דומיניק פליקו, הבעל הנאשם כי במשך עשור גייס 72 גברים זרים כדי שיאנסו את אשתו ללא ידיעתה, עלה היום (ג') להעיד בפעם הראשונה בהליך המתנהל נגדו בבית המשפט באביניון שבדרום צרפת. פליקו, שקיבל בתקשורת הצרפתית את הכינוי "המפלצת מאביניון", ניצל את עדותו כדי להודות בכל האישומים, לבקש סליחה ממשפחתו ולהגיד על אשתו ג'יזל "זה לא הגיע לה" – אבל גם כדי להסביר מדוע הפך לדעתו לאדם מרושע כל כך.
פליקו בן ה-71 היה אמור להעיד כבר בשבוע שעבר, אבל עדותו נדחתה בשל בעיות רפואיות שבגללן פונה לבית החולים. היום הגיע לבית המשפט כשהוא נעזר במקל הליכה, ועל דוכן העדים הצהיר: "אני מודה בכל האישומים. אני מבקש מאשתי, מילדיי ומנכדיי לקבל את התנצלותי. אני מצטער על מה שעשיתי. אני מבקש את מחילתם, גם אם זה בלתי נסלח".
פליקו, גמלאי של חברת החשמל הממשלתית הצרפתית EDF, עומד לדין יחד עם עוד 50 גברים שהשתתפו במעשי האונס, כולם בני 22 עד 74, והמשטרה מחפשת 22 אנסים נוספים שטרם זוהו. החקירה נגדו נפתחה בספטמבר 2020, אחרי שנתפס על-ידי מאבטח מצלם בחשאי מתחת לחצאיות של שלוש נשים במרכז קניות. כשהעמיקו בחקירתם מצאו השוטרים במחשבו אלפי תמונות וסרטונים שבהם נראית אשתו ג'יזל, בת 72 כיום, חסרת הכרה, בדרך כלל בתנוחה עוברית. בהמשך הבינו כי מתועדים בהם עשרות מעשי אונס שעברה בביתם של בני הזוג במזאן, כפר בן 6,000 תושבים השוכן כ-33 קילומטרים מאביניון.
בחקירה גילו השוטרים גם שיחות צ'אט שניהל הבעל באתר אינטרנט המזוהה עם גורמי פשיעה, ושבהן גייס גברים זרים שיבואו לביתם ויקיימו יחסי מין עם רעייתו. בהמשך הודה דומיניק בפני החוקרים כי לפני כל אירוע כזה החדיר לגופה של ג'יזל סמי הרגעה ונוגדי חרדה, בדרך כלל על-ידי הכנסתם לארוחת הערב שלה, וכך אפשר לזרים לאנוס אותה כשהיא ללא הכרה.
מהחקירה עלה כי מעשי ההתעללות החלו בשנת 2011, כשבני הזוג גרו ליד פריז, ונמשכו גם כשהם עברו למזאן שנתיים אחר כך. הבעל עצמו לקח חלק במעשי האונס, צילם אותם ועודד גברים אחרים להשתמש במהלכם בשפה מבזה. הוא לא גבה מהאנסים תשלום כלשהו. הנאשמים במעשי האונס כוללים בין השאר חיילים, סוהרים, נהגי משאיות, קצין כבאות, מנהל חברה, עיתונאי וחבר מועצה מקומית. חלקם היו רווקים ואחרים היו נשואים או גרושים. רוב הנאשמים השתתפו במעשי האונס פעם אחת, אבל היו שהשתתפו בהם כמה פעמים – במקרה הקיצוני ביותר שש פעמים.
רבים מהנאשמים בפרשה טענו להגנתם כי חשבו שהם רק עוזרים לזוג הרפתקני להגשים את הפנטזיות המיניות שלו, אך הבעל דומיניק אמר לחוקרים כי כולם היו מודעים לכך שאשתו סוממה ללא ידיעתה. מומחה שבחן את העובדות קבע כי מצבה בעת מעשי האונס היה קרוב יותר לזה של אדם בקומה, כלומר בתרדמת, מאשר לזה של אדם ישן, ולכן יש לפסול גם את טענת חלק מהנאשמים כאילו חשבו שהאישה ישנה. בחקירתו אמר הבעל כי רק שלושה גברים עזבו את הבית במהרה אחרי שהגיעו, ואילו כל השאר המשיכו בתוכניתם ואנסו את אשתו.
