שופטי בג"ץ דחו היום (ב') את העתירות נגד התיקון לחוק היסוד שעיגן את מוסד ממשלת החילופים וראש הממשלה החלופי. התיקון לחוק יסוד: הממשלה נחקק לאחר הבחירות לכנסת ה-23 שהתקיימו במרץ אשתקד, כדי להתאים לממשלה בראשות בנימין נתניהו ובני גנץ. כיום משתמשים באותו חוק נפתלי בנט ויאיר לפיד.
המשנה לנשיאת העליון בדימוס חנן מלצר סבר בדעת יחיד כי יש להוציא התראה לבל חברי הכנסת ייזמו בעתיד תיקונים חוקתיים משטריים משמעותיים שנכנסים לתוקף מיידי, להבדיל מתחילת תוקף לאחר הבחירות הבאות. מלבד מלצר ישבו בהרכב השופטים שדן בעתירות נשיאת העליון השופטת אסתר חיות והשופט ניל הנדל.
הדיון בעתירות התמקד בשלוש סוגיות מרכזיות:
- ההוראה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת.
- הוראת שעה הקובעת כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 לא ניתן יהיה לשנות את רוב הוראות התיקון לחוק היסוד אלא ברוב של 70 חברי כנסת.
- הקביעה כי הוראות התיקון ייכנסו לתוקף באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23.
3 צפייה בגלריה
נשיאת העליון השופטת אסתר חיות פסקה נגד העותרים ונתנה אור ירוק למוסד "ראש הממשלה החלופי"
(צילום: אורן בן חקון)
הדיון בבג"ץ באוקטובר האחרון
(צילום: גיל יוחנן)
שופטי ההרכב קבעו כי עצם צמצום האפשרות להביע אי-אמון בממשלה במסגרת ממשלת חילופים אינה מצדיקה התערבות שיפוטית. בכל הנוגע לסוגיה השנייה, כל שופטי ההרכב עמדו על כך שעם התפזרות הכנסת ה-23 הפכה סוגיית שריון חלק מהוראות התיקון בהוראת שעה לתיאורטית, ומשכך התייתר הצורך להכריע בה.
ביחס לסוגיה השלישית נחלקו עמדות השופטים: דעת הרוב סברה כי במקרה דנן לא נפל פגם בכך שהתיקון לחוק היסוד נכנס לתוקף באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. רוב שופטי ההרכב ציינו כי סוגיה זו הפכה גם היא לתיאורטית עם התפזרות הכנסת ה-23, וכי גם לגופם של דברים אין פסול בכך שתיקונים חוקתיים ייכנסו לתוקף מיד עם חקיקתם, וכך נהוג בשיטת הממשל הישראלית.
באוקטובר שעבר דנו שופטי בג"ץ בעתירות נגד שינוי חוק היסוד שאפשר וייסד את המונח "ראש הממשלה החליפי", שנכלל בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לבין כחול לבן ואפשר את הקמתה של ממשלת נתניהו-גנץ. ההחלטה מהיום נוגעת לעתירות שרלוונטיות גם להסכם על הממשלה הנוכחית – ובהם הרוטציה בראשות הממשלה בין נפתלי בנט ויאיר לפיד.
העתירות בנושא הוגשו על-ידי מפלגת מרצ (שהיום חברה בקואליציה), התנועה לאיכות השלטון והעמותות "חוזה חדש" ו"משמר הדמוקרטיה הישראלית". בשנה שעברה דחה בג"ץ את העתירות בנימוק שבית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה שטרם הושלמו.
בין השאר נטען בעתירות שמדובר בשתי ממשלות שונות, כשבראש כל אחת מהן עומד אדם אחר. עובדה זו, נטען, משתקת את הרשות המבצעת ופוגעת בדמוקרטיה הפרלמנטרית. על פי העותרים, על ממשלת החילופים להתבטל משום שהיא בבחינת תיקון שאיננו חוקתי, היא נעשתה תוך שימוש לרעה של הסמכות של הכנסת ובפרוצדורה לא תקינה.
סיעות הליכוד וכחול לבן יחד עם המדינה טענו מנגד כי יש לדחות את העתירות על הסף, מכיוון שהנושא אינו שפיט. לעמדת היועמ"ש, "לא נדרשת הכרעה תקדימית בסוגיה המורכבת של ביקורת שיפוטית חוקתית על חוקי-היסוד, שכן ההסדרים המשטריים שנקבעו בתיקון לחוקי-היסוד, ושעיקרם בהוספת האפשרות – שאינה מחייבת – להקמת ממשלת חילופים, כלל אינם מתקרבים לאותם מקרים חריגים ביותר ויוצאי הדופן הפוגעים בליבת הדמוקרטיה ו"מזעזעים את אמות הסיפים של המבנה החוקתי".
התנועה לאיכות השלטון, אחת מהעותרות לבג"ץ, מסרה: "אף שהעתירה נדחתה, די לקרוא את הדברים שכותבים השופטים כדי להבין את גודל המשבר המשטרי שאליו הוביל אותנו התיקון חסר האחריות של הממשלה הקודמת, שהפכה את חוקי היסוד של ישראל לפלסטלינה. הממשלה המתהדרת בתואר 'ממשלת השינוי' ממשיכה בדרכה הרעה של הממשלה הקודמת, ומוסיפה לעשות פלסטר מחוקי היסוד של מדינת ישראל".
