בהנחה שמתווה הפשרה של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד יתקבל, וכלל החקיקה המשפטית שבקנה תוקפא, הוועדה לבחירת שופטים לא תכונס. שר המשפטים יריב לוין הבהיר כבר שלא יסכים למנות ולו שופט אחד עד שההרכב ודרך ההצבעה לא ישונו - וכן עד שנציגי לשכת עורכי הדין יפסיקו לכהן כחברי הוועדה.
להחלטה שתי השלכות מרכזיות: בראש בית המשפט העליון לא יכהן נשיא חדש אלא ממלא מקום. במקביל, עד סוף השנה יחסרו 88 שופטים בכל הערכאות, המהווים 10% ממצבתם הכוללת. באוקטובר הקרוב יפרשו לגמלאות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון. כאמור, מפני שלוין לא יכנס את הוועדה, את מקומה של חיות יתפוס ממלא מקומה השופט עוזי פוגלמן - ולא השופט יצחק עמית, שהיה אמור להתמנות על סמך שיטת הסניוריטי שאותה מבקש לוין לבטל כליל. פוגלמן אומנם יהיה ממלא מקום הנשיא, אך יחזיק בכל סמכויותיו. בנוסף, בית המשפט העליון העמוס גם כך, יכהן בהרכב חסר של 13 שופטים במקום תקן של 15.
לוין הודיע כי הוא לא מוכן להפריד בין דרך בחירת שופטי העליון לשופטים רגילים. לדעתו, כל השיטה פגומה מיסודה, וכל עוד לא תעבור חקיקה התואמת את ציפיותיו - הוא לא ימנה שופטי מחוזי ושלום. כבר היום העומס על כתפי השופטים כבד, ופסקי דין ניתנים באיחור - מה שפוגע אנושות בשירות לציבור. לוין מבקש לשנות את דרך הבחירה והכלים להפחתת העומס, בין היתר בהצעת חלופות משפטיות ורפורמות בתפקוד השופטים.
במוקד ההצעה, המבוססת על מתווה שהועלה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" על ידי פרופ' ידידה שטרן והמשנה לשעבר ליועמ"ש רז נזרי ובטור של פרופ' יובל אלבשן, צמצום מוגבל יותר של עילת הסבירות. לפי המתווה המוצע, עילת הסבירות תמשיך לחול על החלטות שונות של השרים ולא תבוטל בצורה גורפת, וגם לא תחול בתקופת בחירות. במקביל, כאמור, מציעה הפשרה שהקואליציה תתחייב כי מעתה - לתקופה של שנה וחצי - חקיקה נוספת בסוגיות משפטיות תיעשה רק בהסכמה, ברוב של 75 ח"כים לפחות.
על פי המתווה, עילת הסבירות תצומצם באופן כזה שלא יהיה אפשר לפסול מכוחה בלבד החלטות ממשלה או החלטות שרים מכוח סמכותם בדין, ובלבד שהחלטות אלו נוגעות לענייני מדיניות, ונידונו ואושרו על ידי הממשלה במליאתה. בנוסף, לא יהיה אפשר לפסול החלטות ממשלה בענייני מינויים של שרים וסגני שרים מכוחה של עילת הסבירות.
שאר החלטות שרים - בין אם לפי סמכותם הישירה, בין אם מכוח סמכויות שהממשלה האצילה להם, ובין אם מכוח סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה, וכן החלטות ממשלה בענייני מינויים שאינן דורשות אישור הכנסת - ימשיכו להיות כפופות לביקורת שיפוטית גם לפי עילת הסבירות. עוד מוצע כי שינויים אלה לא יחולו בממשלת מעבר, מרגע הכרזת הבחירות ועד לכינון ממשלה חדשה.
כפועל יוצא, המתווה יאפשר למנות את יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר, ולא יהיה ניתן לפטרו על פי עילת הסבירות המוצעת. לעומת זאת, אם הממשלה תחליט במליאת לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כמו גם שומרי סף אחרים, יהיה אפשר להפעיל ביקורת שיפוטית של בג"ץ בטיעון שהפיטורים אינם סבירים באופן קיצוני. פיצול תפקיד היועמ"ש ומינוי תובע כללי שיבטל את תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו הם מהלכים שלא יתאפשרו אף הם, שכן כאמור כל החקיקה תוקפא - למעט עילת הסבירות.
לפי פרופ' אלבשן "המתווה יאפשר לממשלה למנות ולפטר שרים ואת מבקר המדינה, מבלי שהמינויים הללו יעמדו בביקורת שיפוטית של עילת הסבירות - משום שהם עוברים את אישור הכנסת. שאר המינויים והפיטורים של שומרי הסף - היועמ"שית, הרמטכ"ל, המפכ"ל וכו' - ימשיכו לעמוד בביקורת הסבירות, בדיוק כפי המצב הקיים היום. הדבר יתקיים גם לגבי מינויים בשירות הציבורי ובחברות הממשלתיות".
בינתיים, הודיעה מפלגת הליכוד על דחיית המתווה. "זו קבלה חד-צדדית של עמדת האופוזיציה כפי שהיא הייתה מתחילת הדרך. ההצעה מעקרת לחלוטין את התיקון בנושא הסבירות ומחייבת ויתור מוחלט על כל שאר מרכיבי הרפורמה. אנחנו ממשיכים לעשות כל מאמץ לפשרה אמיתית ומצפים שכל הצדדים יתגייסו ברצינות למאמץ זה ולא יחזירו אותנו לנקודת ההתחלה", מסרה המפלגה.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף, וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "שוב מוצעת פשרה והסכמה רחבה, ושוב האופוזיציה מוכנה לדון בה, אבל הקואליציה מיד דוחה אותה על הסף. לא ברור מי החליט להגיד 'לא' בשמכם, אבל ברור מתמיד שהקיצונים בממשלה החליטו לדחוף את מדינת ישראל לתהום".