ירי בכביש ראשי במרכז, טבח ביפיע, ירי בנצרת ובכפר כנא - ותוצאה קשה מנשוא. שבעה בני אדם נרצחו ועוד שניים, בהם בת 3, נפצעו באורח קשה ביממה של אובדן שליטה. ואלו הם הקורבנות: ראמי מרג'יה, נער בן 15 ובן דודו נעים מרג'יה, בעל העסק לשטיפת מכוניות שבו התרחש מסע הירי ביפיע, איבראהים שחאדה, לואי אבו רג'ב, מוחמד כנאנה; איימן זועבי שנורה למוות בנצרת וסלים טהא, שנרצח ביריות אמש (חמישי) במהלך נסיעה בכביש 5.
עוד לא חלפה חצי שנה מאז החלה שנת 2023 וכבר מספר הנרצחים מתחילת השנה, שעומד על 98 בני אדם, מתקרב בצעדי ענק למניין הקורבנות בכל 2022, אז נרצחו 111 אנשים בחברה הערבית. המספרים מהחודש הזה, שהחל רק לפני כשבוע, אומרים הכול: 13 נרצחים בשמונה ימים, שיותר ממחציתם ביממה אחת.
המפכ"ל, שספג קריאות קשות בזירת הטבח ביפיע, קיים אמש הערכת מצב מיוחדת עם סגל הפיקוד במשטרת ישראל וגורמי ביטחון נוספים "נוכח האירועים הקשים שהתרחשו בכפר יפיע, כפר כנא ובמחלף קסם". כדי להגיע כמה שיותר מהר לחשודים בירי הפלילי הקטלני ביותר מאז 2009, המפכ"ל הנחה על הטלת החקירה של הטבח ביפיע על יחידת להב 433. "המפכ"ל הנחה להקצות את כלל המשאבים הנדרשים למיצוי הדין עם המעורבים".
במשטרה חושדים כי הרקע לירי הקטלני ביפיע הוא סכסוך הדמים בין משפחות חרירי ובכרי - שגבה עד היום 21 קורבנות תוך שנה ותשעה חודשים. על פי החשד, היעד לחיסול בכביש 5 גם היה בן משפחת חרירי - חמאדה חרירי, שנפצע מהירי באורח בינוני - אולם אין חשד שהאירוע הזה קשור לטבח ביפיע או לסכסוך עם משפחת בכרי. כשעתיים לאחר הטבח, ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל הכריזה על שביתה כללית החל ממחר.
סכסוך הדמים מאחורי הטבח
הסכסוך הכי אלים בתקופה הנוכחית מתנהל בין משפחות בכרי מנצרת ומשפחת חרירי שמתגוררת בכמה יישובים ברחבי המדינה, ובעיקר באום אל פחם. לפי החשד, כאמור, גם הטבח אתמול בצהריים אירע במסגרת הסכסוך המדמם הזה. בחלק מהמקרים לא הצליחו העבריינים להגיע ליעדיהם, ורצחו את קרובי משפחותיהם.
בראש משפחת הפשע חרירי עומדים מאלק חרירי ונאסר חרירי, תושבי אום אל פחם שמרצים עונשי מאסר בגין סחיטה ואיומים. מדובר במשפחה שמונה כמעט 100 בני אדם, ולפי ההערכות לארגון יש כמעט 150 "חיילים". רק לפני קצת יותר מחודש נרצח מהדי חרירי, בנו של בכיר בארגון.
ארגון הפשע של סמיר בכרי מוכר בעיר נצרת. ראש הארגון הוא במקור תושב עזה, ובשנים האחרונות דאג להתחזק בשטח ולצרף אליו עשרות "חיילים", כולם תושבי הצפון. בכרי דרוש למשטרה ונמצא בבריחה. ברגע שייעצר - מתכוונת המשטרה לחקור אותו בגין כמה אירועי רצח. רק בשבוע שעבר התגאו במשטרת ישראל במעצרם של 16 מחברי כנופיית הפשע בכרי, אך נראה כי גם זה לא הועיל כדי לעצור את סכסוך הדמים הקטלני.
פתרון ל"מצב החירום", כפי שהגדיר את האלימות הגואה נשיא המדינה יצחק הרצוג, לא נראה באופק. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הוא "נחוש להכניס את השב"כ לפעולה", ובכך הצטרף לקו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אך צעד שכזה צפוי להיתקל בבעיות משפטיות. גורמים משפטיים אמרו ל-ynet אתמול כי כדי ליישם את הצעד שבו מעוניינים חלקים בממשלה ראשית יש לתקן את החוק הקיים בנוגע לסמכויותיו של שירות הביטחון הכללי.
מקורבי בן גביר נגד שב"כ: "לא מעוניין להיכנס לאירוע"
"כמו שהשב"כ מצא את החור בחוק כדי לפעול בישראל נגד פעילי תג מחיר שהציתו רכוש וריססו כתובות נאצה נגד ערבים, הגיע הזמן ששב"כ ייכנס לפעילות במגזר הערבי. זו ממש בעיה לאומית שקשורה לביטחון החברה בישראל", אמרו אמש מקורבים לשר לביטחון לאומי.
בסביבתו של בן גביר אמרו כי על שולחנה של היועמ"שית, שאיתה מרבה השר להיכנס לעימותים, ישנם שישה שמות של עבריינים שהמשטרה דורשת להוציא נגדם צו מעצר מינהלי. "אחד מהם לפי המודיעין במשטרה מעורב במעשה רצח במגזר הערבי", אמרו. בנוסף, מקורבי השר ציינו כי כעת גם ראש הממשלה מאמין כי זה הפתרון. "לא יכול להיות שהשב"כ בפעולות תג מחיר מצא את הסעיף שאפשר לו לפעול נגד חשודים יהודים, והם לא יכולים לפצע למצוא את הסעיף בחוק שיאפשר להם להיכנס במלוא העוצמה ובכל שיטות החקירה שלהם", ציינו.
בסביבת השר לביטחון לאומי טענו כי "השב"כ פשוט לא מעוניין להיכנס לאירוע, אבל אם יעצרו חשודים לפי מודיעין בשיטות החקירה של השב"כ כמו איסור מפגש עם עורך דין, מעצר מינהלי ועוד מהכלים והטכנולוגיה המדהימה שלהם, הם יעזרו לחברה הישראלית לקבל משילות וביטחון כולל במגזר הערבי, שחייבים לתת להם חיים שקטים וביטחון".
ביום שלישי האחרון הופיע המפכ"ל יעקב שבתאי בוועדה לביקורת המדינה בכנסת והביע כעס כי מדינת ישראל שללה מהם מאז פרשת NSO את יכולת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות שמסייעות לחשיפת פשעים. "נותנים לנו לחקור עם עיניים עצומות וידיים קשורות אז עם מה רוצים שנלחם בפשיעה עם חץ וקשת?", תהה.
פורסם לראשונה: 23:26, 08.06.23