"אהבתי אותה מאוד, גם ב-10 השנים האלה. הרסתי הכול"
בעדותו בבית המשפט באביניון היום אמר הבעל דומיניק: "אני אנס – כמו כל שאר האנשים בחדר הזה. כולם ידעו, הם לא יכולים להגיד שלא". כמה מהנאשמים באונס שישבו לצדו באולם נראו כועסים, ומלמלו דברים שמהם נשמע כי הם מבטלים את דבריו. אחד מהם צעק: "הוא עשה לנו מניפולציה".
בעדות סיפר פליקו על שתי חוויות מיניות קשות שעבר לדבריו בילדותו: אונס מצד אח בבית חולים כשאושפז בגיל 9, ואחר כך אונס קבוצתי של צעירה עם מוגבלות שבו אולץ להשתתף באתר בנייה, כשעבד כפועל בניין בגיל 14. "אני עדיין נושא איתי את הטראומות האלה", אמר פליקו בקול רועד, ומדי פעם פרץ בבכי. "מנעוריי אני זוכר רק הלם וטראומות. אנחנו לא נולדים סוטים, אנחנו הופכים לכאלה. אני חושב שמה שחוויתי הוא דבר כבד משקל בסיפור שלי".
הבעל דומיניק סיפר על הדוכן כי לעומת הזיכרונות הקשים מילדותו, פגישתו עם ג'יזל ב-1971 הייתה תפנית נהדרת: "זה נמשך 40 שנה, הייתי שמח מאוד איתה. היא הייתה ההפך מאמא שלי, היא הייתה מרדנית לגמרי. הבאתי לעולם שלושה ילדים, שבהם מעולם לא נגעתי. זה לא הגיע לה, אני יודע. אני אשם במה שעשיתי. אני מבקש סליחה". התייחסותו של דומיניק ל"נגיעה" בילדים נובעת מכך שבמהלך החקירה התגלו במחשבו גם תמונות של בתו ושל שתי כלותיו שצילם בסתר כשלא היו לבושות. התמונות העלו את החשד שנגע גם בהן.
בעדותו היום טען דומיניק פליקו כי למרות מעשיו המחרידים, אהבתו לג'יזל לא פסקה לרגע: "אהבתי אותה 40 שנה, ואהבתי אותה מאוד גם ב-10 השנים האחרונות לנישואינו (לפני שהתגלו מעשיו – ynet). הרסתי הכול, איבדתי הכול. אסור היה לי לעשות את זה. אני עדיין אוהב גם את הילדים שלי. הם בלבי". בעדותו אף שיבח את בתו בת ה-46 על שבעקבות הפרשה הקימה ארגון מחאה נגד אנסים המסממים את קורבנותיהם.
ג'יזל: "הם ראו בי בובת סמרטוטים, כאילו אני שקית זבל"
פרשת האונס ההמוני החרידה את צרפת, והחלטתה של ג'יזל להתיר את קיומם של הדיונים בדלתיים פתוחות, להיחשף בשמה ולהימנע משמירת הפרטים בסוד, כדי להעביר את המסר ש"הבושה עוברת צד", הפכה אותה לסמל של המאבק בתקיפות מיניות בצרפת. ביום שבת האחרון יצאו מאות בני אדם, מרביתם נשים, להפגין לאות תמיכה בה בשלל ערים במדינה.
ג'יזל עצמה עלתה היום לדוכן העדים אחרי עדותו של דומיניק, ולפי התקשורת הצרפתית אמרה: "קשה לשמוע מהפה של מר פליקו את מה שהוא אמר הרגע. במשך 50 שנה חייתי עם גבר שמעולם לא העליתי בדעתי שהוא מסוגל למעשי אונס כאלה".
בעדות נרחבת יותר שנתנה במשפט לפני שבועיים סיפרה ג'יזל כי עולמה חרב עליה כשהמשטרה חשפה בפניה את שעולל לה מי שהיה אז בעלה, ובינתיים הפך לגרוש שלה. היא תיארה אז בקול רגוע ובוטח לפרטי פרטים כמה נחרדה לגלות שדומיניק תיעד בשיטתיות עשרות גברים אונסים אותה: "זה בלתי נסבל, יש לי כל כך הרבה מה לומר שאני לא תמיד יודעת איפה להתחיל". כשדיברה על הבעל שאיתו חיה במשך 50 שנה העידה: "חשבתי שאנחנו זוג קרוב".
