יו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים מתייחס למשבר
(צילום: נויל האריס)
העימותים בהר הבית הציתו מחדש את הוויכוח על שמירת הסטטוס-קוו בהר הבית. הוויכוח הגיע גם לזירה המדינית, כאשר ראש ממשלת ירדן בירך את מיידי האבנים וקרא "להפסיק מיידית את ההפרות והניסיונות הישראליים לשנות את הסטטוס-קוו ההיסטורי במסגד אל-אקצא". משרד החוץ האשים בתגובה את ירדן כי היא נותנת רוח גבית לאלימות ותורמת להסלמה, והדגיש כי ישראל שומרת על הסטטוס-קוו בהר הבית. אז מה משמעות הסטטוס-קוו? מתי הוא נקבע, והאם ישראל באמת "מפרה" אותו? ynet עושה סדר.
הסטטוס-קוו בהר הבית נקבע לאחר מלחמת ששת הימים בסדרה של הבנות והסדרים בין ישראל לבין ירדן. בהבנות הוסכם כי היהודים יוכלו לבקר בהר כמעין תיירים, אך לא לצורך פולחן דתי - הבנה שמהווה למעשה איסור על תפילת יהודים על ההר. בשלהי שנת 1994 ישראל הסכימה להפקיד את ניהול הר הבית בידי הווקף, כחלק מהסכם השלום שנחתם עם ירדן. הסטטוס-קוו נשמר עד לפריצתן של מהומות מנהרת הכותל בשנת 1996, שבמהלכן התרחשו עימותים קשים בירושלים ובגדה.
ד"ר אדי כהן מנתח את המתיחות עם ירדן
(צילום: נויל האריס)
7 צפייה בגלריה
לפיד ומקבילו הירדני. "מבחינתם ההסכם לא נשמר, למרות שאין הפרה"
(צילום: AFP, gettyimages)
7 צפייה בגלריה
מתפללים בהר הבית. "יש לא מעט פיצולים בקרב הפלסטינים, אבל אל-אקצא ממשיך ללכד אותם"
(צילום: רויטרס)
לאחר המהומות הסטטוס-קוו החל להישחק: בשנת 2000 הר הבית נסגר למבקרים לא מוסלמים למשך שלוש שנים, בעקבות עלייתו להר של אריאל שרון, ראש האופוזיציה דאז. מהומות פרצו אז בהר, והיוו את האות לתחילת האינתיפאדה השנייה.
שינוי נוסף אירע בשנת 2017, כאשר ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו החליט להציב מגנומטרים ומצלמות בכניסה להר, בתגובה לפיגוע שבו נרצחו שני שוטרים על ידי מחבלים ערבים ישראלים שהחדירו להר נשק. הצבת המגנומטרים עוררה פעם נוספת מהומות בירושלים, שהביאו להסרתם. המצלמות הוצבו כתחליף למגנומטרים, אך גם פתרון זה עורר התנגדות והן הוסרו זמן קצר לאחר שהוצבו.
לדברי ד"ר הראל חורב, ראש הדסק לחקר רשתות מזרח תיכוניות במרכז משה דיין שבאוניברסיטת תל אביב ומומחה לפלסטינים, הר הבית הוא הגורם המלכד היעיל ביותר עבור הפלסטינים ועבור העולם המוסלמי כולו. אבות השיטה של השימוש בהר למטרה זו הם חאג' אמין אל חוסייני, שכיהן כמופתי של ירושלים וכנשיא המועצה המוסלמית העליונה בין השנים 1937-1921, אז פרצו מאורעות תרפ"ט, והשייח ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. "השיטה הזו היא מגנט שמצליח ללכד את החברה הפלסטינית בצורה יוצאת מן מהכלל", תיאר ד"ר חורב, "יש לא מעט פיצולים בקרב הפלסטינים, אבל אל-אקצא ממשיך ללכד את הפלסטינים יחד מתוך דאגה לסטטוס-קוו".
בנט בביקורת מרומזת על ירדן: "יש מי שמעודד לזרוק אבנים נגד אזרחים ישראלים"
(צילום: איתי בית-און, לע"מ)
7 צפייה בגלריה
שרון עלה להר הבית, ולאחר מכן נסגר המתחם למבקרים לא מוסלמים. נתניהו הציב מגנומטרים - ואז חזר בו
(צילום: AFP, EPA)
לאחר שחרור ירושלים בשנת 1967, שר הביטחון דאז משה דיין היה מודע לנפיצות של הר הבית, וביקש לנטרל את ההר כמוקד לעימותים על ידי יצירת הסטטוס-קוו. עוד הוסיף ד"ר חורב כי הסטטוס-קוו נשמר במהלך השנים, חרף טענותיהם של גורמים מוסלמים. "עליית היהודים להר הבית אמנם שילשה את עצמה בשנים האחרונות, אך הוסכם שיהודים יכולים לעלות להר במסגרת הסטטוס-קוו. מדובר בשינוי כמותי, לא איכותי".
