה התאמות לסטודנטים משרתי מילואים כהמלצה, ולא באופן מחייב - בשל התנגדות ראשי האוניברסיטאות והמכללות. הם נימקו זאת בכך שהם מחויבים ערכית ומוסרית ליישם את המתווה שהם עצמם היו שותפים מלאים בגיבושו, ולכן אין צורך בכללים מחייבים .
בתוך כך, בשל מחאת התאחדות הסטודנטים על כך שמילואימניקים שקיבלו פטורים מחלק מהקורסים לא יקבלו אותם השנה, ועדת החינוך של הכנסת הודיעה כי אם המוסדות וההתאחדות לא יגיעו להבנות לשיפור המתווה - היא תפעל לעיגון תקנות בחקיקה.