בעדות לפני שבועיים סיפרה ג'יזל כי הבינה מה אירע רק כשהחוקרים הציגו לה חלק מהתמונות שמצאו במחשב ובטלפון של דומיניק: "הכול התמוטט מבחינתי", אמרה אז, "אלה מראות של ברבריות ושל אונס". היא עזבה את הבית עם שתי מזוודות, "שהיו כל מה שנותר לי מ-50 שנות חיים משותפים".
אף שבאולם בית המשפט ג'יזל מפגינה חוסן נפשי יוצא מגדר הרגיל, ומנצלת את המשפט כדי להעלות מודעות לאונס תחת השפעת סמים ולחזק נשים אחרות, השנים הראשונות שאחרי הגילוי היו איומות עבורה. דווח כי היא עברה התמוטטות וניסתה להתאבד כמה פעמים, ובעדותה החודש אמרה: "אין לי כבר זהות, אני לא יודעת אם אי פעם אצליח להשתקם. הוקרבתי על מזבח הסטייה. הם התייחסו אליי כמו לבובת סמרטוטים, כמו לשקית זבל".
כמו "ספילברג סוטה": דומיניק הסביר איך לאנוס וצילם
בדיונים שנערכו החודש נחשפו פרטים מחרידים רבים על מסכת ההתעללות, חלקם קשים ביותר לשמיעה ולקריאה. בין השאר העיד קצין המשטרה ז'רמי בוסה פלטייר, מי שהוביל את החקירה, כי לפי ההערכות עוד לפני שהחל בשנת 2011 להזמין גברים זרים לאנוס את רעייתו הספיק דומיניק בעצמו לסמם ולאנוס את ג'יזל לפחות 200 פעם לבדו. כשהחל להזמין את האנסים הזרים הציב להם שורה של חוקים שנועדו למנוע השארת עקבות: בין השאר הם נדרשו להתפשט במטבח כדי שלא ישכחו בגדים בחדר השינה, ונאסר עליהם לדבר בקול רם, להתבשם לפני האונס או להדיף ריח טבק. לעתים התבקשו להמתין שעה וחצי במגרש חנייה לא הרחק מהבית, עד שסם ההרדמה יגיע להשפעה מלאה וג'יזל תאבד את הכרתה.
בבית המשפט הציג קצין המשטרה הודעה ששלח דומיניק לאחד האנסים שגייס: "אני מחפש שותף סוטה שינצל את אשתי הישֵנה ויחליף אותי בתורות", כתב בה. "היא לוקחת את כדורי השינה שלה בעצמה כל יום ואני מנצל את זה, אין שום סיכוי שהיא תראה אותך אפילו". את הסרטונים שבהם תיעד את הגברים אונסים את אשתו תייג דומיניק במחשב בשמות כמו "האנסים שלה", "התעללות" ו"הזונה שלי". הוא גם שמר את שמותיהם ופרטיהם של שותפיו למעשי האונס, מה שאפשר למשטרה ללכוד את רובם.
לפי המשטרה, חלק ממעשי האונס שתיעד נמשכו שש שעות, ובאחד מהם הוא תועד אונס את ג'יזל יחד עם שלושה גברים אחרים. בבית המשפט נחשף גם פן נפשי של ההתעללות שהעביר דומיניק את אשתו: כשגילתה כי נדבקה במחלת מין והיא זקוקה לטיפול סיפרה לו שהיא איננה מבינה כיצד יכלה להידבק, והוא האשים אותה שהיא בוגדת בו.
עורך דינו של אחד הנאשמים, גבר בן 40 ממוצא מרוקני ואב לשלושה ילדים, סיפר גם הוא על חלקו של דומיניק בביצוע מעשי האונס: "הוא אמר ללקוח שלי 'תעשה כך, תעשה כך, תזיז את הרגל הזאת לכאן, תזיז את היד הזאת לשם'. זה היה כאילו הוא מביים סרט. כאילו הוא איזה סטיבן ספילברג סוטה או הבמאי של סצנה בג'יימס בונד". בהמשך המשפט יוקרנו חלק מהסרטונים המחרידים שצילם דומיניק, ועורך הדין אמר: "נראה את זה כשהם ישודרו".