ד"ר חורב טען כי הביקורת על שינוי הסטטוס קוו היא "מלכודת של חמאס", וכי מוקד הבעיה הוא "הסתה אנטישמית, פרועה וחסרת מעצורים מצד ארגונים איסלאמיסטים", שכן הטענה כי נשקפת להר הבית סכנה מצד היהודים היא "הקלף החזק והיעיל ביותר לצורך ליכוד החברה הפלסטינית".
עוד הוא אמר כי אין פתרון "להסתה הרדיקלית של הג'יהאדיסטים", אך יש להשקיע משאבים בהסברה אגרסיבית כלפי חוץ וכן בקרב ערביי ישראל, ולהבהיר שהאירועים בהר הבית הם לא באשמתנו. "ישראל עדיין לא השכילה להבין ששדה המערכה מחייב השקעה של משאבים ועבודה מתודולוגית נכונה ברשתות החברתיות", ציין, "בלה חדיד למשל הדהדה פעם נוספת את התעמולה הקבועה של חמאס כשפרסמה פוסט שהוצא מהקשרו, שבו רואים שוטר ישראלי מפנה באגרסיביות זקן פלסטיני שמדדה על קביים. מדובר בזירה מוזנחת לחלוטין".
7 צפייה בגלריה
"התנהלות ירדן בלתי אחראית, אך גם הקריאות לעלות ולזבוח בהר". ד"ר עודד ערן
(צילום: רפי קוץ)
שגריר ישראל בירדן לשעבר, ד"ר עודד ערן, מתאר את ההסכמים וההבנות בנושא ההר הבית כעמומים ביותר, וטוען כי בניגוד להאשמות הקשות נגד ישראל, ירדן היא זו שחרגה מסמכותה כאשר הרחיבה "בהבל פה" את אחיזתה גם לאתרים הקדושים לנצרות, שלא נידונו בהבנות או בהסכם השלום. "מבחינת הירדנים ההסכם לא נשמר, למרות שאין הפרה מצד ישראל", אמר ד"ר ערן, "בתקשורת הירדנית מדברים כל הזמן על ההסתערות של הישראלים על הר הבית, כשבעצם מדובר בביקורים מסודרים במסגרת הסטטוס קוו".
ד"ר ערן הטיל גם הוא את האשמה להתלקחות העימותים האחרונים על הסתה של גורמים מוסלמים קיצוניים, שהפיצו כזבים ואזהרות בטרם הרמדאן כי "ישראל מנסה לייהד את מזרח ירושלים והר הבית", ותיאר את ההתנהלות של הירדנים בימים האחרונים כ"בלתי אחראית". עם זאת, ערן ציין כי גם גורמים ישראלים הוסיפו שמן למדורה, עם "הקריאות לעלות ולזבוח בהר הבית, וההכרזה על פרס שיוענק למי שישחט גדי בהר".
7 צפייה בגלריה
יו"ר האופוזיציה במועצת העיר ירושלים עופר ברקוביץ'. "ירדן נותנת רוח גבית לאלימות"
(צילום: הדר יואביאן)
בנוגע לפתרון אפשרי, ד"ר ערן טוען כי "ברגע שמדובר בנושאים של דת, הדברים קשים יותר לפתרון", ושיער כי המתיחות סביב הר הבית תוכל להיפתר רק "במסגרת של הבנה כללית בין ישראל לפלסטינים וכן בין ישראל לעולם". עם זאת, ערן ציין כי הבנה כזו "רחוקה אפילו יותר מהשלום".
יו"ר האופוזיציה במועצת העיר ירושלים, עופר ברקוביץ' מסיעת "התעוררות", מסכים עם הקביעה כי התנהלות ירדן היא "חוסר אחריות משווע". בריאיון לאולפן ynet הוא אמר כי "מדינת ישראל מקפידה הקפדה יתרה על חופש הפולחן סטטוס קוו בהר הבית, לפעמים אפילו תוך פגיעה ביהודים וזכות תפילה ליהודים, ומעולם לא נפגעה הזכות הזו למוסלמים גם בזמנים ואירועים ביטחוניים קשים. זה חוסר אחריות להיגרר אחרי חמאס והפרובוקציות שלו, שמנהל מסע שקרי ומדינת ישראל מנסה לשמור על הסדר ועל החוק ולהמשיך לאפשר את התפילה לכל המאמינים, וזו טעות קשה שנותנת רוח גבית לאלימות ולקיצוניים".
ד"ר אדי כהן, מזרחן וחוקר במרכז בגין, טען במשדר כי "מלך ירדן רוצה להבעיר את האזור". ד"ר כהן הסביר: "לירדן אין משאבים, אין תעשייה, כלכלה, ואין להם טיהור מים. כל מה שהם עושים הם מקבצים נדבות. ואיך מקבצים נדבות? על ידי אמירות אומללות כאלה שכביכול ישראל רוצה לגרש את הירדנים".
איזה אינטרס יש לו להדליק את האזור? מה ייצא לו מזה?
"יוצא לו כסף. הרי כל הבעיה היא כסף. אתמול הוא התקשר לכל מנהיגי ערב והתבכיין 'אל יהוד עושים לי ככה, אני צריך כסף להילחם נגד היהודים'. הכל משחק של כסף".
איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי השתתפו בהכנת הכתבה
